וירא את העגל ומחלת ולא כתוב מזבח - אהרן ידע זבח לאלהים יחרם ונצל בעצה טובה
כי תשא · וירא העם כי בשש משה - סוד חטא העגל הערב רב ופגם הלבנה · מאמר 11 · פיסקה 37 · דף קצג ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, (ההוא מזבח דקדושה הוה) דִּכְתִּיב ׳וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחוֹלוֹת, וְאִלּוּ מִזְבֵּחַ לָא׳ כְּתִיב. דְּהָא אַהֲרֹן מִנְדַּע הֲוָה יָדַע, דִּכְתִּיב, ׳זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם בִּלְתִּי׳ (שמות כב, יט) לַיהו"ה לְבַדּוֹ, וַדַּאי אִשְׁתְּזִיב אַהֲרֹן בְּעֵיטָא טָבָא דְּדָבַר לְנַפְשֵׁיהּ, וְכֹלָּא בִּרְעוּתָא שְׁלִים טָב, דְּלָא אִתְכַּוָּין לְבִישׁ.
תרגום
בֹּא וּרְאֵה, (אוֹתוֹ מִזְבֵּחַ שֶׁל קְדֻשָּׁה הָיָה) שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת׳ (שמות לב, יט) - וְאִלּוּ מִזְבֵּחַ לֹא כָתוּב. שֶׁהֲרֵי אַהֲרֹן יְדִיעָה הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁכָּתוּב ׳זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ, וַדַּאי נִצַּל אַהֲרֹן בְּעֵצָה טוֹבָה שֶׁהִנְהִיג לְנַפְשׁוֹ, וְהַכֹּל בְּרָצוֹן שָׁלֵם טוֹב, שֶׁלֹּא הִתְכַּוֵּן לְרַע׳ (שמות כב, יט).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, (ההוא מזבח דקדושה הוה) דכתיב ׳וירא את העגל ומחולות, ואלו מזבח לא׳ כתיב. דהא אהרן מנדע הוה ידע, דכתיב, ׳זבח לאלהים יחרם בלתי׳ (שמות כב, יט) ליהו"ה לבדו, ודאי אשתזיב אהרן בעיטא טבא דדבר לנפשיה, וכלא ברעותא שלים טב, דלא אתכוין לביש.
התרגום: בא וראה, (אותו מזבח של קדשה היה) שכתוב ׳וירא את העגל ומחלת׳ (שמות לב, יט) - ואלו מזבח לא כתוב. שהרי אהרן ידיעה היה יודע שכתוב ׳זבח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו, ודאי נצל אהרן בעצה טובה שהנהיג לנפשו, והכל ברצון שלם טוב, שלא התכון לרע׳ (שמות כב, יט).
מן המפרשים
הסולם: ת"ח דכתיב וירא וגו': בוא וראה שכתוב, וירא את העגל ומחולות. ואלו מזבח לא כתוב. כי אהרן היה יודע שכתוב זבח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו. ודאי ניצל אהרן בעצה טובה שנתן לעצמו, לעשות מזבח לה' והכל היה ברצון שלם וטוב, שלא נתכוין לרעה.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: