וזאת התעודה בישראל
סוד השם המשתנה בקריאה ולא בכתיבה וחליצת הרוח מגוף האח
וזאת התעודה בישראל התעודה אם העליונה חתום תורה בלמדי - הוא חותם השמים והארץ, על התמורה שכינה תחתונה שהתחבאה במטטרון
׳וְזֹאת הַתְּעוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל׳ (רות ד, ז). ׳הַתְּעוּדָה׳ - אֵם הָעֶלְיוֹנָה, ׳צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי׳ (ישעיה ח, טז) - הוּא חוֹתַם הָעוֹלָם, חוֹתַם הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ. ׳עַל הַתְּמוּרָה׳ - שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה. בְּאֵיזֶה מָקוֹם הִתְחַבְּאָה? בָּעֶלֶם שֶׁלָּהּ, מְטַטְרוֹ"ן, ׳וַיְשַׁנֶּהָ׳, שָׁם הִיא מִשְׁתַּנָּה. וְאָדָם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת׳ (ישעיה מד, יג) - ׳מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ׳ (איוב יד, כ).
בלשון הזוהר
׳וְזֹאת הַתְּעוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל׳ (רות ד, ז), ׳הַתְּעוּדָה׳, אִימָּא עִלָּאָה, ׳צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמּוּדָי׳ (ישעיהו ח, טז) - אִיהוּ חוֹתָם דְּעָלְמָא, חוֹתָם דִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא. ׳עַל הַתְּמוּרָה׳, שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. בְּאָן אֲתָר אִתְטַמָּרַת. בְּעוּלֵימָא דִּילָהּ, מְטַטְרוֹ"ן, ׳וְיִשְׁנֶה׳ תַּמָּן, אִיהִי מְשַׁנָּה. וְאָדָם דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת׳ (ישעיהו מד, יג) - ׳מְשַׁנֶּה פָּנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ׳ (איוב יד, כ).
ולכן פרשוה חכמי המשנה לא כשאני נכתב אני נקרא בעולם הזה - נכתב יהוה ונקרא אדני, בכתיבה לא משתנה אבל בקריאה משתנה
וְלָכֵן פֵּרְשׁוּהָ חַכְמֵי הַמִּשְׁנָה, לֹא כְשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אֲנִי נִקְרָא בָּעוֹלָם הַזֶּה. נִכְתָּב יְהֹוָה, וְנִקְרָא אֲדֹנָ"י. וַהֲרֵי כָּתוּב ׳אֲנִי יהו"ה לֹא שָׁנִיתִי׳ (מלאכי ג, ו) - בִּכְתִיבָה לֹא מִשְׁתַּנֶּה, אֲבָל בִּקְרִיאָה מִשְׁתַּנֶּה. שֶׁכְּתִיבָה שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ, לֹא מִשְׁתַּנֶּה. בִּקְרִיאָה שֶׁהִיא מִחוּץ לִמְקוֹמוֹ, מִשְׁתַּנֶּה. ׳הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ אַל תַּמֵּר בּוֹ׳ (שמות כג, כא) - מִשּׁוּם שֶׁשִּׁפְחָה שֶׁלּוֹ אֲדנָ"י, שְׁמָהּ כְּשֵׁם הַמַּטְרוֹנִיתָא. והקב"ה בּוֹ מִשְׁתַּנֶּה, מִשּׁוּם שֶׁהוּא נַעַר. בּוֹ סוֹד [ רוּחַ ] ׳יָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָיו׳ (איוב לג, כה).
בלשון הזוהר
וּבְגִין דָּא אוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, לֹא כְּשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אֲנִי נִקְרָא בָּעוֹלָם הַזֶּה. נִכְתָּב יהוה, וְנִקְרָא אֲדֹנָ"י. וְהָא כְּתִיב ׳אֲנִי יהו"ה לֹא שָׁנִיתִי׳ (מלאכי ג, ו) - בַּכְּתִיבָה לֹא אִשְׁתַּנֵּי, אֲבָל בַּקְּרִיאָה אִשְׁתַּנֵּי. דִּכְתִּיבָה דְּאִיהוּ אַתְרֵיהּ, לָא אִשְׁתַּנֵּי. בַּקְּרִיאָה דְּאִיהִי לְבַר מֵאַתְרֵיהּ, אִשְׁתַּנֵּי. ׳הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקוֹלוֹ אַל תַּמֵּר בּוֹ׳ (שמות כג, כא) - בְּגִין דְּשִׁפְחָה דִּילֵיהּ אֲדֹנָ"י, שְׁמָהּ כְּשֵׁם מַטְרוֹנִיתָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בֵּיהּ אִשְׁתַּנֵּי, בְּגִין דְּאִיהוּ נַעַר. בֵּיהּ רָזָא (רוּחָא) ׳יָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָיו׳ (איוב לג, כה).
אבל שכינה אצל הקבה לא משתנה והקבה לא משתנה אליה אני הוי לא שניתי - אני השכינה ה' עמודא דאמצעיתא, שלף איש נעלו זה סנדלפון
אֲבָל שְׁכִינָה אֵצֶל הקב"ה לֹא מִשְׁתַּנָּה, והקב"ה לֹא מִשְׁתַּנֶּה אֵלֶיהָ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אֲנִי יהו"ה לֹא שָׁנִיתִי׳ (מלאכי ג, ו) - ׳אֲנִי׳ - הַשְּׁכִינָה. ׳יהו"ה׳ - עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. ׳שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ׳ - זֶה סַנְדַּלְפוֹן, סַנְדָּל הוּא להקב"ה, וְנַעַל לַשְּׁכִינָה. אֲבָל תִּפְאֶרֶת, שֶׁכּוֹלֵל שֵׁשׁ סְפִירוֹת, הוּא גּוּף לַיהֹוָ"ה. וּמַלְכוּת גּוּף לַשְּׁכִינָה, שֶׁהוּא אֲדנָי.
בלשון הזוהר
אֲבָל שְׁכִינְתָּא אֵצֶל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא מִשְׁתַּנֵּית, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְגַבָּהּ לָא אִשְׁתַּנֵּי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אֲנִי יהו"ה לֹא שָׁנִיתִי׳ (מלאכי ג, ו) - ׳אֲנִי׳, שְׁכִינְתָּא. ׳יהו"ה׳, עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. ׳שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ׳, דָּא סַנְדַּלְפוֹן, סַנְדָּל אִיהוּ לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְנַעַל לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא. אֲבָל תִּפְאֶרֶת, דְּכָלִיל שִׁית סְפִירָן, אִיהוּ גּוּפָא לַיְדוָֹ"ד. וּמַלְכוּת, גּוּפָא לִשְׁכִינְתָּא, דְּאִיהוּ אֲדֹנָי.
ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו - מצוה לחלץ וזוהי חליצת רוח מאותו גוף שצריך לנהג עמו כאח
׳וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ וְגוֹ'׳ (דברים כה, ט) - מִצְוָה זוֹ לַחֲלֹץ. וְזוֹהִי חֲלִיצַת רוּחַ מֵאוֹתוֹ גּוּף, שֶׁצָּרִיךְ לִנְהֹג עִמּוֹ כְּאָח, וְאוֹתוֹ קֶשֶׁר הָאַחֲוָה שֶׁעִם אָחִיו מַתִּיר מִמֶּנּוּ, וְאוֹתָהּ רוּחַ הוֹלֶכֶת נָע וָנָד עַד שֶׁמּוֹצֵאת גּוֹאֵל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ מִשְּׁאֵר בְּשָׂרוֹ וְגוֹ'׳ (ויקרא כה, מט). וְאִם לֹא מָצָא - ׳וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ וְנִגְאָל׳. כְּאוֹרֵחַ שֶׁהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אוֹ כְּעֶבֶד שֶׁהוֹלֵךְ בְּשַׁלְשֶׁלֶת עַל צַוָּארוֹ עַד שֶׁמּוֹצֵא פִדְיוֹן מֵאֲדוֹנוֹ עַל חֶטְאוֹ. אוֹי לְמִי שֶׁלֹּא הִנִּיחַ בֵּן לִגְאֹל אוֹתוֹ.
בלשון הזוהר
׳וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ וְגוֹ'׳ (דברים כה, ט) - פִּקּוּדָא דָּא, לַחֲלוֹץ. וְהַאי אִיהוּ חֲלִיצַת רוּחָא מֵהַהוּא גּוּפָא, דְּבָעֵי לְאַנְהָגָא עִמֵּיהּ כְּאָח, וְהַהוּא קְשִׁירָא דְּאַחְוָה דְּעִם אָחוּהָ מַתִּיר מִנֵּיהּ, וְהַהוּא רוּחָא אָזִיל נָע וָנָד, עַד דְּאַשְׁכַּח פָּרוֹקָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אוֹ דוֹדוֹ אוֹ בֶן דּוֹדוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ מִשְּׁאֵר בְּשָׂרוֹ וְגוֹ'׳ (ויקרא כה, מט). וְאִי לָא אַשְׁכַּח, ׳וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ וְנִגְאָל׳. כְּאוֹרֵחַ דְּאָזִיל מֵאֲתָר לַאֲתָר, אוֹ כְּעֶבֶד דְּאָזִיל בְּשַׁלְשֶׁלֶת עַל צַוָּארֵיהּ, עַד דְּאַשְׁכַּח פִּדְיוֹן מֵאָדוֹן דִּילֵיהּ עַל חוֹבֵיהּ. וַוי לְמַאן דְּלָא אֲנָח בֵּן לְמִפְרַק יָתֵיהּ.
ואליהו וחכמי בעלי הישיבות כאן רמוז אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים - שהוא קשור בקשר תפילין של יד ואסור בתפילין של ראש
וְאֵלִיָּהוּ וְחַכְמֵי וּבַעֲלֵי הַיְשִׁיבוֹת, כָּאן רָמוּז אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים. שֶׁהוּא קָשׁוּר בְּקֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁל יָד, וְאָסוּר בִּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ, כְּשֶׁאֵין [ לוֹ ] בֵּן לִגְאֹל אוֹתוֹ מִצַּד שֶׁל בֶּן יָ"הּ. בְּאוֹתוֹ קֶשֶׁר הוּא אָח חָבוּשׁ וְאָסוּר, שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת לִגְאֹל אֶת עַצְמוֹ, שֶׁהוּא ד' עַצְמוֹ שֶׁל אָח. ׳עֶצֶם מֵעֲצָמַי׳ (בראשית ב, כג) קָרָא לָהּ אֵלָיו, בַּקַּרְקֶפֶת שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ. ׳וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי׳ קָרָא לָהּ מִצַּד הַלֵּב.
בלשון הזוהר
וְאֵלִיָּהוּ וְרַבָּנָן וּמָארֵי מְתִיבְתָאן, הָכָא רָמִיז, אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִין. דְּאִיהוּ קָשׁוּר בְּקִשּׁוּרָא דִּתְפִלִּין דְּיָד, וְאָסוּר בִּתְפִלִין דְּרֵישָׁא, כַּד לֵית (לֵיהּ) בֵּן לְמִפְרַק לֵיהּ, מִסִּטְרָא דְּבֶן יָ"הּ. בְּהַהוּא קְשִׁירוּ אִיהוּ אָח חָבוּשׁ וְאָסוּר, דְּלֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְמִפְרַק יַת גַּרְמֵיהּ, דְּאִיהוּ ד' עַצְמוֹ דְּאָח. ׳עֶצֶם מֵעֲצָמַי׳ (בראשית ב, כג) קָרָא לָּהּ לְגַבֵּיהּ, בְּקַרְקַפְתָּא דִּתְפִלִּין דְּרֵישָׁא. ׳וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי׳ קָרָא לָהּ מִסִּטְרָא דְּלִבָּא.
כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים כאלו פדה את הקבה
סוד רועה הנאמן המתקבל כבן למלך ולמטרוניתא
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.