ממלכת הזוהר › זוהר › לך לך › מאמר 11: סתר הסתרים - נפש רוח ונשמה ומסען אחר הסתלקות האדם › פיסקה 1 (פא ע"א)

שלוש דרגות אחוזות זו בזו - נפש הנבנית מתשוקת הזיווג

לך לך · סתר הסתרים - נפש רוח ונשמה ומסען אחר הסתלקות האדם · מאמר 11 · פיסקה 1 · דף פא ע"א

לשון הזוהר

סִתְּרָא דְסִתְּרִין לַחֲכִימֵי לִבָּא אִתְּמָסַר. (ארבע) תְּלַתּ דַּרְגִּין אִנּוּן דְּאֲחִידָן דָּא בְּדָא, ואִלֵּין אִנּוּן נֶפֶּשׁ (נשמתא לנשמתא נשמתא עלאה דאתקרי יו"ד) רוּ"חַ וּנְשָׁמָה. (נפ"ש) נְפֶּשׁ אִיהוּ חֵילָא דְּגוּפָּא אִתְּבְּנֵי מִנֵּיהּ. דְּכַד בַּר נָשׁ אִתְּעַר בְּהַאי עָלְמָא לְאִזְדַּוְוגָא בְּנוּקְבֵיהּ כָּל שַׁיִיפֵּי מִסְתַּכְּמֵי (נ"א מתכנשי) ֹ וּמִתְּתַּקְנֵי לְאִתְּהַנָּאָה (לנשמה) תַּמָּן, וְהַהוּא נְפֶּשׁ וּרְעוּתָּא דִילֵיהּ אִסְתַּכַּם בֵּיהּ בְּהַהוּא עוֹבָדָא (ממש) וּמָשִׁיךָ לֵיהּ לְהַהוּא נְפֶּשׁ וְאָעִיל לֵיהּ תַּמָּן בְּהַהוּא זַרְעָא דְּאוֹשִׁיד.

תרגום

סֵתֶר הַסְּתָרִים נִמְסָר לְחַכְמֵי הַלֵּב. (אַרְבַּע) שָׁלֹשׁ דְּרָגוֹת הֵן שֶׁאֲחוּזוֹת זוֹ בְּזוֹ, וְאֵלּוּ הֵן נֶפֶשׁ (נְשָׁמָה לִנְשָׁמָה, הַנְּשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁנִּקְרֵאת יו"ד) רוּ"חַ וּנְשָׁמָה. (נפ"ש) הַנֶּפֶשׁ הִיא הַכֹּחַ שֶׁהַגּוּף נִבְנֶה מִמֶּנּוּ. שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְעוֹרֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה לְהִזְדַּוֵּג עִם נְקֵבָתוֹ, כָּל אֵיבָרָיו מַסְכִּימִים (נָא מִתְכַּנְּסִים) וְנִתְקָנִים לֵהָנוֹת (לַנְּשָׁמָה) שָׁם, וְאוֹתָהּ הַנֶּפֶשׁ וְהָרָצוֹן שֶׁלּוֹ מַסְכִּים עִם אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה (מַמָּשׁ), וּמוֹשֵׁךְ אֶת אוֹתָהּ הַנֶּפֶשׁ וּמַכְנִיס אוֹתָהּ שָׁם בְּאוֹתוֹ הַזֶּרַע שֶׁשּׁוֹפֵךְ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: סתרא דסתרין לחכימי לבא אתמסר. (ארבע) תלת דרגין אנון דאחידן דא בדא, ואלין אנון נפש (נשמתא לנשמתא נשמתא עלאה דאתקרי יו"ד) רו"ח ונשמה. (נפ"ש) נפש איהו חילא דגופא אתבני מניה. דכד בר נש אתער בהאי עלמא לאזדווגא בנוקביה כל שייפי מסתכמי (נ"א מתכנשי) ומתתקני לאתהנאה (לנשמה) תמן, וההוא נפש ורעותא דיליה אסתכם ביה בההוא עובדא (ממש) ומשיך ליה לההוא נפש ואעיל ליה תמן בההוא זרעא דאושיד.

התרגום: סתר הסתרים נמסר לחכמי הלב. (ארבע) שלש דרגות הן שאחוזות זו בזו, ואלו הן נפש (נשמה לנשמה, הנשמה העליונה שנקראת יו"ד) רו"ח ונשמה. (נפ"ש) הנפש היא הכח שהגוף נבנה ממנו. שכאשר האדם מתעורר בעולם הזה להזדוג עם נקבתו, כל איבריו מסכימים (נא מתכנסים) ונתקנים להנות (לנשמה) שם, ואותה הנפש והרצון שלו מסכים עם אותו המעשה (ממש), ומושך את אותה הנפש ומכניס אותה שם באותו הזרע ששופך.

מן המפרשים

רמ"א: ד' דרגין ד' דרגין כו' דא בדא כו'. עיין לקמן פרשת תרומה דף ע' ע"ג (קנו: ההוא כבוד עלאה איהו רוח לרוח ונשמתא לנשמה כו'), ופרשת אחרי דף ל"ב ע"ב (ע: ת"ח ג' דרגין אתדבקו כחד נפש רוח נשמה ועלאה מנייהו נשמה), ולעיל דף י"ו ע"א (זו"ח…

נזר ישראל: סתרי דסתרין לחכימא לבא אתמסר סתרי דסתרין לחכימא לבא אתמסר כו'. מ"ש כי מאתערותא דדכורא הוא נפש ומנוקבא הוא רוח, הוא כי כל צייר מצייר לחבריה, כי כל אתערותא דזכר הוא במחשבת נוקבא וצייר נפש, ונוקבא במחשבתה הזכר וציירה רוח, והבן:

הסולם: סתרא דסתרין לחכימי וכו': סתר הסתרים לחכמי לב נמסר, שלשה מדרגות הן הנאחזות זו בזו, ואלו הן: נפש, רוח, נשמה. נפש, היא בחינת כח שהגוף נבנה ממנו. כי כשהאדם מתעורר בעולם הזה להזדווג בנוקביה, כל האברים מוסכמים ומתתקנים להנות מזה,…

לכל המפרשים על פיסקה זו