לכן כל אלו מישראל שמתו התחברו עמם בלב - אלה אלהיך ישראל שנים כאחד
כי תשא · וירא העם כי בשש משה - סוד חטא העגל הערב רב ופגם הלבנה · מאמר 11 · פיסקה 27 · דף קצב ע"ב
לשון הזוהר
וְעַל דָּא, כָּל אִינּוּן דְּיִשְׂרָאֵל דְּמִיתוּ, אִתְחַבָּרוּ בַּהֲדַיְיהוּ בְּלִבְּהוֹן. וּבְגִין דַּהֲווֹ תְּרֵין דִּיוּקְנִין, כְּתִיב ׳אֵלֶּה אֱלהֶיךָ יִשְׂרָאֵל׳, וְלָא כְּתִיב זֶה, אֶלָּא אֵלֶּה, תְּרֵין הֲווֹ כַּחֲדָא, ׳אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׳. הֶעֱלוּךָ וְלָא הֶעֱלְךָ כְּתִיב. ׳וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ׳ (שמות לב, ד). וַיֹּאמֶר לָא כְּתִיב, אֶלָּא וַיֹּאמְרוּ, דְּאַהֲרֹן לָא אָמַר מִדִי. תָּנֵינָן, (ויקרא ע"ט ע"א) ׳מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ קַנְטְרִין הֲווֹ בֵּיהּ׳. הֵיךְ כְּתִיב ׳וַיִּקַּח מִיָּדָם׳, וְכִי בְּיָדָם הֲווֹ כָּל אִלֵּין קַנְטְרִין. אֶלָּא מִכְּלָלָא דְּאִינּוּן קַנְטְרִין נַטְלוּ מָלֵי יְדַיְיהוּ. וְהַהוּא זְעֵיר, אִסְתַּלָּק עַל כֹּלָּא, כְּאִילּוּ הֲוָה כֹּלָּא בִּידַיְיהוּ.
תרגום
וְלָכֵן כָּל אֵלּוּ מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁמֵּתוּ הִתְחַבְּרוּ עִמָּהֶם בְּלִבָּם. וּמִשּׁוּם שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי דְמֻיּוֹת, כָּתוּב ׳אֵלֶּה אֱלֹהֶיךְ יִשְׂרָאֵל׳ (שמות לב, ד) - וְלֹא כָתוּב זֶה, אֶלָּא אֵלֶּה. שְׁנַיִם הָיוּ כְּאֶחָד. אֲשֶׁר הֶעֱלוּךְ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם - הֶעֱלוּךְ וְלֹא כָתוּב הֶעֶלְךְ. ׳וַיַּעָשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ׳ (שמות לב, ד). לֹא כָתוּב וַיֹּאמֶר, אֶלָּא וַיֹּאמְרוּ, שֶׁאַהֲרֹן לֹא אָמַר דָּבָר. שָׁנִינוּ, מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ קַנְתָּרִים הָיוּ בוֹ. אֵיךְ כָּתוּב ׳וַיִּקַּח מִיָּדָם׳ (שמות לב, ד)? וְכִי בְיָדָם הָיוּ כָּל הַקַּנְטָרִים הַלָּלוּ? אֶלָּא מִכְּלָל שֶׁל אוֹתָם קַנְטָרִים לָקְחוּ מְלֹא יְדֵיהֶם, וְאוֹתוֹ מְעַט הִתְעַלָּה עַל הַכֹּל כְּאִלּוּ הַכֹּל הָיָה בִּידֵיהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועל דא, כל אינון דישראל דמיתו, אתחברו בהדייהו בלבהון. ובגין דהוו תרין דיוקנין, כתיב ׳אלה אלהיך ישראל׳, ולא כתיב זה, אלא אלה, תרין הוו כחדא, ׳אשר העלוך מארץ מצרים׳. העלוך ולא העלך כתיב. ׳ויעשהו עגל מסכה ויאמרו׳ (שמות לב, ד). ויאמר לא כתיב, אלא ויאמרו, דאהרן לא אמר מדי. תנינן, (ויקרא ע"ט ע"א) ׳מאה ועשרים וחמש קנטרין הוו ביה׳. היך כתיב ׳ויקח מידם׳, וכי בידם הוו כל אלין קנטרין. אלא מכללא דאינון קנטרין נטלו מלי ידייהו. וההוא זעיר, אסתלק על כלא, כאילו הוה כלא בידייהו.
התרגום: ולכן כל אלו מישראל שמתו התחברו עמהם בלבם. ומשום שהיו שתי דמיות, כתוב ׳אלה אלהיך ישראל׳ (שמות לב, ד) - ולא כתוב זה, אלא אלה. שנים היו כאחד. אשר העלוך מארץ מצרים - העלוך ולא כתוב העלך. ׳ויעשהו עגל מסכה ויאמרו׳ (שמות לב, ד). לא כתוב ויאמר, אלא ויאמרו, שאהרן לא אמר דבר. שנינו, מאה ועשרים וחמש קנתרים היו בו. איך כתוב ׳ויקח מידם׳ (שמות לב, ד)? וכי בידם היו כל הקנטרים הללו? אלא מכלל של אותם קנטרים לקחו מלא ידיהם, ואותו מעט התעלה על הכל כאלו הכל היה בידיהם.
מן המפרשים
הסולם: ועל דא כל וכו': וע"כ כל אלו מישראל שמתו נתחברו עמהם, עם הערב רב, בלבם. ומשום שהיו ב' צורות, שור וחמור, כתוב, אלה אלהיך ישראל, ולא כתוב, זה , לשון יחיד, אלא משום ששנים היו יחד. וכן אשר העלוך מארץ מצרים, אשר העלוך מארץ מצרים,…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: וע"ד כל אינון דישראל וכו' הטעם הוא מפני שאותם הג' אלפים שמתו היו מע"ר בני בנו' שמעון כשר"זל וע"כ מצא מין את מינו וניעור במחשבתו להדבק שם:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: