השפחות הנכריות מצד סם המות נוקבא של סמאל
סוד עבודה זרה שיעביר הקבה מן העולם וברכת התנאים לרועה הנאמן
והשפחות הנכריות הללו מצד סם המות נוקבא של סמאל - שפחה היתה למטרוניתא, סמאל היה עבד להקבה עד שעשה עצמו אלהות
וְהַשְּׁפָחוֹת הַנָּכְרִיּוֹת הַלָּלוּ מִצַּד שֶׁל סַם הַמָּוֶת, נוּקְבָּא שֶׁל סָמָאֵל. שֶׁשִּׁפְחָה הָיְתָה לַמַּטְרוֹנִיתָא. נוּקְבָּא וְסָמָאֵל אֵל אַחֵר, הָיָה עֶבֶד להקב"ה לְאַחַר שֶׁעָשׂוּ עַצְמָם אֱלָהוּת, והקב"ה עָתִיד לְהַעֲבִירָם מֵהָעוֹלָם וְלִמְחוֹת אוֹתָם.
בלשון הזוהר
וְאִלֵּין שְׁפָחוֹת נָכְרִיּוֹת, מִסִּטְרָא דְּסַם הַמָּוֶת, נוּקְבָּא דְּסָמָאֵל. דְּשִׁפְחָה הֲוַת לְמַטְרוֹנִיתָא. נוּקְבָּא וְסָמָאֵל אֵל אַחֵר, עֶבֶד הֲוָה לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְבָתַר דַּעֲבִידוּ גַּרְמַיְיהוּ אֱלוֹהוּת, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָתִיד לְאַעְבָּר לוֹן מֵעָלְמָא, וּלְמִמְחֵי לוֹן.
ואם תאמרו אם בני אדם עושים להם אלהות ולא ברצונם למה נענשו - אלא כשהיו דור המבול ודור הפלגה יודעים בהם ומקטרים להם
וְאִם תֹּאמְרוּ, אִם בְּנֵי אָדָם עוֹשִׂים לָהֶם אֱלָהוּת, וְלֹא בִרְצוֹנָם, לָמָּה נֶעֶנְשׁוּ? אֶלָּא כְּשֶׁהָיוּ דּוֹר הַמַּבּוּל וְדוֹר הַפְּלַגָּה יוֹדְעִים בָּהֶם, וְהָיוּ מְקַטְרְגִים (נ"א: מְקַטְּרִים) לָהֶם וּמִשְׁתַּחֲוִים לָהֶם, וּבְאוֹתוֹ כֹּחַ שֶׁהָיוּ מְקַטְרְגִים (נ"א: מְקַטְּרִים) לָהֶם וּמִשְׁתַּחֲוִים לָהֶם, הָיוּ יוֹרְדִים אֲלֵיהֶם וְעוֹשִׂים רְצוֹנָם, וּמְדַבְּרִים עִמָּם בְּאוֹתָם צְלָמִים, הֲרֵי נַעֲשׂוּ אֱלָהוּת וַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. מִשּׁוּם זֶה הקב"ה עָתִיד לְהַעֲבִירָם, וְיִמְחֶה אוֹתָם מֵהָעוֹלָם, צְלָמִים שֶׁלָּהֶם שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים בָּהֶם, וְנִשְׁאֲבוּ מֵהֶם רוּחוֹת וּצְלָמִים.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵּימְרוּן, אִי בְּנֵי נָשָׁא עַבְדִּין לוֹן אֱלֹהוּת, וְלָא בִּרְעוּתָא דִּלְהוֹן, אֲמַאי אִתְעֲנָשׁוּ. אֶלָּא כַּד הֲווֹ דּוֹר הַמַּבּוּל וְדוֹר הַפְלָגָה יַדְעֵי בְּהוֹן, וַהֲווּ מְקַטְרְגִין (נ"א: מְקַטְּרִין) לוֹן, וְסַגְדִּין לוֹן, וּבְהַהוּא חֵילָא דַּהֲווֹ מְקַטְרְגִין (נ"א: מְקַטְּרִין) לוֹן, וְסַגְדִּין לוֹן, הֲווֹ נַחְתֵּי לְגַבַּיְיהוּ, וְעַבְדֵי רְעוּתַיְיהוּ, וּמְמַלְּלָן בְּהוֹן בְּאִינּוּן צוּלְמִין, הָא אִתְעָבִידוּ אֱלוֹהוּת וְעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. בְּגִין דָּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָתִיד לְאַעְבְּרָא לוֹן, וְיִמְחֵי לוֹן מֵעָלְמָא, צוּלְמִין דִּלְהוֹן דַּהֲווֹ פַּלְחִין בְּהוֹן, וְאִשְׁתַּאֲבוּ מִנְּהוֹן רוּחִין וְצוּלְמִין.
וכשיש בעולם ערב רב יורדים להתגשם בהם והקבה יעבירם מהעולם - ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ, וערב רב מצליחים לקים ומשלם לשנאיו
וּכְשֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם עֵרֶב רַב, יוֹרְדִים לְהִתְגַּשֵּׁם בָּהֶם, והקב"ה יַעֲבִירֵם מֵהָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ׳ (זכריה יג, ב). וְאִם תֹּאמְרוּ, בִּזְמַן שֶׁל הַגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה אֵין עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת - מִשּׁוּם שֶׁבְּנֵי הָעוֹלָם לֹא יוֹדְעִים בָּהֶם. וְאֵלּוּ שֶׁיּוֹדְעִים בְּעֵרֶב רַב שָׁם, נִמְצָא לָהֶם שֶׁמַּכְעִיסִים אֶת הקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ, וְיִשְׂרָאֵל בֵּינֵיהֶם, וְעֵרֶב רַב מַצְלִיחִים בָּהֶם, לְקַיֵּם מַה שֶּׁכָּתוּב ׳וּמְשַׁלֵּם לְשׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ׳ (דברים ז, י).
בלשון הזוהר
וְכַד אִית בְּעָלְמָא עֵרֶב רַב, נַחְתִּין לְאִתְגַּשְּׁמָא בְּהוֹן, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יַעְבַּר לוֹן מִן עָלְמָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְאֶת רוּחַ הַטּוּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ׳ (זכריה יג, ב). וְאִי תֵּימְרוּן, בְּזִמְנָא דְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה, לֵית עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, בְּגִין דְּלָא יַדְעִין בְּנֵי עָלְמָא בְּהוֹן. וְאִינּוּן דְּיַדְעִין בְּעֵרֶב רַב תַּמָּן, אִשְׁתְּכַח לוֹן דְּמַכְעִיסִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, וְיִשְׂרָאֵל בֵּינַיְיהוּ, וְעֵרֶב רַב מַצְלִיחִין בְּהוֹן, לְקַיֵּים מַאי דִּכְתִּיב, ׳וּמְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ׳ (דברים ז, י).
קמו כל התנאים והאמוראים וברכו את הרועה הנאמן ואמרו לו סיני סיני - בזמן שדבר בהר סיני כל החיות שתקו ולא נמצא דבור אלא שלו
קָמוּ כָּל הַתַּנָּאִים וְהָאָמוֹרָאִים וּבֵרְכוּ אֶת הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן וְאָמְרוּ לוֹ, סִינַי סִינַי, מִי יָכוֹל לְדַבֵּר לְפָנֶיךְ, שֶׁאַתָּה בַּדְּיוֹקָן רִבּוֹנְךְ. שֶׁבִּזְמַן שֶׁדִּבֵּר בְּהַר סִינַי, כָּל חַיּוֹת הַמַּלְאָכִים, וְחַיּוֹת הַכִּסֵּא, וְעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים שָׁתְקוּ, וְלֹא נִמְצָא דִבּוּר אַחֵר, אֶלָּא שֶׁלּוֹ. וּבִשְׁבִיל שֶׁאַתָּה בְּנוֹ בִּדְמוּתוֹ, צְרִיכִים כָּל בַּעֲלֵי הַיְשִׁיבָה לִשְׁמֹעַ דְּבָרִים מִפִּיךְ, אַל תִּתֵּן שְׁתִיקָה לִדְבָרֶיךְ.
בלשון הזוהר
קָמוּ כֻּלְּהוּ תַּנָאִין וַאֲמוֹרָאִין וּבָרִיכוּ לְרַעְיָא מְהֵימָנָא, וְאָמְרוּ לֵיהּ סִינַי סִינַי, מַאן יָכִיל לְמַלְּלָא קֳדָמָךְ, דְּאַנְתְּ בְּדִיּוּקְנָא דְּמָארָךְ. דִּבְזִמְנָא דְּמַלִּיל בְּטוּרָא דְּסִינַי, כָּל חֵיוָן דְּמַלְאָכִין, וְחֵיוָן דְּכֻרְסְיָיא, וְעִלָּאִין וְתַתָּאִין, שַׁתְקוּ, וְלָא אִשְׁתְּכַח דִּבּוּר אָחֳרָא אֶלָּא דִּילֵיהּ. וּבְגִין דְּאַתְּ בְּרֵיהּ בְּדִיּוּקְנָא דִּילֵיהּ, צָרִיךְ לְמִשְׁמַע כֻּלְּהוּ מָארֵי מְתִיבְתָּא מִלִּין מִפּוּמָךְ, אַל תִתֵּן שְׁתִיקָה לְמִלּוּלָךְ.
כי יקח איש אשה חדשה ושמח את אשתו
סוד שמחת הכלה בשנים עשר חדשיה ונקיות החתן
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.