ויקח מידם ויצר אתו בחרט - אהרן לא נשמר משני החכמים שהתיעצו לקחת הזהב
כי תשא · וירא העם כי בשש משה - סוד חטא העגל הערב רב ופגם הלבנה · מאמר 11 · פיסקה 14 · דף קצב ע"א
לשון הזוהר
מַה כְּתִיב, ׳וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אוֹתוֹ בַּחֶרֶט וְגוֹ'׳. אַהֲרֹן לָא אִסְתָּמַּר, מֵאִינּוּן תְּרֵין חַכִּימִין, דַּהֲווֹ בְּרֵישֵׁיהוֹן דְּהַהוּא עֵרֶב רַב. חַד מִנַּיְיהוּ הֲוָה קָמֵיהּ, וְאַחֲרָא הֲוָה עָבִיד בְּחַרְשׁוֹי. כֵּיוָן דְּתַרְוַויְיהוּ אִתְיָיעֲטוּ כַּחֲדָא, נַטְלוּ הַהִיא דַּהֲבָא, (חד) תְּרֵין שְׁלִישֵׁי בִּידָא דְּחַד, וּשְׁלִישׁ בִּידָא דְּאַחֲרָא. בְּגִין דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ בְּהַהוּא זִינָא דְּחַרְשָׁא.
תרגום
מַה כָּתוּב? ׳וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וְגוֹ'׳ (שמות לב, ד). אַהֲרֹן לֹא נִשְׁמַר מֵאוֹתָם שְׁנֵי חֲכָמִים שֶׁהָיוּ בְרָאשֵׁיהֶם שֶׁל אוֹתוֹ עֵרֶב רַב, אֶחָד מֵהֶם הָיָה לְפָנָיו, וְהָאַחֵר הָיָה עוֹשֶׂה בִּכְשָׁפִים. כֵּיוָן שֶׁשְּׁנֵיהֶם הִתְיָעֲצוּ כְּאֶחָד, לָקְחוּ אֶת אוֹתוֹ זָהָב, (אֶחָד) שְׁנֵי שְׁלִישִׁים בְּיַד הָאֶחָד, וּשְׁלִישׁ בְּיַד הָאַחֵר. מִשּׁוּם שֶׁכָּךְ צָרִיךְ בְּאוֹתוֹ מִין שֶׁל כִּשּׁוּף.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מה כתיב, ׳ויקח מידם ויצר אותו בחרט וגו'׳. אהרן לא אסתמר, מאינון תרין חכימין, דהוו ברישיהון דההוא ערב רב. חד מנייהו הוה קמיה, ואחרא הוה עביד בחרשוי. כיון דתרווייהו אתייעטו כחדא, נטלו ההיא דהבא, (חד) תרין שלישי בידא דחד, ושליש בידא דאחרא. בגין דהכי אצטריך בההוא זינא דחרשא.
התרגום: מה כתוב? ׳ויקח מידם ויצר אתו בחרט וגו'׳ (שמות לב, ד). אהרן לא נשמר מאותם שני חכמים שהיו בראשיהם של אותו ערב רב, אחד מהם היה לפניו, והאחר היה עושה בכשפים. כיון ששניהם התיעצו כאחד, לקחו את אותו זהב, (אחד) שני שלישים ביד האחד, ושליש ביד האחר. משום שכך צריך באותו מין של כשוף.
מן המפרשים
הסולם: מה כתיב ויקח וגו': מה כתוב , ויקח מידם ויצר אותו בחרט וגו'. אהרן לא נשמר מאלו שני חכמים שהיו בראשיהם של הערב רב, אחד מהם היה מלפניו, והאחר היה עושה כשפיו. כיון ששניהם נתיעצו יחד, לקחו זהב ההוא, ב' שלישים ביד האחד, ושליש ביד…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: מ"ט בגין דמאן וכו' ירצה כיון שודאי לא הי' מעכב להוציא מחשבתם לפועל שיהי' הזהב דנזמי' דוקא אלא שלא יכלו להתמהמה וגם לא לחוס על הממון. כי עד שלא יבוא משה יוכלו להצלח:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: