כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים כאלו פדה את הקבה
סוד רועה הנאמן המתקבל כבן למלך ולמטרוניתא
ולא לחנם אמר הקבה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור - מעלה אני עליו כאלו פדאני לי ולבני מבין העעכומ
וְלֹא לְחִנָּם אָמַר הקב"ה, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים וּמִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר, מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ פְּדָאַנִי לִי וּלְבָנַי מִבֵּין הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וְכַמָּה בְּנֵי אָדָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה וְעוֹשִׂים גְּמִילוּת חֲסָדִים וּמִתְפַּלְלִים, וְלֹא נִגְאָל הקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ וְיִשְׂרָאֵל. אֶלָּא שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה לְחַבֵּר אוֹתָהּ עִם הקב"ה. וּגְמִילוּת חֶסֶד הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, שֶׁהֲרֵי אֵין חָסִיד אֶלָּא הַמִּתְחַסֵּד עִם קוֹנוֹ. שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעָשָׂה, לִגְאֹל בּוֹ שְׁכִינָתוֹ, וּבָזֶה עוֹשֶׂה חֶסֶד עִם הקב"ה.
בלשון הזוהר
וְלָא לְמַגָנָא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים וּמִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר, מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ פְּדָאַנִי לִי וּלְבָנַי מִבֵּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וְכַמָּה בְּנֵי נָשָׁא דְּקָא מִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְעַבְדֵּי גְּמִילוּת חֲסָדִים, וּמְצַלִּין, וְלָא אִתְפְּרַק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ וְיִשְׂרָאֵל. אֶלָּא דְּיִשְׁתְּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, לְחַבֵּר יָתָהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּגְמִילוּת חֶסֶד, הָא אוֹקְמוּהָ, דְּהָא אֵין חָסִיד אֶלָּא הַמִּתְחַסֵּד עִם קוֹנוֹ. דְּכָל פִּקּוּדִין דְּעָבִיד, לְמִפְרַק בְּהוּ שְׁכִינְתֵּיהּ, וּבְהָא עָבִיד חֶסֶד עִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
מי שגומל חסד עם שכינתו הוא גומל עם הקבה - משום שכשחטאו ישראל היתה האם רובצת עליהם עד שיצאו לתרבות רעה, גרש הקבה את בני המלך
מִי שֶׁגּוֹמֵל חֶסֶד עִם שְׁכִינָתוֹ, הוּא גּוֹמֵל עִם הקב"ה. מִשּׁוּם שֶׁכְּשֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל והקב"ה הָיָה רוֹצֶה לְיַסְּרָם, הָאֵם הָיְתָה רוֹבֶצֶת עֲלֵיהֶם, עַד שֶׁיָּצְאוּ לְתַרְבּוּת רָעָה. מֶה עָשָׂה הקב"ה? גֵּרַשׁ אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּטְרוֹנִיתָא, וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ עַד שֶׁהַמַּטְרוֹנִיתָא תַּחֲזֹר לִמְקוֹמָהּ. וּמִי שֶׁחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה וְגוֹמֵל חֶסֶד עִם הַשְּׁכִינָה וּבְכָל הַתּוֹרָה וּבְמִצְווֹתֶיהָ, וְלֹא הִיא [ הוּא ] אֶלָּא לִגְאֹל אֶת הַשְּׁכִינָה, זֶה עוֹשֶׂה חֶסֶד עִם קוֹנוֹ, וּכְאִלּוּ גָאַל אוֹתוֹ וְאֶת שְׁכִינָתוֹ וְאֶת בָּנָיו.
בלשון הזוהר
מַאן דְּגָמִיל חֶסֶד בִּשְׁכִינְתֵּיהּ, עִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּמִיל. בְּגִין דְּכַד חָבוּ יִשְׂרָאֵל, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה בָּעֵי לְיַסְּרָא לוֹן, אִימָּא הֲוַת רְבִיעָא עָלַיְיהוּ, עַד דְּנַפְקוּ לְתַרְבּוּת רָעָה. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַה עָבִיד. תָּרִיךְ בְּנֵי מַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא, וְאִיהוּ אוֹמֵי, דְּלָא יֶהְדַּר לְאַתְרֵיהּ, עַד דְּמַטְרוֹנִיתָא אִתְהַדְּרַת לְאַתְרָהָא. וּמַאן דְּהָדַר בִּתְשׁוּבָה, וְגָמִיל חֶסֶד בִּשְׁכִינְתָּא, וּבְכָל אוֹרַיְיתָא וּבְפִקּוּדִין דִּילָהּ, וְלָאו אִיהִי (איהו) אֶלָּא לְמִפְרַק שְׁכִינְתָּא, דָּא עָבִיד חֶסֶד עִם קוֹנוֹ, וּכְאִילּוּ פָּרִיק לֵיהּ וּלִשְׁכִינְתֵּיהּ וְלִבְנוֹי.
אמר אליהו וכל ראשי הישיבות רועה הנאמן אתה הוא האיש הזה - אתה בן המלך והמטרוניתא שהשתדלותך להקבה כבן שמחיב לפדות אבא ואמא
אָמַר אֵלִיָּהוּ וְכָל רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת, רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, אַתָּה הוּא הָאִישׁ הַזֶּה. אַתָּה הוּא בֵּן מֵהַמֶּלֶךְ וְהַמַּטְרוֹנִיתָא, שֶׁהִשְׁתַּדְּלוּתְךְ להקב"ה לֹא כְמִי שֶׁעוֹשֶׂה חֶסֶד עִם קוֹנוֹ, אֶלָּא כְּמוֹ בֵן שֶׁמְּחֻיָּב לָשִׂים עַצְמוֹ וְכֹחוֹ לִפְדּוֹת אַבָּא וְאִמָּא וּמָסַר עַצְמוֹ לְמִיתָה עֲלֵיהֶם. שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ בֶּן הַמֶּלֶךְ וְעוֹשֶׂה טוֹבָה עִם הַמֶּלֶךְ וְהַמַּטְרוֹנִיתָא, וַדַּאי זֶה נֶחְשָׁב שֶׁעוֹשֶׂה חֶסֶד עִם קוֹנוֹ.
בלשון הזוהר
אָמַר אֵלִיָּהוּ וְכָל רָאשֵׁי מְתִיבְתָאן, רַעְיָא מְהֵימָנָא, אַנְתְּ הוּא הַאי בַּר נָשׁ. אַנְתְּ הוּא בַּר מִן מַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא, דְּאִשְׁתַּדְּלוּתָא דִּילָךְ לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָאו כְּמַאן דְּעָבִיד חֶסֶד עִם קוֹנוֹ, אֶלָּא כִּבְרָא דִּמְחוּיָּיב לְשַׁוּוּיֵיהּ גַּרְמֵיהּ וְתוּקְפֵּיהּ לְמִפְרַק אַבָּא וְאִימָּא, וּמָסַר גַּרְמֵיהּ לַמִּיתָה עָלַיְיהוּ. דְּמַאן דְּלָאו אִיהוּ בְּרָא דְּמַלְכָּא, וְעָבִיד טִיבוּ עִם מַלְכָּא וְעִם מַטְרוֹנִיתָא, וַדַּאי הַאי אִתְחֲשִׁיב דְּעָבִיד חֶסֶד עִם קוֹנוֹ.
קם רועה הנאמן והשתטח לפני הקבה ובכה ואמר כן יהי רצון שיחשיב אותי כבן - באותו זמן בא הקבה ונשק אותו ואמר ודאי שאתה הוא בני ושל השכינה
קָם רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן וְהִשְׁתַּטַּח לִפְנֵי הקב"ה, וּבָכָה וְאָמַר, כֵּן יְהִי רָצוֹן שֶׁלּוֹ שֶׁיַּחֲשִׁיב אוֹתִי כְּבֵן, שֶׁהַמַּעֲשִׂים שֶׁלִּי להקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ יִהְיוּ אֵלָיו כְּמוֹ בֵן שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בָּהֶם אַחַר אָבִיו וְאִמּוֹ, שֶׁאוֹהֵב אוֹתָם יוֹתֵר מֵעַצְמוֹ וְנַפְשׁוֹ, רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, וְכָל מַה שֶּׁהָיָה לוֹ, הָיָה חוֹשֵׁב לָהֶם לְאַיִן, לַעֲשׂוֹת בָּהֶם רָצוֹן שֶׁל אַבָּא וְאִמָּא וְלִפְדּוֹת אוֹתָם בָּהֶם. וְאַף עַל גַּב שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁהַכֹּל בִּרְשׁוּתוֹ, הָרַחֲמָן רוֹצֶה אֶת הַלֵּב. בְּאוֹתוֹ זְמַן בָּא הקב"ה וְנִשֵּׁק אוֹתוֹ, וְאָמַר, רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, וַדַּאי שֶׁאַתָּה הוּא בֵּן שֶׁלִּי וְשֶׁל הַשְּׁכִינָה. רַבָּנָן וּמַלְאָכִים נַשְּׁקוּ בֵן! קָמוּ כֻלָּם וְנָשְׁקוּ לוֹ, וְקִבְּלוּ אוֹתוֹ לְרַב וּמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם.
בלשון הזוהר
קָם רַעְיָא מְהֵימָנָא, וְאִשְׁתְּטַּח קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבָכָה, וְאָמַר כֵּן יְהֵא רַעֲוָא דִּילֵיהּ, דְּיַחֲשִׁיב לִי כְּבַר, דְּעוֹבָדִין דִּילִי לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ יְהוֹן לְגַבֵּיהּ כִּבְרָא דְּאִשְׁתְּדַּל בְּהוֹן בָּתַר אֲבוֹי וְאִמֵּיהּ, דְּרָחִים לוֹן יַתִיר מִגַּרְמֵיהּ וְנַפְשֵׁיהּ רוּחֵיהּ וְנִשְׁמָתֵיהּ, וְכָל מַה דְּהֲוָה לֵיהּ הֲוָה חָשִׁיב לוֹן לְאַיִן, לְמֶעְבַּד בְּהוֹן רְעוּתֵיהּ דְּאַבָּא וְאִמָּא, וּלְמִפְרַק לוֹן בְּהוֹן. וְאַף עַל גַּב דְּיָדַעְנָא דְּכֹלָּא בִּרְשׁוּתֵיהּ, רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי. בְּהַהוּא זִמְנָא אָתָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְנָשִׁיק לֵיהּ, וְאָמַר, רַעְיָא מְהֵימָנָא, וַדַאי אַנְתְּ הוּא בְּרָא דִּילִי, וְדִשְׁכִינְתָּא. רַבָּנָן וּמַלְאָכִין נַשְּׁקוּ בַּר. קָמוּ כֻּלְּהוּ וְנַשְּׁקוּ לֵיהּ, וְקַבִּילוּ לֵיהּ לְרַב וּמַלְכָּא עָלַיְיהוּ.
והיה בהניח הוי אלהיך תמחה את זכר עמלק
סוד נשמות בלעם ובלק וארבע פני עמלק כנגד סמאל
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.