ולכן פרשוה חכמי המשנה לא כשאני נכתב אני נקרא בעולם הזה - נכתב יהוה ונקרא אדני, בכתיבה לא משתנה אבל בקריאה משתנה
כי תצא · וזאת התעודה בישראל - סוד השם המשתנה בקריאה ולא בכתיבה וחליצת הרוח מגוף האח · מאמר 21 · פיסקה 2 · דף רפא ע"א
לשון הזוהר
וּבְגִין דָּא אוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, לֹא כְּשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אֲנִי נִקְרָא בָּעוֹלָם הַזֶּה. נִכְתָּב יהוה, וְנִקְרָא אֲדֹנָ"י. וְהָא כְּתִיב ׳אֲנִי יהו"ה לֹא שָׁנִיתִי׳ (מלאכי ג, ו) - בַּכְּתִיבָה לֹא אִשְׁתַּנֵּי, אֲבָל בַּקְּרִיאָה אִשְׁתַּנֵּי. דִּכְתִּיבָה דְּאִיהוּ אַתְרֵיהּ, לָא אִשְׁתַּנֵּי. בַּקְּרִיאָה דְּאִיהִי לְבַר מֵאַתְרֵיהּ, אִשְׁתַּנֵּי. ׳הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקוֹלוֹ אַל תַּמֵּר בּוֹ׳ (שמות כג, כא) - בְּגִין דְּשִׁפְחָה דִּילֵיהּ אֲדֹנָ"י, שְׁמָהּ כְּשֵׁם מַטְרוֹנִיתָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בֵּיהּ אִשְׁתַּנֵּי, בְּגִין דְּאִיהוּ נַעַר. בֵּיהּ רָזָא (רוחא) ׳יָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָיו׳ (איוב לג, כה).
תרגום
וְלָכֵן פֵּרְשׁוּהָ חַכְמֵי הַמִּשְׁנָה, לֹא כְשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אֲנִי נִקְרָא. בָּעוֹלָם הַזֶּה נִכְתָּב יְהֹוָה, וְנִקְרָא אֲדֹנָ"י. וַהֲרֵי כָּתוּב ׳אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי׳ (מלאכי ג, ו) - בִּכְתִיבָה לֹא מִשְׁתַּנֶּה, אֲבָל בִּקְרִיאָה מִשְׁתַּנֶּה. שֶׁכְּתִיבָה שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ, לֹא מִשְׁתַּנֶּה. בִּקְרִיאָה שֶׁהִיא מִחוּץ לִמְקוֹמוֹ, מִשְׁתַּנֶּה. ׳הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ אַל תַּמֵּר בּוֹ׳ (שמות כג, כא) - מִשּׁוּם שֶׁשִּׁפְחָה שֶׁלּוֹ אֲדנָ"י, שְׁמָהּ כְּשֵׁם הַמַּטְרוֹנִיתָא, והקב"ה בּוֹ מִשְׁתַּנֶּה, מִשּׁוּם שֶׁהוּא נַעַר. בּוֹ סוֹד [ רוּחַ ] ׳יָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָיו׳ (איוב לג, כה).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין, לא כשאני נכתב אני נקרא בעולם הזה. נכתב יהוה, ונקרא אדנ"י. והא כתיב ׳אני יהו"ה לא שניתי׳ (מלאכי ג, ו) - בכתיבה לא אשתני, אבל בקריאה אשתני. דכתיבה דאיהו אתריה, לא אשתני. בקריאה דאיהי לבר מאתריה, אשתני. ׳השמר מפניו ושמע בקולו אל תמר בו׳ (שמות כג, כא) - בגין דשפחה דיליה אדנ"י, שמה כשם מטרוניתא. וקודשא בריך הוא ביה אשתני, בגין דאיהו נער. ביה רזא (רוחא) ׳ישוב לימי עלומיו׳ (איוב לג, כה).
התרגום: ולכן פרשוה חכמי המשנה, לא כשאני נכתב אני נקרא. בעולם הזה נכתב יהוה, ונקרא אדנ"י. והרי כתוב ׳אני ה' לא שניתי׳ (מלאכי ג, ו) - בכתיבה לא משתנה, אבל בקריאה משתנה. שכתיבה שהוא מקומו, לא משתנה. בקריאה שהיא מחוץ למקומו, משתנה. ׳השמר מפניו ושמע בקלו אל תמר בו׳ (שמות כג, כא) - משום ששפחה שלו אדנ"י, שמה כשם המטרוניתא, והקב"ה בו משתנה, משום שהוא נער. בו סוד [ רוח ] ׳ישוב לימי עלומיו׳ (איוב לג, כה).
מן המפרשים
אור יקר: ושפחה כי תירש נכירתח נאמר על בחינה זו, מפני שהיא מדת הטוב ונגדיית לה רע דא פמאל, והיא מיימנת לזכות וסמאל ונוקביה תיא משמאיל לחובה, ובהיות גובר סמא״ל בחובתו מפני מעשה התחתונים נאמר שהיא פגומה.
הסולם: ובג"ד אוקמוה מארי וכו': ומשום זה העמידו בעלי המשנה, לא כשאני נכתב אני נקרא בעולם הזה, נכתב הויה, ונקרא אדני. ושואל, הרי כתוב, אני הויה לא שניתי. ומשיב, בכתיבה לא נשתנה אבל בקריאה נשתנה, כי כתיבה יורה שהוא במקומו לא נשתנה,…
הגר"א על תיקו"ז: לקוח מביאור הגר"א על תיקוני זוהר, מאמר סה, יג (קד. דפוס הגר״א) וכד נפיק כו' לא כשאני נכתב כו'. דבאצילות הכל אחד, בינה כסא רחמים אבל בבריאה שם כסא דין ושם נקרא באדנ"י דמשם ואלך דרגא דנוקבא, עולם הזה, ונקרא באדנ"י, אבל באצילות…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: