וכשיש בעולם ערב רב יורדים להתגשם בהם והקבה יעבירם מהעולם - ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ, וערב רב מצליחים לקים ומשלם לשנאיו
כי תצא · השפחות הנכריות מצד סם המות נוקבא של סמאל - סוד עבודה זרה שיעביר הקבה מן העולם וברכת התנאים לרועה הנאמן · מאמר 5 · פיסקה 3 · דף רעז ע"ב
לשון הזוהר
וְכַד אִית בְּעָלְמָא עֵרֶב רַב, נַחְתִּין לְאִתְגַּשְּׁמָא בְּהוֹן, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יַעְבַּר לוֹן מִן עָלְמָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְאֶת רוּחַ הַטּוּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ׳ (זכריה יג, ב) - וְאִי תֵּימְרוּן, בְּזִמְנָא דְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה, לֵית עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, בְּגִין דְּלָא יַדְעִין בְּנֵי עָלְמָא בְּהוֹן. וְאִינּוּן דְּיַדְעִין בְּעֵרֶב רַב תַּמָּן, אִשְׁתְּכַח לוֹן דְּמַכְעִיסִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, וְיִשְׂרָאֵל בֵּינַיְיהוּ, וְעֵרֶב רַב מַצְלִיחִין בְּהוֹן, לְקַיֵּים מַאי דִּכְתִּיב, ׳וּמְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ׳ (דברים ז, י).
תרגום
וּכְשֶׁיִּשִׁ בָּעוֹלָם עֵרֶב רַב, יוֹרְדִים לְהִתְגַּשֵּׁם בָּהֶם, והקב"ה יַעֲבִירֵם מֵהָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ׳ (זכריה יג, ב) - וְאִם תֹּאמְרוּ, בִּזְמַן שֶׁל הַגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה אֵין עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת - מִשּׁוּם שֶׁבְּנֵי הָעוֹלָם לֹא יוֹדְעִים בָּהֶם. וְאֵלּוּ שֶׁיּוֹדְעִים בְּעֵרֶב רַב שָׁם, נִמְצָא לָהֶם שֶׁמַּכְעִיסִים אֶת הקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ, וְיִשְׂרָאֵל בֵּינֵיהֶם, וְעֵרֶב רַב מַצְלִיחִים בָּהֶם, לְקַיֵּם מַה שֶּׁכָּתוּב ׳וּמְשַׁלֵּם לְשּנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ׳ (דברים ז, י).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכד אית בעלמא ערב רב, נחתין לאתגשמא בהון, וקודשא בריך הוא יעבר לון מן עלמא. הדא הוא דכתיב, ׳ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ׳ (זכריה יג, ב) - ואי תימרון, בזמנא דגלותא בתראה, לית עבודת כוכבים ומזלות, בגין דלא ידעין בני עלמא בהון. ואינון דידעין בערב רב תמן, אשתכח לון דמכעיסין לקודשא בריך הוא ושכינתיה, וישראל בינייהו, וערב רב מצליחין בהון, לקיים מאי דכתיב, ׳ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו׳ (דברים ז, י).
התרגום: וכשיש בעולם ערב רב, יורדים להתגשם בהם, והקב"ה יעבירם מהעולם. זהו שכתוב ׳ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ׳ (זכריה יג, ב) - ואם תאמרו, בזמן של הגלות האחרונה אין עבודת כוכבים ומזלות - משום שבני העולם לא יודעים בהם. ואלו שיודעים בערב רב שם, נמצא להם שמכעיסים את הקב"ה ושכינתו, וישראל ביניהם, וערב רב מצליחים בהם, לקים מה שכתוב ׳ומשלם לשנאיו אל פניו להאבידו׳ (דברים ז, י).
מן המפרשים
יהל אור: ואי תימרון כו'. מקשה הא בגלות הזה אין ע"ז שאין מכירין להוריד אותם והיאך אמר ואת רוח הטומאה כו' הא אינן יורדין להם. ותירץ "אינון דידעין בע"ר כו'" ר"ל אותם הע"ר היודעים הטומאה ומכעיסין והטומאה נשמה לע"ר ומכעיסין בע"ר לכן יעביר…
הסולם: וכד אית בעלמא וכו': וכשיש ערב רב בעולם, יורדים סמאל ונוקבא באלו הצלמים להתגשם בהם. וע"כ הקב"ה יעבירם מן העולם. ז"ש, ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ. ואם תאמרו, שבזמן גלות האחרון אין עבודה זרה, משום שבני אדם אינם יודעים בהם.…
אור יקר: אית בעלמא ערב רב נחתין בחון וכו/ וגם כחות אלו הנמצאים למטה יתבטלו-עם היות שנמשכו בגשמות וזהו.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: