וכי לא כתוב ואשליכהו באש - מכח ויקח מידם וויצר אתו נעשה הכל שני אלה גרמו
כי תשא · וירא העם כי בשש משה - סוד חטא העגל הערב רב ופגם הלבנה · מאמר 11 · פיסקה 25 · דף קצב ע"ב
לשון הזוהר
הַשְׁתָּא אִית לְמֵימַר, וְכִי לָא כְּתִיב וָאַשְׁלִיכֵהוּ בָּאֵשׁ, וְלָא יַתִּיר, וּכְדֵין וַיֵּצֵא הָעֵגֶּל הַזֶּה. וְהַשְּׁתָּא אַתְּ אַמָרְתְ ׳וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה׳ אֶלָּא חַס וְשָׁלוֹם דְּאַהֲרֹן עֲבַד, וּקְרָא אוֹכַח דִּכְתִּיב ׳וַיִּקַּח אֶת הָעֵגֶּל אֲשֶׁר עָשׂוּ׳. אֲבָל מִמַּה דִּכְתִּיב ׳וַיִּקַּח מִיָּדָם׳, וּכְתִיב וַיָּצַר אוֹתוֹ. מֵחֵילָא דִּתְרֵין אִלֵּין, אִתְעָבִיד כֹּלָּא. כִּבְיָכוֹל הוּא עָבִיד לֵיהּ, דְּאִי תְּרֵין אִלֵּין לָא הֲווֹ, לָא אִתְעָבִיד וְלָא נָפַק לְאוּמָנוּתָא. אֲבָל מַאן גָּרַם דְּאִתְעָבִיד. אִינּוּן תְּרֵין. (כביכול ויעשהו איהו ודאי עשהו) בְּעוֹד דְּאִיהוּ לָקַח מִיָּדָם, אִינְהוּ עַבְדֵי חַרְשַׁיְיהוּ, וּמְלַחֲשֵׁי בְּפוּמַיְיהוּ, וּמְשָׁכֵי רוּחָא לְתַתָּא, מִן סִטְרָא אַחֲרָא.
תרגום
עַכְשָׁו יֵשׁ לוֹמַר, וְכִי לֹא כָתוּב ׳וָאַשְׁלִיכֵהוּ בָאֵשׁ׳ (שמות לב, כד) - וְלֹא יוֹתֵר, וְאָז וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה - וְעַכְשָׁו אַתָּה אוֹמֵר ׳וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה׳? אֶלָּא חַס וְשָׁלוֹם שֶׁאַהֲרֹן עָשָׂה, וְהַכָּתוּב מוֹכִיחַ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּקַּח אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ׳ (שמות לב, כ) - אֲבָל מִמַּה שֶּׁכָּתוּב ׳וַיִּקַּח מִיָּדָם׳ (שמות לב, ד) - וְכָתוּב ׳וַיָּצַר אֹתוֹ׳, מִכֹּחַ שְׁנֵי אֵלֶּה נַעֲשָׂה הַכֹּל. כִּבְיָכוֹל הוּא עָשָׂה אוֹתוֹ. שֶׁאִם שְׁנֵי אֵלֶּה לֹא הָיוּ, לֹא הָיָה נַעֲשֶׂה וְלֹא יוֹצֵא לְאֻמָּנוּת. אֲבָל מִי גָרַם שֶׁנַּעֲשָׂה? שְׁנֵי אֵלֶּה. (כביכול ויעשהו, הואודאיעשהו) בְּעוֹד שֶׁהוּא לוֹקֵחַ מִיָּדָם, הֵם עָשׂוּ כִשְׁפֵיהֶם וְלוֹחֲשִׁים בְּפִיהֶם, וּמוֹשְׁכִים רוּחַ לְמַטָּה מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: השתא אית למימר, וכי לא כתיב ואשליכהו באש, ולא יתיר, וכדין ויצא העגל הזה. והשתא את אמרת ׳ויעשהו עגל מסכה׳ אלא חס ושלום דאהרן עבד, וקרא אוכח דכתיב ׳ויקח את העגל אשר עשו׳. אבל ממה דכתיב ׳ויקח מידם׳, וכתיב ויצר אותו. מחילא דתרין אלין, אתעביד כלא. כביכול הוא עביד ליה, דאי תרין אלין לא הוו, לא אתעביד ולא נפק לאומנותא. אבל מאן גרם דאתעביד. אינון תרין. (כביכול ויעשהו איהו ודאי עשהו) בעוד דאיהו לקח מידם, אינהו עבדי חרשייהו, ומלחשי בפומייהו, ומשכי רוחא לתתא, מן סטרא אחרא.
התרגום: עכשו יש לומר, וכי לא כתוב ׳ואשליכהו באש׳ (שמות לב, כד) - ולא יותר, ואז ויצא העגל הזה - ועכשו אתה אומר ׳ויעשהו עגל מסכה׳? אלא חס ושלום שאהרן עשה, והכתוב מוכיח, שכתוב ׳ויקח את העגל אשר עשו׳ (שמות לב, כ) - אבל ממה שכתוב ׳ויקח מידם׳ (שמות לב, ד) - וכתוב ׳ויצר אתו׳, מכח שני אלה נעשה הכל. כביכול הוא עשה אותו. שאם שני אלה לא היו, לא היה נעשה ולא יוצא לאמנות. אבל מי גרם שנעשה? שני אלה. (כביכול ויעשהו, הואודאיעשהו) בעוד שהוא לוקח מידם, הם עשו כשפיהם ולוחשים בפיהם, ומושכים רוח למטה מהסטרא אחרא.
מן המפרשים
מקדש מלך: מחילא דתרין אלין אתעביד פי' מכח שני דברים אלו שעשה. אחד שויקח מידם. ויצר אותו בחרט דכסי ליה מעינא נעשה העגל. ולכך אע"פי דכתיב ואשליכהו באש ויצא וכו'. ולא יתיר . חשיב עליה קרא כאלו עשאו אהרן. ומ"ש כב"יכול הוא עביד ליה מפני…
הסולם: פירוש. כי זה לעומת זה עשה האלקים, וכל מה שיש במדרגות הקדושה יש כנגדו בסטרא אחרא. וכל ההפרש הוא, שהס"א אינה אוחזת אלא ב' הקוין ימין ושמאל, אבל קו אמצעי אין להם. אמנם הם דבוקים רק בקו שמאל לבד, אבל אי אפשר להמשיך קו שמאל אם לא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: