כאן מצאנו רפואה אלי ויתן את רשעים קברו
סוד מלאכי הכנפים המכסים את השכינה ותפילת אליהו על רועה הנאמן
כאן מצאנו רפואה אלי שנאמר בי ויתן את רשעים קברו - אליהו אל תתעכב מלרדת שאף שאתה כהן לאביו ולאמו לא יטמא
כָּאן מָצָאנוּ רְפוּאָה אֵלַי, שֶׁנֶּאֱמַר בִּי ׳וַיִּתֵּן אֶת רְשָׁעִים קִבְרוֹ׳ (ישעיה נג, ט) - אַחַר שֶׁקְּבוּרָה זוֹ מִשּׁוּם אַבָּא וְאִמָּא, שֶׁהֵם בַּגָּלוּת עִם יִשְׂרָאֵל, הִתְקַיֵּם בִּי הַכָּתוּב ׳וְלֹא יִטַּמָּא׳. אֵלִיָּהוּ, לֹא תִתְעַכֵּב מִלָּרֶדֶת, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁאַתָּה כֹּהֵן, ׳לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ [ לֹא ] יִטַּמָּא׳ (ויקרא כא, יא) - שֶׁהֲרֵי הקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ בַגָּלוּת, שֶׁהִיא קְבוּרָה לָהֶם, וַאֲנִי קָבוּר בֵּינֵיהֶם. בִּשְׁבוּעָה עָלֶיךְ בְּשֵׁם יהו"ה חַי וְקַיָּם, אַל תִּתְעַכֵּב מִלָּרֶדֶת. מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים בַּעֲלֵי כְנָפַיִם, בִּשְׁבוּעָה עֲלֵיכֶם, קְחוּ שְׁבוּעָה זוֹ וְהַעֲלוּהָ עַל כַּנְפֵיכֶם. שְׁבוּעַת יהו"ה בְּחַ"י צַדִּיק וְקַיָּם עַמּוּד הָאֶמְצָעִי. קְחוּ שְׁבוּעָה זוֹ וְהַעֲלוּ אוֹתָהּ עַל כַּנְפֵיכֶם. בַּמַּטְרוֹנִיתָא, בַּכָּבוֹד שֶׁלָּהּ, להקב"ה.
בלשון הזוהר
הָכָא אַשְׁכַּחְנָא אַסְוָותָא לְגַבִּי, דְּאִתְּמַר בִּי ׳וְיִּתֵּן אֶת רְשָׁעִים קִבְרוֹ׳ (ישעיהו נג, ט) - בָּתַר דִּקְבוּרָה דָּא בְּגִין אַבָּא וְאִימָּא, דְּאִינּוּן בְּגָלוּתָא עִם יִשְׂרָאֵל, אִתְקַיָּים בִּי קְרָא ׳וְלֹא יִטַּמָּא׳. אֵלִיָּהוּ, לָא תִּתְעַכֵּב מִלְּנַחְתָּא, דְּאַף עַל גַּב דְּאַנְתְּ כַּהֲנָא, ׳לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ (לא) יִטַּמָא׳ - דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּגָלוּתָא, דְּאִיהִי קְבוּרָה לוֹן, וַאֲנָא קָבוּר בֵּינַיְיהוּ. בְּאוֹמָאָה עֲלָךְ, בְּשֵׁם יהו"ה חַי וְקַיָּים, לָא תִּתְעַכֵּב מִלְּנַחְתָּא. מַלְאֲכִין קַדִּישִׁין, מָארֵי דְּגַדְפִין, בְּאוֹמָאָה עָלַיְיכוּ, טוֹלוּ אוֹמָאָה דָּא, וּסְלִיקוּ לָהּ עַל גַּדְפַיְיכוּ. שְׁבוּעַת יהו"ה בְּחַ"י צַדִיק וְקַיָּים עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. טוֹלוּ אוֹמָאָה דָּא, וּסְלִיקוּ לָהּ עַל גַּדְפַיְיכוּ. בְּמַטְרוֹנִיתָא בִּיקָרָא דִּילָהּ, לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
מלאכים עליונים שלוחי הקבה מימין ומלאכים שלוחיו משמאל ומלאכי אבא ואמא - יהיו מסתירים לה למעלה ולמטה ומכסים אותה באות ו' בשש כנפיו
מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים, שְׁלִיחֵי הקב"ה מִיָּמִין. וּמַלְאָכִים שְׁלוּחָיו מִשְּׂמֹאל. וּמַלְאָכִים שֶׁל אַבָּא וְאִמָּא, יִהְיוּ מַסְתִּירִים לָהּ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וּמְכַסִּים אוֹתָהּ בָּאוֹת ו' בְּשֵׁשׁ כְּנָפָיו. שֶׁבּוֹ נֶאֱמַר ׳שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם וְגוֹ'׳ (ישעיה ו, ב) - שֶׁשְּׁבוּעָה שֶׁלּוֹ, שֶׁהִיא ה', רְבִיעִית. ׳וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו׳ - שֶׁלָּהּ, וּבִשְׁתַּיִם מְעוֹפְפִים אוֹתָהּ.
בלשון הזוהר
מַלְאֲכִין עִלָּאִין, שְׁלִיחָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִימִינָא. וּמַלְאָכִין שְׁלִיחָן דִּילֵיהּ, מִשְּׂמָאלָא. וּמַלְאָכִים דְּאַבָּא וְאִמָּא, יֵהוֹן סָתְרִין (סחרין) לָהּ עֵילָּא וְתַתָּא, וּמְכַסִּין לָהּ בְּאָת ו', בְּשִׁית גַּדְפִין דִּילֵיהּ. דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם וְגוֹ'׳ ׳בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה׳ (ישעיהו ו, ב) פָּנָיו - דִּשְׁבוּעָה דִּילֵיהּ, דְּאִיהִי ה', רְבִיעָאָה. ׳וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו׳ - דִּילָהּ, וּבִשְׁתַּיִם מְעוֹפְפִים לָהּ.
ואתה אליהו שעלית למעלה לעלת העלות והוא טוען אותך מכל טוב רד אליה - ותהיה כרוב תחתיה להורידה בך מלאה כל טוב, מלאכי אבא ואמא סובבו אותך
וְאַתָּה אֵלִיָּהוּ, שֶׁעָלִיתָ לְמַעְלָה לְעִלַּת הָעִלּוֹת, וְהוּא טוֹעֵן אוֹתְךְ מִכָּל טוּב, רֵד אֵלֶיהָ, וְתִהְיֶה כְרוּב תַּחְתֶּיהָ לְהוֹרִידָהּ בְּךְ מְלֵאָה כָּל טוּב. וּמַלְאָכִים שֶׁל אַבָּא וְאִמָּא, שֶׁהֵם יָ"הּ, (ס"א: הִסְתִּירוּ אוֹתָהּ) סוֹבְבוּ אוֹתְךְ בִּירִידָתָהּ. וּמַלְאָכִים שֶׁל בַּעְלָהּ, בֶּן אַבָּא וְאִמָּא, ו', כִּסּוּ אוֹתָהּ, וּמְעוֹפְפִים אוֹתָהּ ׳בְּשֵׁשׁ כְּנָפַיִם׳ - אב"ג ית"ץ, וּבְל"ו שֶׁתְּלוּיִים מֵהֶם כְּחֶשְׁבּוֹן ל"ו. וַדַּאי זֶה ׳שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ׳ - וְיוֹרֶדֶת ה' (נ"א: י"ה) שֶׁלּוֹ, טְמִירָה מְכֻסָּה בָהֶם. וּמַלְאָכִים שֶׁהֵם שֶׁל צַדִּיק חַ"י הָעוֹלָמִים, הִסְמִיכוּ אוֹתָהּ עֲלֵיכֶם כְּמוֹ הַחַיּוֹת שֶׁסּוֹמְכוֹת אֶת הַכִּסֵּא.
בלשון הזוהר
וְאַנְתְּ אֵלִיָּהוּ, דִּסְלִיקַת לְעֵילָּא, לְעִילַּת הָעִילּוֹת, וְהוּא טָעִין לָךְ מִכָּל טוּב, נָחִית לְגַבָּהּ, וְתֶהֱוֵי כְּרוּב תְּחוֹתָא, לְנַחְתָּא לָהּ מְלֵאָה כָּל טוּב. וּמַלְאָכִין דְּאַבָּא וְאִימָּא, דְּאִינּוּן יָ"הּ, (ס"א: אַסְתְּרוּ לָהּ) אַסְחֲרוּ לָךְ, בִּנְחִיתוּ דִּילָהּ. וּמַלְאָכִין דְּבַעְלָהּ, בְּרָא דְּאַבָּא וְאִמָּא, ו', כַּסִּיאוּ לָהּ, וּמְעַפְפִין לָהּ, מִשִׁית גַּדְפִין אב"ג ית"ץ, וְבְּל"ו דְּתַלְיָין מִנַּיְיהוּ כְּחֶשְׁבוֹן ל"ו. וַדָאי אִיהוּ ׳שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ׳ - וּנְחִיתַת ה' (נ"א: י"ה) דִּילֵיהּ, טְמִירָא מְכוּסָּה בְּהוֹן. וּמַלְאָכִין דְּאִינּוּן דְּצַדִּיק חַ"י עָלְמִין, אַסְמִיכוּ לָהּ עָלַיְיכוּ כְּחֵיוָן דְּסַמְכִי לְכֻרְסְיָיא.
שאף על גב שההא של אצילות של שם יהוה היא תומכת לכלם - אין לכם לפרח למעלה ולרדת למטה חוצה ממנה כאיברי הגוף
שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁהֵ"א שֶׁל אֲצִילוּת שֶׁל שֵׁם שֶׁל יהו"ה הִיא תּוֹמֶכֶת לְכֻלָּם, אֵין לָכֶם לִפְרֹחַ לְמַעְלָה וְלָרֶדֶת לְמַטָּה חוּץ מִמֶּנָּה. כְּאֵיבְרֵי הַגּוּף שֶׁאֵין לָהֶם תְּנוּעָה, חוּץ מֵהַנְּשָׁמָה, שֶׁהָאֵיבָרִים שֶׁיֵּשׁ לָהּ הִתְפַּשְּׁטוּ עֲלֵיכֶם לִתְמֹךְ אֶתְכֶם בָּהֶם. שֶׁכָּךְ הִיא ה', כְּמוֹ יָם. אִם יֵשׁ לָהּ כֵּלִים, מִתְמַלְּאִים מִמֶּנָּה וּמִתְפַּשְּׁטִים בָּהֶם כְּמוֹ נְחָלִים שֶׁמִּתְפַּשְּׁטִים מֵהַיָּם עַל הָאָרֶץ. וְאִם לֹא, הִיא ה' בְּעֶצֶם יְחִידִי, בְּלִי הִתְפַּשְּׁטוּת הַנְּחָלִים.
בלשון הזוהר
דְּאַף עַל גַּב דְּהֵ"א דַּאֲצִילוּת, דִּשְׁמָא דִּיְדוָֹ"ד, אִיהִי סְמִיכַת לְכֻלְּהוּ, לֵית לְכוֹן לְפָרְחָא לְעֵילָּא, וּלְנַחְתָּא לְתַתָּא, בַּר מִינָהּ. כְּאֵבָרִין דְּגוּפָא, דְּלֵית לְהוֹן תְּנוּעָה בַּר מִנִּשְׁמָתָא, דְּאֵבָרִין דְּאִית לָהּ, אִתְפְּשָּׁטוּ עָלַיְיכוּ, לְסַמְכָא לְכוֹן בְּהוֹן. דְּהָכִי אִיהִי ה', כְּיַמָּא, אִי אִית לָהּ מָאנִין, מִתְמַלְּיָין מִנָהּ, וּמִתְפַּשְּׁטִין בְּהוֹן, כַּנְּחָלִים דְּמִתְפַּשְּׁטִן מִן יַמָּא עַל אַרְעָא. וְאִי לָאו, אִיהִי ה' בְּגַרְמָא יְחִידָאָה, בְּלָא אִתְפַּשְּׁטוּתָא דְּנַחֲלִין.
כך כלי השכינה הם מלאכים קדושים למעלה וישראל למטה אם יש בהם בעלי מדות - בעלי חסד חסידים גבורים בעלי תורה נביאים וכתובים צדיקים
כָּךְ כְּלֵי הַשְּׁכִינָה, הֵם מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים לְמַעְלָה, וְיִשְׂרָאֵל לְמַטָּה, אִם יֵשׁ בָּהֶם בַּעֲלֵי מִדּוֹת, בַּעֲלֵי חֶסֶד חֲסִידִים, גִּבּוֹרִים בַּעֲלֵי תוֹרָה, נְבִיאִים וּכְתוּבִים, צַדִּיקִים, אַנְשֵׁי מַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ׳ (דניאל א, ד), בַּעֲמִידַת הַתְּפִלָּה. בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ אֲדנָ"י, מֶלֶךְ שֶׁלָּהּ יְהֹוָ"ה - וְהֵם חֲכָמִים וּנְבוֹנִים רָאשֵׁי יִשְׂרָאֵל. וְלֹא רָאשֵׁי עֵרֶב רַב שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ׳ (איכה א, ה) - הִיא הִתְפַּשְּׁטָה עֲלֵיהֶם בְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת שֶׁלָּהּ. בְּאוֹתוֹ זְמַן יָרַד עִלַּת הָעִלּוֹת בְּיוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, לָרֶדֶת עֲלֵיהֶם וּלְהָקִים שְׁכִינָה עֲלֵיהֶם.
בלשון הזוהר
הָכִי מָאנִין דִּשְׁכִינְתָּא, אִינּוּן מַלְאֲכִין קַדִישִׁין לְעֵילָּא, וְיִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, אִי אִית בְּהוֹן מָארֵי מִדוֹת, מָארֵי חֶסֶד חֲסִידִים, גִּבּוֹרִים מָארֵי תּוֹרָה, נְּבִיאִים וּכְתוּבִים, צַדִּיקִים, אַנְשֵׁי מַלְכוּת, דְּאִתְּמַר בְּהוּ ׳וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמוֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ׳ (דניאל א, ד), בַּעֲמִידָה דִּצְלוֹתָא. בְּהֵיכָלָא דְּמַלְכָּא אֲדֹנָ"י, מַלְכָּא דִּילָהּ יְדוָֹ"ד - וְהֵם חֲכָמִים וּנְבוֹנִים רָאשֵׁי יִשְׂרָאֵל. וְלָא רָאשֵׁי עֵרֶב רַב, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ׳ (איכה א, ה) - אִיהִי אִתְפַּשְּׁטַת עָלַיְיהוּ בְּעֶשֶׂר סְפִירָן דִּילָהּ. בְּהַהוּא זִמְנָא, נָחִית עִלַּת הָעִלּוֹת, בְּיוֹד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, לְנַחְתָּא עָלַיְיהוּ, לְאָקָמָא שְׁכִינְתָּא עָלַיְיהוּ.
ובזמן של ויפן כה וכה וירא כי אין איש היא אומרת שלמה אהיה כעטיה - מעטפת בעצמה שלא התפשטה עליהם, והקבה צווח איכה ישבה בדד
וּבִזְמַן שֶׁל ׳וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ׳ (שמות ב, יב) - הִיא אוֹמֶרֶת, ׳שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה׳ (שיר השירים א, ז), מְעֻטֶּפֶת בְּעַצְמָהּ שֶׁלֹּא הִתְפַּשְּׁטָה עֲלֵיהֶם. והקב"ה צוֹוֵחַ עָלָיו וְאוֹמֵר: ׳אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד׳ (איכה א, א).
בלשון הזוהר
וּבְזִמְנָא דְּוַיִּפֶן ׳כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ׳ (שמות ב, יב) - אִיהִי אַמְרַת, ׳שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעוֹטְיָה׳ (שיר השירים א, ז), מְעוּטֶּפֶת בְּגַרְמָא דְּלָא אִתְפַּשְּׁטַת עָלַיְיהוּ. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא צָוַוח עָלֵהּ וְאָמַר: ׳אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד׳ (איכה א, א).
בין כך קם בוצינא קדישא ואמר רבון העולם הרי כאן רועה הנאמן והאיש משה ענו מאד - שקול לששים רבוא ישראל, רד עליו להשגיח על העולם וקים דבריך
בֵּין כָּךְ קָם בּוּצִינָא קַדִּישָׁא וְאָמַר, רִבּוֹן הָעוֹלָם, הֲרֵי כָּאן רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן. שֶׁבּוֹ נֶאֱמַר ׳וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד׳ (במדבר יב, ג), עַד כָּעֵת - ׳וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ׳ (שמות ב, יב). הֲרֵי כָּאן ׳וְהָאִישׁ מֹשֶׁה׳, שֶׁשָּׁקוּל לְשִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וּבוֹ ׳מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ׳ (תהלים לג, יד). שֶׁבּוֹ נֶאֱמַר עַל דּוֹר הַגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה, ׳וַיהו"ה הִפְגִּיעַ בּוֹ אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ׳ (ישעיה נג, ו). וְהוּא כָּלוּל בְּעֶשֶׂר מִדּוֹת, שֶׁבִּגְלָלָן אָמַרְתָּ ׳לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה׳ (בראשית יח, לב). רֵד עָלָיו לְהַשְׁגִּיחַ עַל הָעוֹלָם וְקַיֵּם דְּבָרֶיךְ, שֶׁאַתָּה אֱמֶת וְכָל דְּבָרֶיךְ אֱמֶת.
בלשון הזוהר
אַדְּהָכִי, קָם בּוּצִינָא קַדִישָׁא וְאָמַר, רִבּוֹן עָלְמָא, הָא הָכָא רַעְיָא מְהֵימָנָא. דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד׳ (במדבר יב, ג), עַד כְּעַן ׳וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ׳. הָא הָכָא ׳וְהָאִישׁ מֹשֶׁה׳, דְּשָׁקִיל לְשִׁתִּין רִבּוֹא דְּיִשְׂרָאֵל. וּבֵיהּ ׳מִמְכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִיחַ׳ (תהילים לג, יד). דְּבֵיהּ אִתְּמַר לְגַבֵּי דָּרָא דְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה, ׳וַיהו"ה הִפְגִּיעַ בּוֹ אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ׳ (ישעיהו נג, ו). וְאִיהוּ כָּלִיל בְּעֶשֶׂר מִדּוֹת, דִּבְגִּינַיְיהוּ אַמָרְת ׳לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה׳ (בראשית יח, לב). נְחִית עָלֵיהּ, לְאַשְׁגְּחָא עַל עָלְמָא, וְקַיֵּים מִילָּךְ, דְּאַנְתְּ קְשׁוֹט, וְכָל מִילָּךְ קְשׁוֹט.
שהוא גמל חסד עם השכינה וקשר שפחתה בגבורה להיות שפחה אסורה תחת גברתה - בקשר תפילין והשתדל בגללה בתורת אמת בנביאים ובכתובים
שֶׁהוּא גָּמַל חֶסֶד עִם הַשְּׁכִינָה, וְקָשַׁר שִׁפְחָתָהּ בִּגְבוּרָה, לִהְיוֹת שִׁפְחָה אֲסוּרָה תַּחַת גְּבִרְתָּהּ בְּקֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין. וְהִשְׁתַּדֵּל בִּגְלָלָהּ ׳בְּתוֹרַת אֱמֶת׳ (מלאכי ב, ו), ׳תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ׳ - וְהִשְׁתַּדֵּל בָּהּ בַּנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים. בַּנְּבִיאִים בְּכַמָּה נֶחָמוֹת. בַּכְּתוּבִים בַּעֲשָׂרָה מִינֵי תְהִלִּים. בְּצַדִּיק בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בִּרְכוֹת הַתְּפִלָּה.
בלשון הזוהר
דְּאִיהוּ גָּמַל חֶסֶד עִם שְׁכִינְתָּא, וְקָטִיר שִׁפְחָה דִּילָהּ בִּגְבוּרָה, לְמֶהֱוֵי שִׁפְחָה אֲסִירָא תְּחוֹת גְּבִירְתָּהּ, בְּקִשּׁוּרָא דִּתְפִלִּין. וְאִשְׁתְּדַּל בְּגִינָהּ, ׳בְּתוֹרַת אֱמֶת׳ (מלאכי ב, ו), ׳תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ׳ - וְאִשְׁתְּדַּל בָּהּ, בַּנְּבִיאִים וּכְתוּבִים. בִּנְבִיאֵי, בְּכַמָּה נֶחָמוֹת. בַּכְּתוּבִים, בְּעֲשְׂרָה מִינֵי תְּהִלִּים. בְּצַדִּיק, בְּי"ח בִּרְכָאן דִּצְלוֹתָא.
ובעלי המשנה לא נודעו לרועה הנאמן אליהו בשבועה עליך גלה אותו לכל ראשי בעלי המשנה - שיודעו אותו ולא יתחלל יותר, ולא תתעכב לעשות לא שבוע ולא חדש
וּבַעֲלֵי הַמִּשְׁנָה לֹא נוֹדְעוּ לָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן. אֵלִיָּהוּ, בִּשְׁבוּעָה עָלֶיךְ בְּשֵׁם יְהָו"ה וּבִשְׁמוֹ הַמְפֹרָשׁ, גַּלֵּה אוֹתוֹ לְכָל רָאשֵׁי בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה שֶׁיֵּדְעוּ אוֹתוֹ וְלֹא יִתְחַלֵּל יוֹתֵר. שֶׁבּוֹ נֶאֱמַר, (לְגַבֵּי הָעוֹלָם) ׳וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ׳ (ישעיה נג, ה). אֵין לְךְ צֹרֶךְ לָקַחַת רְשׁוּת, שֶׁהֲרֵי אֲנִי שָׁלִיחַ שֶׁל רִבּוֹן הָעוֹלָם, וְיָדַעְתִּי שֶׁאִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן, שֶׁיּוֹדֶה לְךְ הקב"ה עָלָיו, וְיַעֲלוּ בָנֶיךְ בִּגְלָלוֹ, מַעְלָה וּמַטָּה. וְלֹא תִתְעַכֵּב לַעֲשׂוֹת לֹא שָׁבוּעַ, וְלֹא חֹדֶשׁ, וְלֹא שָׁנָה, אֶלָּא מִיָּד.
בלשון הזוהר
וּמָארֵי מַתְנִיתִין, לָא אִשְׁתְּמוֹדְעָן לֵיהּ לְרַעְיָא מְהֵימָנָא. אֵלִיָּהוּ, בְּאוֹמָאָה עֲלָךְ בִּשְׁמָא דִּיְדוָֹ"ד, וּבִשְׁמֵיהּ מְפֹרָשׁ, גַּלֵּי לֵיהּ לְכָל רֵישֵּׁי מָארֵי מַתְנִיתִין, דְּיִשְׁתְּמוֹדְעוּן לֵיהּ, וְלָא יִתְחַלֵּל יַתִּיר. דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, (לְגַבֵּי עָלְמָא) ׳וְהוּא מְחוֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ׳ (ישעיהו נג, ה). לֵית לָךְ צוֹרֶךְ לְמֵיטַל רְשׁוּ, דְּהָא אֲנָא שְׁלִיחָא דְּמָארֵי עָלְמָא, וְיָדַעְנָא דְּאִי אַנְתְּ עָבִיד דָּא, דְּיוֹדֵי לָךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלֵיהּ, וְיִסְתַּלְּקוּן בְּנָךְ בְּגִינֵיהּ, עֵילָּא וְתַתָּא. וְלָא תִּתְעַכָּב לְמֶעְבַּד, לָא שָׁבוּעַ וְלָא חֹדֶשׁ וְלָא שָׁנָה, אֶלָּא מִיַּד.
בעלי הפסח בזמן ששולט עליהם ליל שמורים
סוד הכסף המזקק וחמץ המשקר בחותם המלך
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.