הציור הראשון - דיוקן אדם השלם להולך באורח ישר
יתרו · רזא דאנפין - ארבעת דיוקני האדם אריה שור ונשר בפני האדם · מאמר 8 · פיסקה 6 · דף עד ע"א
לשון הזוהר
צִיוּרָ"א קַדְמָאָ"ה: כַּד אָזִיל בַּר נָשׁ בְּאֹרַח קְשׁוֹט, אִינּוּן דְּיַדְעִין בְּרָזִין דְמָרֵיהוֹן מִסְתַּכְּלָן בֵּיהּ, בְּגִין דְּהַהוּא רוּחָא דִּלְגוֹ, מְתַּתְקְנָא בֵּיהּ, וּבָלִיט לְבַר, צִיּוּרָא דְּכֹלָּא. וְהַהוּא צִיּוּרָא אִיהוּ צִיּוּרָא דְּאָדָם, וְדָא אִיהוּ צִיּוּרָא שְׁלִים יַתִּיר מִכָּל צִיּוּרִין. וְדָא אִיהוּ צִיּוּרָא, דְּאַעְבַּר לְפוּם שַׁעֲתָא, קָמֵי עֵינַיְיהוּ דְּחַכִּימֵי לִבָּא. הַאי כַּד מִסְתַּכְּלָן בְּאַנְפּוֹי לְבַר, אִינּוּן אַנְפִּין דְּקַיְימִן קָמֵיהּ, עַיְינִין דְּלִבָּא רָחִים לוֹן.
תרגום
הַצִּיּוּר הָרִאשׁוֹן: כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, אֵלֶּה הַיּוֹדְעִים בְּסוֹדוֹת רִבּוֹנָם מִסְתַּכְּלִים בּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָהּ הָרוּחַ הַפְּנִימִית מִתְתַּקֶּנֶת בּוֹ, וּבוֹלֶטֶת הַחוּצָה צִיּוּר הַכֹּל. וְאוֹתוֹ הַצִּיּוּר הוּא צִיּוּר הָאָדָם, וְזֶה צִיּוּר שָׁלֵם יוֹתֵר מִכָּל הַצִּיּוּרִים. וְזֶה הַצִּיּוּר, שֶׁעוֹבֵר לְפִי שָׁעָה, לִפְנֵי עֵינֵי חַכְמֵי הַלֵּב. זֶה, כְּשֶׁמִּסְתַּכְּלִים בְּפָנָיו הַחוּצָה, אוֹתָם הַפָּנִים הָעוֹמְדִים לְפָנָיו, עֵינֵי הַלֵּב אוֹהֲבוֹת אוֹתָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ציור"א קדמא"ה: כד אזיל בר נש בארח קשוט, אינון דידעין ברזין דמריהון מסתכלן ביה, בגין דההוא רוחא דלגו, מתתקנא ביה, ובליט לבר, ציורא דכלא. וההוא ציורא איהו ציורא דאדם, ודא איהו ציורא שלים יתיר מכל ציורין. ודא איהו ציורא, דאעבר לפום שעתא, קמי עינייהו דחכימי לבא. האי כד מסתכלן באנפוי לבר, אינון אנפין דקיימן קמיה, עיינין דלבא רחים לון.
התרגום: הציור הראשון: כשאדם הולך בדרך ישרה, אלה היודעים בסודות רבונם מסתכלים בו, משום שאותה הרוח הפנימית מתתקנת בו, ובולטת החוצה ציור הכל. ואותו הציור הוא ציור האדם, וזה ציור שלם יותר מכל הציורים. וזה הציור, שעובר לפי שעה, לפני עיני חכמי הלב. זה, כשמסתכלים בפניו החוצה, אותם הפנים העומדים לפניו, עיני הלב אוהבות אותם.
מן המפרשים
אור יקר: רוחא דלגו מתתקנא ביה ונוטל התעוררות להתתקן בגופו,
הסולם: א"ל ר"ש וכו': אמר לו ר' שמעון, אם כן, ציור של אמו של הרוח, דהיינו מלכות, אינו מצטייר תוך רוח ההוא. כי האותיות הן באות מאבי הרוח שהוא ז"א כנ"ל. אמרו לו, כך שמענו מאדוני, שציור האותיות בא מצד מעלה, מז"א, וציור של אמא, דהיינו…