ממלכת הזוהר › זוהר › כי תצא › מאמר 21: וזאת התעודה בישראל - סוד השם המשתנה בקריאה ולא בכתיבה וחליצת הרוח מגוף האח › פיסקה 3 (רפא ע"א)

אבל שכינה אצל הקבה לא משתנה והקבה לא משתנה אליה אני הוי לא שניתי - אני השכינה ה' עמודא דאמצעיתא, שלף איש נעלו זה סנדלפון

כי תצא · וזאת התעודה בישראל - סוד השם המשתנה בקריאה ולא בכתיבה וחליצת הרוח מגוף האח · מאמר 21 · פיסקה 3 · דף רפא ע"א

לשון הזוהר

אֲבָל שְׁכִינְתָּא אֵצֶל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא מִשְׁתַּנֵּית, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְגַבָּהּ לָא אִשְׁתַּנֵּי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אֲנִי יהו"ה לֹא שָׁנִיתִי׳ (מלאכי ג, ו) - אֲנִי, שְׁכִינְתָּא. יהו"ה, עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. ׳שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ׳, דָּא סַנְדַּלְפוֹן, סַנְדָּל אִיהוּ לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְנַעַל לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא. אֲבָל תִּפְאֶרֶת, דְּכָלִיל שִׁית סְפִירָן, אִיהוּ גּוּפָא לַיְדוָֹ"ד. וּמַלְכוּת, גּוּפָא לִשְׁכִינְתָּא, דְּאִיהוּ אֲדֹנָי.

תרגום

אֲבָל שְׁכִינָה אֵצֶל הקב"ה לֹא מִשְׁתַּנָּה, והקב"ה לֹא מִשְׁתַּנֶּה אֵלֶיהָ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי׳ (מלאכי ג, ו) - אֲנִי - הַשְּׁכִינָה. ה' - עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. ׳שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ׳ - זֶה סַנְדַּלְפוֹן, סַנְדָּל הוּא להקב"ה, וְנַעַל לַשְּׁכִינָה. אֲבָל תִּפְאֶרֶת, שֶׁכּוֹלֵל שֵׁשׁ סְפִירוֹת, הוּא גּוּף לַיהֹוָ"ה. וּמַלְכוּת גּוּף לַשְּׁכִינָה, שֶׁהוּא אֲדנָי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אבל שכינתא אצל קודשא בריך הוא לא משתנית, וקודשא בריך הוא לגבה לא אשתני, הדא הוא דכתיב, ׳אני יהו"ה לא שניתי׳ (מלאכי ג, ו) - אני, שכינתא. יהו"ה, עמודא דאמצעיתא. ׳שלף איש נעלו׳, דא סנדלפון, סנדל איהו לגבי קודשא בריך הוא, ונעל לגבי שכינתא. אבל תפארת, דכליל שית ספירן, איהו גופא לידו"ד. ומלכות, גופא לשכינתא, דאיהו אדני.

התרגום: אבל שכינה אצל הקב"ה לא משתנה, והקב"ה לא משתנה אליה, זהו שכתוב ׳אני ה' לא שניתי׳ (מלאכי ג, ו) - אני - השכינה. ה' - עמודא דאמצעיתא. ׳שלף איש נעלו׳ - זה סנדלפון, סנדל הוא להקב"ה, ונעל לשכינה. אבל תפארת, שכולל שש ספירות, הוא גוף ליהו"ה. ומלכות גוף לשכינה, שהוא אדני.

מן המפרשים

יהל אור: שלף איש נעלו כו'. בחליצה רזא דגלגולא בהאי נער דמט"ט אקרי נעל כמש"ו שעליו אמרו תופר מנעלים היה ובכל תפירה ותפירה היה מכוון לשכינה:

הסולם: אבל שכינתא אצל וכו': אבל השכינה אצל הקב"ה אינה משתנית, והקב"ה אינו משתנה אצלה. ז"ש אני הויה לא שניתי, אני , זו היא השכינה. הויה , זה הוא עמוד האמצעי, דהיינו ז"א. שלף איש נעלו, זהו סנדלפון, שהוא סנדל אצל הקב"ה, ונעל אצל השכינה.…

הגר"א על תיקו"ז: לקוח מביאור הגר"א על תיקוני זוהר, מאמר סו, כב (קכט. דפוס הגר״א) - התאמה חלקית ◆ איהו לא אשתני כו'. רוצה לומר דהוי"ה הוא בכל התיקונין והוא לא אשתני, דהשתנות הוא באברי הגוף שזה רואה וזה שומע אבל בנשמתא לית שינויא דהיא רואה ושומע…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: