ממלכת הזוהר › זוהר › כי תשא › מאמר 11: וירא העם כי בשש משה - סוד חטא העגל הערב רב ופגם הלבנה › פיסקה 15 (קצב ע"א)

בכה רשבי אי חסיד קדוש אהרן לא ידעת להשמר - לקחו הזהב בשש שעות

כי תשא · וירא העם כי בשש משה - סוד חטא העגל הערב רב ופגם הלבנה · מאמר 11 · פיסקה 15 · דף קצב ע"א

לשון הזוהר

בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר אִי חֲסִידָא קַדִּישָׁא, אַהֲרֹן מְשִׁיחָא דֶּאֱלָהָא רַבָּא, בַּחֲסִידוּתָךְ נַפְלוּ כַּמָה מֵעַמָּא קַדִּישָׁא. וְאַנְתְּ לָא הֲוֵית יָדַע לְאִסְתַּמְּרָא. מַהוּ עֲבַדוּ. כַּד מָטוּ שִׁית שַׁעֲתִּין, וְיוֹמָא הֲוָה בְּמַתְקְלָא, נַטְלוּ הַהוּא דַּהֲבָא דְּפָרִיקוּ מֵאוּדְנֵיהוֹן. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּמַאן דְּאִצְטְרִיךְ לְמֶעְבַּד חַרְשָׁא, לָא בָּעֵי לְמֵיחַס עֵינוֹי עַל מָמוֹנָא. וְאִינּוּן אַמְרִי, שַׁעֲתָא קַיָּימָא לָן, אִי אֲנָן לָא מְעַכְּבִין. לָאו שַׁעֲתָא לְמֵיחַס עַל דַּהֲבָא, מִיַּד ׳וַיִּתְפָּרַקוּ כָּל הָעָם׳. מַאי וַיִּתְפָּרַקוּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים, דְּחַבִּילוּ וְתַבְרוּ אוּדְנַיְיהוּ׳ (מלכים א יט, יא). בָּכָה כְּמִלְּקַדְּמִין וְאָמַר אִי עַמָּא קַדִּישָׁא אִי עַמָּא קַדִּישָׁא, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

תרגום

בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר, אֵי חָסִיד קָדוֹשׁ, אַהֲרֹן מָשׁוּחַ שֶׁל הָאֵל הַגָּדוֹל, בַּחֲסִידוּתְךְ נָפְלוּ כַּמָּה מֵהָעָם הַקָּדוֹשׁ, וְאַתָּה לֹא הָיִיתָ יוֹדֵעַ לְהִשָּׁמֵר. מֶה עָשׂוּ? כְּשֶׁהִגִּיעוּ שֵׁשׁ שָׁעוֹת וְהַיּוֹם הָיָה בְּמִשְׁקָל, לָקְחוּ אֶת אוֹתוֹ זָהָב שֶׁפָּרְקוּ מֵאָזְנֵיהֶם. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁמִּי שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת כִּשּׁוּף, לֹא מִתְבַּקֵּשׁ לָחוּס עֵינוֹ עַל מָמוֹן. וְהֵם אוֹמְרִים, הַשָּׁעָה עוֹמֶדֶת לָנוּ, אִם אֵינֶנּוּ מְעַכְּבִים. זוֹ אֵינָהּ שָׁעָה לָחוּס עַל הַזָּהָב. מִיָּד - ׳וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם׳. מַה זֶּה וַיִּתְפָּרְקוּ? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים, שֶׁהִשְׁחִיתוּ וְשָׁבְרוּ אֶת אָזְנֵיהֶם׳ (מלכים א יט, יא) - בָּכָה כְּמִקֹּדֶם וְאָמַר, אֵי עַם קָדוֹשׁ, אֵי עַם קָדוֹשׁ שֶׁל הקב"ה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בכה רבי שמעון, אמר אי חסידא קדישא, אהרן משיחא דאלהא רבא, בחסידותך נפלו כמה מעמא קדישא. ואנת לא הוית ידע לאסתמרא. מהו עבדו. כד מטו שית שעתין, ויומא הוה במתקלא, נטלו ההוא דהבא דפריקו מאודניהון. מאי טעמא. בגין דמאן דאצטריך למעבד חרשא, לא בעי למיחס עינוי על ממונא. ואינון אמרי, שעתא קיימא לן, אי אנן לא מעכבין. לאו שעתא למיחס על דהבא, מיד ׳ויתפרקו כל העם׳. מאי ויתפרקו. כמה דאת אמר ׳מפרק הרים ומשבר סלעים, דחבילו ותברו אודנייהו׳ (מלכים א יט, יא). בכה כמלקדמין ואמר אי עמא קדישא אי עמא קדישא, דקודשא בריך הוא.

התרגום: בכה רבי שמעון, אמר, אי חסיד קדוש, אהרן משוח של האל הגדול, בחסידותך נפלו כמה מהעם הקדוש, ואתה לא היית יודע להשמר. מה עשו? כשהגיעו שש שעות והיום היה במשקל, לקחו את אותו זהב שפרקו מאזניהם. מה הטעם? משום שמי שצריך לעשות כשוף, לא מתבקש לחוס עינו על ממון. והם אומרים, השעה עומדת לנו, אם איננו מעכבים. זו אינה שעה לחוס על הזהב. מיד - ׳ויתפרקו כל העם׳. מה זה ויתפרקו? כמו שנאמר ׳מפרק הרים ומשבר סלעים, שהשחיתו ושברו את אזניהם׳ (מלכים א יט, יא) - בכה כמקדם ואמר, אי עם קדוש, אי עם קדוש של הקב"ה.

מן המפרשים

הסולם: בכה ר"ש אמר וכו': בכה ר"ש, אמר אי חסיד הקדוש אהרן, משיח האל הקדוש, בחסידותך נפלו כמה מעם הקדוש, ואתה לא היית יודע להשמר. מה עבדו. כשהגיעו שש שעות, והיום היה במאזנים, דהיינו בצהרים שהשמש באמצע הרקיע ואינו נוטה לא למזרח ולא…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: בחסידותך נפלו וכו' כבר נזכר שבכח קבלת הע"ר מבחינת אור הימין עושה זעיר דקליפה שהוא שור ו' שר ג' אלפים שנפלו מעמא קדישא קדישא. לאפוקי הנגפים מהע"ר דכתיב ויגוף ה' את העם וזה שאמר בחסידותך: פירוש מכח הארת חסידותך:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: