כאן מצאנו רפואה אלי שנאמר בי ויתן את רשעים קברו - אליהו אל תתעכב מלרדת שאף שאתה כהן לאביו ולאמו לא יטמא
כי תצא · כאן מצאנו רפואה אלי ויתן את רשעים קברו - סוד מלאכי הכנפים המכסים את השכינה ותפילת אליהו על רועה הנאמן · מאמר 26 · פיסקה 1 · דף רפב ע"א
לשון הזוהר
הָכָא אַשְׁכַּחְנָא אַסְוָותָא לְגַבִּי, דְּאִתְּמַר בִּי ׳וְיִּתֵּן אֶת רְשָׁעִים קִבְרוֹ׳ (ישעיהו נג, ט) - בָּתַר דִּקְבוּרָה דָּא בְּגִין אַבָּא וְאִימָּא, דְּאִינּוּן בְּגָלוּתָא עִם יִשְׂרָאֵל, אִתְקַיָּים בִּי קְרָא וְלֹא יִטַּמָּא. אֵלִיָּהוּ, לָא תִּתְעַכֵּב מִלְּנַחְתָּא, דְּאַף עַל גַּב דְּאַנְתְּ כַּהֲנָא, ׳לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ (לא) יִטַּמָא׳ - דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּגָלוּתָא, דְּאִיהִי קְבוּרָה לוֹן, וַאֲנָא קָבוּר בֵּינַיְיהוּ. בְּאוֹמָאָה עֲלָךְ, בְּשֵׁם יהו"ה חַי וְקַיָּים, לָא תִּתְעַכֵּב מִלְּנַחְתָּא. מַלְאֲכִין קַדִּישִׁין, מָארֵי דְּגַדְפִין, בְּאוֹמָאָה עָלַיְיכוּ, טוֹלוּ אוֹמָאָה דָּא, וּסְלִיקוּ לָהּ עַל גַּדְפַיְיכוּ. שְׁבוּעַת יהו"ה בְּחַ"י צַדִיק וְקַיָּים עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. טוֹלוּ אוֹמָאָה דָּא, וּסְלִיקוּ לָהּ עַל גַּדְפַיְיכוּ. בְּמַטְרוֹנִיתָא בִּיקָרָא דִּילָהּ, לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
תרגום
כָּאן מָצָאנוּ רְפוּאָה אֵלַי, שֶׁנֶּאֱמַר בִּי ׳וַיִּתֵּן אֶת רְשָׁעִים קִבְרוֹ׳ (ישעיה נג, ט) - אַחַר שֶׁקְּבוּרָה זוֹ מִשּׁוּם אַבָּא וְאִמָּא, שֶׁהֵם בַּגָּלוּת עִם יִשְׂרָאֵל, הִתְקַיֵּם בִּי הַכָּתוּב וְלֹא יִטַּמָּא. אֵלִיָּהוּ, לֹא תִתְעַכֵּב מִלָּרֶדֶת, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁאַתָּה כֹּהֵן, ׳לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ [ לֹא ] יִטַּמָּא׳ (ויקרא כא, יא) - שֶׁהֲרֵי הקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ בַגָּלוּת, שֶׁהִיא קְבוּרָה לָהֶם, וַאֲנִי קָבוּר בֵּינֵיהֶם. בִּשְׁבוּעָה עָלֶיךְ בְּשֵׁם ה' חַי וְקַיָּם, אַל תִּתְעַכֵּב מִלָּרֶדֶת. מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים בַּעֲלֵי כְנָפַיִם, בִּשְׁבוּעָה עֲלֵיכֶם, קְחוּ שְׁבוּעָה זוֹ וְהַעֲלוּהָ עַל כַּנְפֵיכֶם, שְׁבוּעַת ה' בְּחַ"י צַדִּיק וְקַיָּם עַמּוּד הָאֶמְצָעִי, קְחוּ שְׁבוּעָה זוֹ וְהַעֲלוּ אוֹתָהּ עַל כַּנְפֵיכֶם בַּמַּטְרוֹנִיתָא, בַּכָּבוֹד שֶׁלָּהּ, להקב"ה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: הכא אשכחנא אסוותא לגבי, דאתמר בי ׳ויתן את רשעים קברו׳ (ישעיהו נג, ט) - בתר דקבורה דא בגין אבא ואימא, דאינון בגלותא עם ישראל, אתקיים בי קרא ולא יטמא. אליהו, לא תתעכב מלנחתא, דאף על גב דאנת כהנא, ׳לאביו ולאמו (לא) יטמא׳ - דהא קודשא בריך הוא ושכינתיה בגלותא, דאיהי קבורה לון, ואנא קבור בינייהו. באומאה עלך, בשם יהו"ה חי וקיים, לא תתעכב מלנחתא. מלאכין קדישין, מארי דגדפין, באומאה עלייכו, טולו אומאה דא, וסליקו לה על גדפייכו. שבועת יהו"ה בח"י צדיק וקיים עמודא דאמצעיתא. טולו אומאה דא, וסליקו לה על גדפייכו. במטרוניתא ביקרא דילה, לגבי קודשא בריך הוא.
התרגום: כאן מצאנו רפואה אלי, שנאמר בי ׳ויתן את רשעים קברו׳ (ישעיה נג, ט) - אחר שקבורה זו משום אבא ואמא, שהם בגלות עם ישראל, התקים בי הכתוב ולא יטמא. אליהו, לא תתעכב מלרדת, שאף על גב שאתה כהן, ׳לאביו ולאמו [ לא ] יטמא׳ (ויקרא כא, יא) - שהרי הקב"ה ושכינתו בגלות, שהיא קבורה להם, ואני קבור ביניהם. בשבועה עליך בשם ה' חי וקים, אל תתעכב מלרדת. מלאכים קדושים בעלי כנפים, בשבועה עליכם, קחו שבועה זו והעלוה על כנפיכם, שבועת ה' בח"י צדיק וקים עמוד האמצעי, קחו שבועה זו והעלו אותה על כנפיכם במטרוניתא, בכבוד שלה, להקב"ה.
מן המפרשים
הסולם: הכא אשכחנא אסוותא וכו': כאן מצאתי רפואה, למה שנאמר בו, ויתן את רשעים קברו. מאחר שקבורה זו היא בשביל אבא ואמא, שהם ז"א ומלכות, שהם בגלות עם ישראל, נתקיים בי הכתוב, ולא יטמא. אליהו, לא תתעכב מלרדת, כי אע"פ שאתה כהן, כי פנחס הוא…
אור יקר: שם יהו״ה ׳והרי מת שהם כלולים בארבע הם ארבע אותיות שבשם כדפירשו בזוהר. ח׳ אומרו וצריך לפלקא ליה כמחשכח ׳ודאי שכן הענין בכל המצות לכוון בשם השם אבל מה שמביא; ראיה מפסוק אמרתי אינה ראיה כלל, ט׳ אומרו ומחשבה כה' אשתליים י״ד מאי…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: