רזא דאנפין
ארבעת דיוקני האדם אריה שור ונשר בפני האדם
רזא דאנפין - דיוקן הפנים הנחקק מתוך הרוח הפנימית
סוֹד הַפָּנִים, לְאוֹתָם בַּעֲלֵי הַחָכְמָה הַפְּנִימִית. דִּיוֹקְנֵי הַפָּנִים אֵינָם בְּרִשּׁוּמִים הַחִיצוֹנִיִּים, אֶלָּא בְּתוֹךְ רִשּׁוּם הַסּוֹדוֹת הַפְּנִימִיִּים. שֶׁדִּיוֹקְנֵי הַפָּנִים מִתְהַפְּכִים מִתּוֹךְ דִּיוֹקְנֵי רִשּׁוּם הַפָּנִים, הַנִּסְתָּרִים בָּרוּחַ הַשּׁוֹרָה בִּפְנִים. וּמִתּוֹךְ אוֹתָהּ הָרוּחַ, נִרְאִים כְּלַפֵּי חוּץ דִּיוֹקְנֵי הַפָּנִים, הַנִּכָּרִים לְאוֹתָם חֲכָמִים.
בלשון הזוהר
רָזָא דְּאַנְפִּין, לְאִינוּן מָארֵי דְּחָכְמְתָא פְּנִימָאָה. דִּיוּקְנִין דְּאַנְפִּין, לָאו אִינּוּן בִּרְשִׁימִין דִּלְבַר, אֶלָּא בְּגוֹ רְשִׁימָא דְּרָזִין פְּנִימָאִין. דְּדִיּוּקְנִין דְּאַנְפִּין, מִתְהַפְּכָן מִגּוֹ דִּיוּקְנִין דִּרְשִׁימוּ דְּאַנְפִּין, סְתִימִין בְּרוּחָא דְּשַׁרְיָא לְגוֹ. וּמִגּוֹ הַהוּא רוּחָא, אִתְחָזֵי לְבַר דִּיוּקְנִין דְּאַנְפִּין, דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָן לְגַבֵּי אִינּוּן חַכִּימִין.
אותיות חקוקות ברוח - מתגלות בפנים למארי חכמה בלבד
דִּיוֹקְנֵי הַפָּנִים נִכָּרִים מִתּוֹךְ הָרוּחַ. רוּחַ יֵשׁ בָּאָדָם, שֶׁסּוֹדוֹת הָאוֹתִיּוֹת חֲקוּקִים בָּהּ. וְכָל הָאוֹתִיּוֹת נִסְתָּרוֹת בְּתוֹךְ אוֹתָהּ הָרוּחַ, וּלְפִי שָׁעָה עוֹלִים רִשּׁוּמֵי אוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת אֶל תּוֹךְ הַפָּנִים. וּכְפִי שֶׁאוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת עוֹלוֹת, כָּךְ נִרְאִים הַפָּנִים, בְּדִיוֹקְנֵי רִשּׁוּם לְפִי שָׁעָה, בְּמַרְאֶה שֶׁאֵינוֹ קַיָּם, חוּץ מֵאוֹתָם בַּעֲלֵי הַחָכְמָה הַמִּתְקַיְּמִים בָּהֶם, וְאֵינָם נִשְׁכָּחִים מֵהֶם.
בלשון הזוהר
דִּיוּקְנִין דְּאַנְפִּין אִשְׁתְּמוֹדְעָן מִגּוֹ רוּחָא. רוּחָא אִית בְּבַר נָשׁ, דְּרָזִין דְּאַתְוָון חֲקִיקִין בֵּיהּ. וְכֻלְּהוּ אַתְוָון סְתִימִין גּוֹ הַהוּא רוּחָא, וּלְפוּם שַׁעֲתָא סַלְּקִין רְשִׁימִין דְּאִינּוּן אַתְוָון לְגוֹ אַנְפִּין. וּכְמָה דְּאִינּוּן אַתְוָון סַלְּקִין, הָכִי אִתְחָזוּן אַנְפִּין, בְּדִיּוּקְנִין רְשִׁימִין לְפוּם שַׁעֲתָא, בְּחֵיזוּ דְּלָא קַיְּימָא, בַּר אִינּוּן מָארֵי דְּחָכְמְתָא דְּאִתְקַיְּימָן בְּהוּ, וְלָא אִתְנְּשֵׁי מִנַּיְיהוּ.
עולם הבא כמקור רזי אורייתא - נהר עדן ועיצוב האותיות
אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא עוֹלָם הַבָּא, (הוּא סוֹד הַתּוֹרָה) וּמִשָּׁם יוֹצֵא סוֹד הַתּוֹרָה, בְּכָל הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן כ"ב אוֹתִיּוֹת, כְּלָל הַכֹּל. וְאוֹתוֹ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, נוֹטֵל הַכֹּל. וּכְשֶׁפּוֹרְחוֹת מִמֶּנּוּ אוֹתָן הָרוּחוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת, כֻּלָּן מְצֻיָּרוֹת בְּצִיּוּר אוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת, וְכָךְ יוֹצְאוֹת כֻּלָּן. וּבִגְלַל כָּךְ, רוּחַ הָאָדָם הַמְצֻיֶּרֶת בְּצִיּוּר הָאוֹתִיּוֹת, עוֹשָׂה צִיּוּר בַּפָּנִים.
בלשון הזוהר
הַהוּא אֲתָר דְּאִקְרֵי עָלְמָא דְּאָתֵי, (אִיהוּ רָזָא דְּאוֹרַיְיתָא) וּמִתַּמָּן נַפְקָא רָזָא דְּאוֹרַיְיתָא, בְּכֻלְּהוּ אַתְוָון דְּאִינּוּן כ"ב אַתְוָון, כְּלָלָא דְּכֹלָּא. וְהַהוּא נַהֲרָא דְּנָפִיק מֵעֵדֶן, נָטִיל כֹּלָּא. וְכַד פַּרְחָן מִנֵּיהּ אִינּוּן רוּחִין וְנִשְׁמָתִין, כֻּלְּהוּ מִצְטַיְּירָן בְּצִיּוּרָא דְּאִינּוּן אַתְוָון, וְהָכִי נַפְקֵי כֻּלְּהוּ. וּבְּגִין כָּךְ, רוּחָא דְּבַר נָשׁ דְּמִצְטַיְּירָא בְּצִיּוּרָא דְּאַתְוָון, עָבִיד צִיּוּרָא בְּאַנְפִּין.
קושיית רשבי - ציור האם מול ציור האותיות בפנים
אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִם כֵּן, צִיּוּר אִימָא, אֵינוֹ מְצֻיָּר בְּתוֹךְ אוֹתָהּ הָרוּחַ? אָמְרוּ: כָּךְ שָׁמַעְנוּ מִפִּי מֹר, שֶׁצִּיּוּר הָאוֹתִיּוֹת מִצַּד שֶׁלְּמַעְלָה, וְצִיּוּר אִימָא מְצֻיָּר בְּאוֹתָהּ הָרוּחַ לְמַטָּה. צִיּוּר הָאוֹתִיּוֹת נִגְנָז בִּפְנִים, וְצִיּוּר אִימָא בּוֹלֵט הַחוּצָה.
בלשון הזוהר
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִי הָכִי צִיּוּרָא דְּאִימָא, לָא מִצְטַיְּירָא גּוֹ הַהוּא רוּחָא. אָמְרוּ: הָכִי שְׁמַעְנָא מִנֵּיהּ דְּמֹר, דְּצִיּוּרָא דְּאַתְוָון מִסִּטְרָא דִּלְעֵילָּא, וְצִיּוּרָא דְּאֵימָא מִצְטַיְּירָא בְּהַהוּא רוּחָא לְתַתָּא. צִיּוּרָא דְּאַתְוָון אִתְגְּנִיזוּ לְגוֹ, וְצִיּוּרָא דְּאֵימָא בָּלִיט לְבַר.
ארבע פני האם - אדם אריה שור ונשר בפנים
צִיּוּר אִימָא, פְּנֵי אָדָם, פְּנֵי אַרְיֵה, פְּנֵי שׁוֹר, פְּנֵי נֶשֶׁר. וְהָרוּחַ עוֹשָׂה צִיּוּר שֶׁל כֻּלָּם הַחוּצָה לְפִי שָׁעָה, מִשּׁוּם שֶׁכָּל מַה שֶּׁהוּא מִצַּד הָרוּחַ בּוֹלֵט הַחוּצָה, וְנִרְאֶה וְנִגְנָז. וְכָל אוֹתָם הַדִּיוֹקְנוֹת, נִרְאִים, מְצֻיָּרִים בְּצִיּוּר הָאוֹתִיּוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהֵם גְּנוּזִים. אַרְבַּעַת הַדִּיוֹקְנוֹת הָאֵלֶּה נִרְאִים לְפִי שָׁעָה, לְאוֹתָם בַּעֲלֵי הָעֵינַיִם, הַיּוֹדְעִים בְּסוֹד הַחָכְמָה לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם.
בלשון הזוהר
צִיּוּרָא דְּאִימָא, פְּנֵי אָדָ"ם, פְּנֵי אַרְיֵ"ה, פְּנֵי שׂוֹ"ר, פְּנֵי נֶשֶׁ"ר. וְרוּחָא עָבִיד צִיּוּרָא דְּכֻלְּהוּ לְבַר לְפוּם שַׁעֲתָא, בְּגִין דְּכָל מַה דְּאִיהוּ מִסִּטְרָא דְּרוּחָא בָּלְטָא לְבַר, וְאִתְחַזֵּי וְאִתְגְּנִיז. וְכָל הָנֵי דִּיוּקְנִין, אִתְחַזְיָין, מִתְצַיְּירָן בְּצִיּוּרָא דְּאַתְוָון אַף עַל גַּב דְּאִינּוּן גְּנִיזִין. אִלֵּין אַרְבַּע דִּיוּקְנִין אִתְחַזְיָין לְפוּם שַׁעֲתָא, לְאִינוּן מָארֵי דְּעַיְינִין, דְּיַדְעִין בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא לְאִסְתַּכְּלָא בְּהוּ.
הציור הראשון - דיוקן אדם השלם להולך באורח ישר
הַצִּיּוּר הָרִאשׁוֹן: כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, אֵלֶּה הַיּוֹדְעִים בְּסוֹדוֹת רִבּוֹנָם מִסְתַּכְּלִים בּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָהּ הָרוּחַ הַפְּנִימִית מִתְתַּקֶּנֶת בּוֹ, וּבוֹלֶטֶת הַחוּצָה צִיּוּר הַכֹּל. וְאוֹתוֹ הַצִּיּוּר הוּא צִיּוּר הָאָדָם, וְזֶה צִיּוּר שָׁלֵם יוֹתֵר מִכָּל הַצִּיּוּרִים. וְזֶה הַצִּיּוּר, שֶׁעוֹבֵר לְפִי שָׁעָה, לִפְנֵי עֵינֵי חַכְמֵי הַלֵּב. זֶה, כְּשֶׁמִּסְתַּכְּלִים בְּפָנָיו הַחוּצָה, אוֹתָם הַפָּנִים הָעוֹמְדִים לְפָנָיו, עֵינֵי הַלֵּב אוֹהֲבוֹת אוֹתָם.
בלשון הזוהר
צִיוּרָ"א קַדְמָאָ"ה: כַּד אָזִיל בַּר נָשׁ בְּאֹרַח קְשׁוֹט, אִינּוּן דְּיַדְעִין בְּרָזִין דְמָרֵיהוֹן מִסְתַּכְּלָן בֵּיהּ, בְּגִין דְּהַהוּא רוּחָא דִּלְגוֹ, מְתַּתְקְנָא בֵּיהּ, וּבָלִיט לְבַר, צִיּוּרָא דְּכֹלָּא. וְהַהוּא צִיּוּרָא אִיהוּ צִיּוּרָא דְּאָדָם, וְדָא אִיהוּ צִיּוּרָא שְׁלִים יַתִּיר מִכָּל צִיּוּרִין. וְדָא אִיהוּ צִיּוּרָא, דְּאַעְבַּר לְפוּם שַׁעֲתָא, קָמֵי עֵינַיְיהוּ דְּחַכִּימֵי לִבָּא. הַאי כַּד מִסְתַּכְּלָן בְּאַנְפּוֹי לְבַר, אִינּוּן אַנְפִּין דְּקַיְימִן קָמֵיהּ, עַיְינִין דְּלִבָּא רָחִים לוֹן.
ארבעה קווי אותיות בפנים - סימן עדות ביוסף
אַרְבָּעָה סִימָנֵי אוֹתִיּוֹת יֵשׁ בָּהֶם: קַו אֶחָד בּוֹלֵט בִּשְׁכִיבָה, בְּצַד יָמִין, וְקַו אֶחָד הַכּוֹלֵל שְׁנַיִם אֲחֵרִים הָאֲחוּזִים בּוֹ, בְּצַד שְׂמֹאל. וְאֵלֶּה אַרְבַּעַת הַסִּימָנִים הֵם אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת, הַנִּקְרָאוֹת עֵדוּת, וְסִימָן זֶה ע׳. אוֹתוֹ הַקַּו שֶׁבְּצַד יָמִין, הַבּוֹלֵט בִּשְׁכִיבָה - ד׳, וְהֵן שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת הַמִּתְחַבְּרוֹת בּוֹ (ס"א: ו"ת הֵם עֵדוּת) - ו"ת הֵם אוֹתוֹ הַקַּו הַכּוֹלֵל שְׁנַיִם אֲחֵרִים, וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב, (תהילים פא ו) ׳עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ׳ שֶׁכָּל מִי שֶׁרָאָה אוֹתוֹ הָיָה אוֹהֵב אוֹתוֹ בְּלִבּוֹ, וּבְאַהֲבָה נִשְׁלַם.
בלשון הזוהר
אַרְבַּע סִימָנִין דְּאַתְוָון אִית בְּהוּ: שׁוּרְיְיקָא חַד בָּלִיט בִּשְׁכִיבוּ, בְּסִטְרָא דִּיִמִינָא, וְשׁוּרְיְיקָא חַד דְּכָלִיל תְּרֵין אַחֲרָנִין דַּאֲחִידָן בֵּיהּ, בְּסִטְרָא דִּשְׂמָאלָא. וְאִלֵּין ד׳ סִימָנִים, אִינּוּן ד׳ אַתְוָון, דְּאִקְרוּן עֵדוּת וְסִימָנָא דָּא ע׳. הַהוּא שׁוּרְיְיקָא דִּסְטַר יְמִינָא, דְּבָלִיט בִּשְׁכִיבוּ - ד׳, וְאִינּוּן תְּרִין אַתְוָון דְּמִתְחַבְּרָן בֵּיהּ (ס"א: ו"ת אִינּוּן עֵדוּת) ו"ת אִינּוּן הַהִיא שׁוּרְיְיקָא דְּכָלִיל תְּרֵין אַחֲרָנִין, וְדָא אִיהוּ רָזָא דִּכְתִּיב, (תהילים פא ו) ׳עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שְׁמוֹ׳ דְּכָל מַאן דְּחָמָא לֵיהּ הֲוָה רָחִים לֵיהּ בְּלִבּוֹי, וּבִרְחִימוּ אִשְׁתְּלִים.
אל תבט אל מראהו - טעות שמואל בגוון פני זרע דוד
זֶרַע דָּוִד מִתְהַפְּכוֹת בּוֹ מַרְאוֹת הַגְּוָנִים, וּבִגְלַל כָּךְ טָעָה שְׁמוּאֵל, שֶׁכָּתוּב, ׳אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ׳ (שמואל א טז, ז) - מִשּׁוּם שֶׁסִּטְרָא אַחֲרָא הָיָה בֶּאֱלִיאָב, שֶׁלֹּא הָיָה כֵּן בְּדָוִד, שֶׁדִּיוֹקְנֵי דָּוִד נִסְתָּרִים הֵם, שֶׁהֲרֵי דִּיוֹקְנֵי סִטְרָא אַחֲרָא נִכְלָלִים בְּתוֹךְ הַדִּיוֹקָנוֹת, וְאוֹתוֹ הַדִּיוֹקָן שֶׁל הַצַּד הָאַחֵר נִרְאָה בּוֹ בַּתְּחִלָּה, הָעוֹבֵר עַל הָעֵינַיִם לְפִי שָׁעָה, וְנִבְהַל הַלֵּב וְיָרֵא, וְאַחַר כָּךְ ׳וְטוֹב רוֹאִי׳ (שמואל א טז, יב) וַיהו"ה עִמּוֹ. וְזֶה עֵדוּת לְגַבָּיו. דִּיוֹקָן זֶה שֶׁל אָדָם, כּוֹלֵל כָּל הַדִּיוֹקָנוֹת, וְכֻלָּם נִכְלָלִים בּוֹ. זֶה אֵינוֹ נִבְהָל בְּרוּחוֹ. בְּעֵת רָגְזוֹ הוּא בְּנַחַת, וּדְבָרָיו בְּנַחַת, וּמִיָּד מִתְפַּיֵּס.
בלשון הזוהר
זַרְעָא דְּדָוִד מִתְהַפְּכָן בֵּיהּ חֵיזוּ דִּגְוָונִין, וּבְּגִין כָּךְ טָעָה שְׁמוּאֵל, דִּכְתִּיב, ׳אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ׳ (שמואל א טז, ז) - בְּגִין דְּסִטְרָא אַחֲרָא הֲוָה בֵּיהּ בֶּאֱלִיאָב, דְּלָא הֲוָה הָכִי בְּדָוִד, דְּיּוּקְנִין דְּדָוִד טְמִירִין אִינּוּן, דְּהָא דְּיּוּקְנִין דְּסִטְרָא אַחֲרָא, אִתְכְּלִיל גּוֹ דִּיּוּקְנִין, וְהַהוּא דִּיּוּקְנָא דִּסְטָר אַחֲרָא אִתְחָזֵי בֵּיהּ בְּקַדְמִיתָא, דְּאַעְבַּר עַל עַיְינִין לְפוּם שַׁעֲתָא, וּבָהִיל לִבָּא וְדָחִיל, וּלְבָתַר ׳וְטוֹב רוֹאִי׳ (שמואל א טז, יב) וַיהו"ה עִמּוֹ. וְדָא אִיהוּ עֵדוּת לְגַבֵּיהּ. דִּיּוּקְנָא דָּא דְּאָדָם, כָּלִיל כָּל דִּיוּקְנִין, וְכֻלְּהוּ כְּלִילָן בֵּיהּ. הַאי לָא בָּהִיל בְּרוּחֵיהּ. בְּשַׁעֲתָא דְּרוּגְזֵיהּ אִיהוּ בְּנַיְיחָא, וּמִלּוֹי בְּנַיְיחָא, וּמִיָּד אִתְפָּיָּיס.
זרע דוד - פיוס מהיר אך נטירת דבבו כנחש לסופו
זֶרַע דָּוִד שֶׁנִּרְאָה בּוֹ אוֹתוֹ הַדִּיוֹקָן בַּתְּחִלָּה, הָעוֹבֵר לְפִי שָׁעָה עַל הָעֵינַיִם - בְּרָגְזוֹ בְּנַחַת, מִיָּד מִתְפַּיֵּס. אֲבָל נוֹטֵר אֵיבָה כְּנָחָשׁ לַסּוֹף. מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ הַצַּד גָּרַם לוֹ, הַסּוֹבֵב בְּכָל הַצְּדָדִים. אֲבָל הַמֹּחַ שֶׁבְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה וְהַלֵּב מִתְיַשֵּׁר, וְיַצִּיב הַדָּבָר הַזֶּה לְאוֹתָם צַדִּיקִים. אֲבָל רְשָׁעִים אֵינָם עוֹבְרִים מֵאוֹתוֹ הַדִּיוֹקָן הָרִאשׁוֹן הָרַע, וּמִתְחַבְּרִים (וְנִטְמָאִים) בּוֹ בַּכֹּל.
בלשון הזוהר
זַרְעָא דְּדָוִד דְּאִתְחָזֵי בֵּיהּ הַהוּא דִּיּוּקְנָא בְּקַדְמִיתָא, דְּאַעְבַּר לְפוּם שַׁעֲתָא עַל עַיְינִין - בְּרוּגְזֵיהּ בְּנַיְיחָא, מִיָּד אִתְפָּיַּיס. אֲבָל נָטִיר דְּבָבוּ כְּנָחָשׁ לְסוֹפָא. בְּגִין דְּהַהוּא סִטְרָא גַּרְמָא לֵיהּ, דְּסַחֲרָא בְּכָל סִטְרִין. אֲבָל מוֹחָא דִּבְגוֹ קְלִיפָה וְלִבָּא מִתְיַשְּׁרָא, וְיַצִּיבָא דָּא לְאִינוּן זַכָּאִין. אֲבָל חַיָּיבִין לָא מִתְעַבְּרָן מֵהַהוּא דִּיּוּקְנָא קַדְמָאָה בִּישָׁא, וְאִתְחַבְּרָן (ואסתאבן) בֵּיהּ בְּכֹלָּא.
הציור השני - דיוקן אריה השב מדרך רעה לקונו
הַצִּיּוּר הַשֵּׁנִי: אִם אוֹתוֹ אָדָם אֵינוֹ הוֹלֵךְ כָּל כָּךְ בְּדֶרֶךְ רָעָה, וְנוֹטֶה מֵאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ וְשָׁב לְרִבּוֹנוֹ - לֹא שֶׁהוּא רָגִיל בִּדְרָכָיו הַמְתֻקָּנוֹת, אֶלָּא הוּא שֶׁהָיָה בְּאוֹתָן הַדְּרָכִים הָעוֹבְרוֹת, וְנוֹטֶה מֵהֶן וְשָׁב לְרִבּוֹנוֹ - זֶה, רוּחַ טוֹבָה מַתְחִילָה לִשְׁרוֹת עָלָיו, וּלְהִתְחַזֵּק עַל הַזֻּהֲמָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיְתָה בּוֹ, וּבוֹלֶטֶת הַחוּצָה, בְּהִסְתַּכְּלוּת הָעֵינַיִם לְפִי שָׁעָה, כְּעֵין דְּיוֹקָן אַרְיֵה שֶׁמִּתְגַּבֵּר. זֶה, בְּעֵת שֶׁרוֹאִים אוֹתוֹ, אוֹתוֹ הַמַּרְאֶה גּוֹרֵם לוֹ לְהַעֲבִיר בְּלִבּוֹ אַרְיֵה הַמִּתְגַּבֵּר לְפִי שָׁעָה.
בלשון הזוהר
צִיוּרָ"א תִּנְיָינָ"א: אִי הַהוּא בַּר נָשׁ לָא אָזִיל כָּל כַּךְ בְּאָרְחָא בִּישָׁא, וְאַסְטֵי מֵהַהוּא אָרְחָא, וְתָב לְמָארִיהּ - לָא דְּהוּא רְגִילָא בְּאָרְחוֹי דִּמְתַקְּנָן, אֶלָּא אִיהוּ דְּהֲוָה בְּאִינּוּן אוֹרְחֵי מִתְעֲדֵי, וְסָטֵי מִנַּיְיהוּ וְתָב לְמָארֵיהּ - הַאי אִיהוּ רוּחָא טָבָא שָׁארֵי לְמִשְׁרִי עֲלוֹי, וּלְאִתַּתְקְפָא עַל זוּהֲמָא קַדְמָאָה דְּהֲוָה בֵּיהּ, וּבָלִיט לְבַר, בְּאִסְתַּכְּלוּתָא, דְּעַיְינִין לְפוּם שַׁעֲתָא, כְּחַד דִּיּוּקְנָא דְּאַרְיֵה דְּאִתְגַּבָּר. הַאי בְּשַׁעֲתָא דְּחָמֵי לֵיהּ, הַהוּא חֵיזוּ גָּרִים לֵיהּ לְאַעְבָּר בְּלִבֵּיהּ אַרְיֵה דְּמִתְגַּבְּרָא לְפוּם שַׁעֲתָא.
הכלימה בפנים השב - הפנים מתהפכות לחיוורון או ירקון
זֶה, מִסְתַּכְּלִים בְּפָנָיו לְאַחַר מִכֵּן, אוֹתָם הַפָּנִים שֶׁהַלֵּב אֵינוֹ אוֹהֵב אוֹתָם לְפִי שָׁעָה, וּמִיָּד שָׁב לִבּוֹ וְאוֹהֵב אוֹתוֹ. כְּשֶׁמִּסְתַּכְּלִים בּוֹ, מִתְבַּיֵּשׁ, וְחוֹשֵׁב שֶׁהַכֹּל יוֹדְעִים בּוֹ. פָּנָיו מִתְכַּסּוֹת דָּם לְפִי שָׁעָה, וְהוֹפְכוֹת לְלֹבֶן אוֹ לְיָרֹק.
בלשון הזוהר
הַאי מִסְתַּכְּלָן בְּאַנְפּוֹי לְבָתַר, אִינּוּן אַנְפִּין דְּלִבָּא לָא רָחִים לוֹן לְפוּם שַׁעֲתָא, וּמִיָּד תָּב לִבֵּיהּ וְרָחִים לֵיהּ. כַּד מִסְתַּכְּלָן בֵּיהּ אַכְסִיף, וְחָשִׁיב דְּכֹלָּא יַדְעִין בֵּיה. אַנְפּוֹי חַפְיָין דָּמָא לְפוּם שַׁעֲתָא, מִתְהַפְּכָן לְחִוְּורָא אוֹ לִירוֹקָא.
שלושה קווים בפני השב - ימין חוטם ושמאל
שְׁלֹשָׁה קַוִּים יֵשׁ בְּפָנָיו. אֶחָד לְיָמִין, שֶׁזֶּה מִתְפַּשֵּׁט בְּפָנָיו וְנֶאֱחָז בּוֹ. אֶחָד הָעוֹלֶה לְאַפּוֹ לְמַעְלָה, וּשְׁנַיִם לִשְׂמֹאל. וְאֶחָד הַמִּתְפַּשֵּׁט לְמַטָּה מֵאוֹתָם שְׁנַיִם, וְאָחוּז בָּזֶה וּבָזֶה. וְאֵלֶּה הֵן הָאוֹתִיּוֹת הַנֶּחְקָקוֹת בְּפָנָיו, וְהֵן בּוֹלְטוֹת וְאֵינָן שׁוֹכְבוֹת. וּכְשֶׁמִּתְיַשֵּׁב וְנוֹהֵג בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, שׁוֹכְבוֹת.
בלשון הזוהר
תְּלַת שׁוּרְיְיקָן אִית בְּאַנְפּוֹי. חַד לִימִינָא, דְּדָא אִתְפָּשַׁט בְּאַנְפּוֹי וְאִתְאֲחִיד בֵּיהּ. חַד דְּסַלְּקָא לְחוֹטָמֵיהּ לְעֵילָּא, וּתְרֵין לִשְׂמָאלָא. וְחַד דְּאִתְפָּשַּׁט לְתַתָּא מֵאִינּוּן תְּרִין, וְאָחִיד בְּהַאי וּבְהַאי. וְאִלֵּין אִינּוּן אַתְוָון דְּמִתְחַקְּקָן בְּאַנְפּוֹי, וְאִינּוּן בַּלְטִין דְּלָא שְׁכִיבִין. וְכַד מִתְיַישְׁבָא וְאַרְגִּיל בְּאֹרַח קְשׁוֹט, שְׁכִבִין.
אותיות הקרבה שהיו רחוקות - בליטתן בבהילות בפני השב
וְסוֹד אוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת - הוּא קָרוֹב. זֶה הָיָה רָחוֹק, וְעַכְשָׁו אוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת בּוֹלְטוֹת בְּפָנָיו, וּמְעִידוֹת בּוֹ בִּבְהִילוּת. וְסִימָן זֶה ק (ד"א ה') מִצַּד יָמִין, אוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת מִצַּד שְׂמֹאל. וְאַף עַל גַּב שֶׁקַּוִּים אֲחֵרִים נִרְאִים בְּפָנָיו, אֵינָם בּוֹלְטִים הַחוּצָה כְּמוֹ אֵלֶּה, אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בַּעֲקִימוּת. זֶה הוּא זֶרַע דָּוִד, מִתְהַפֵּךְ מִמַּרְאֶה זֶה. בַּתְּחִלָּה נִרְאֶה בְּדִיוֹקָן אָדָם, וְאַחַר כָּךְ עוֹמֵד בְּדִיוֹקָן אַרְיֵה, וְנִפְרָד בְּדִיוֹקָן שֶׁל סִטְרָא אַחֲרָא, וּבַכֹּל מִתְהַפֵּךְ מִשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם.
בלשון הזוהר
וְרָזָא דְּאִינּוּן אַתְוָון - אִיהוּ קָרִיב. דָּא הֲוָה רָחִיק, וְהַשְׁתָּא אִינּוּן אַתְוָון בַּלְטִין בְּאַנְפּוֹי, וְסָהֲדִין בֵּיהּ בִּבְהִילוּ. וְסִימָנָא דָּא ק (ד"א ה') מִסְּטָר יְמִינָא אַתְוָון אַחֲרָנִין מִסְּטָר שְׂמָאלָא, וְאַף עַל גַּב דְּשׁוּרְיָיקֵי אַחֲרָנִין אִתְחָזוּן בְּאַנְפּוֹי, לָא בַּלְטִין לְבַר כְּהָנֵי. בַּר בְּזִמְנָא דְּהֲוָה אָזִיל בְּעַקִּימוּ. הַאיִ אִיהוּ זַרְעָא דְּדָוִד, אִתְהַפַּךְ מֵחֵיזוּ דָּא. בְּקַדְמִיתָא אִתְחָזֵי בְּדִיּוּקְנָא דְּאָדָם, וּלְבָתַר קַיְימָא בְּדִיּוּקְנָא דְּאַרְיֵה, וְאִתְפְּרַשׁ בְּדִיּוּקְנָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא, וּבְכֹלָּא, מִתְהַפְּכָא מִשְּׁאָר בְּנֵי נָשָׁא.
הציור השלישי - דיוקן שור לסוטה מדרכי התורה
הַצִּיּוּר הַשְּׁלִישִׁי: אִם אוֹתוֹ אָדָם הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ שֶׁאֵינָהּ מְתֻקֶּנֶת, וְנוֹטֶה בִּדְרָכָיו מִדַּרְכֵי הַתּוֹרָה - אוֹתָהּ הָרוּחַ הַקְּדוֹשָׁה מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ, וְרוּחַ אַחֶרֶת נִרְאֵית בּוֹ, וְדִיוֹקָן אַחֵר, וּבוֹלֵט הַחוּצָה, בְּהִסְתַּכְּלוּת עֵינֵי חַכְמֵי הַלֵּב, לְפִי שָׁעָה דִּיוֹקָן שׁוֹר. בְּעֵת שֶׁרוֹאִים אוֹתוֹ, מַעֲבִירִים בְּלִבָּם אוֹתוֹ הַדִּיוֹקָן, וּמִסְתַּכְּלִים בּוֹ.
בלשון הזוהר
צִיוּרָ"א תְּלִי"תָאָה: אִי הַהוּא בַּר נָשׁ אָזִיל בְּאָרְחָא דְּלָא מְתַּתְקְנָא, וְסָטֵי אוֹרְחוֹי מֵאָרְחֵי דְּאוֹרַיְיתָא - הַהוּא רוּחָא קַדִּישָׁא אִסְתַּלָּק מִנֵּיהּ, וְרוּחָא אַחֲרָא אִתְחָזֵי בֵּיהּ, וּדְיוּקְנָא אַחֲרָא, וּבָלִיט לְבַר, בְּאִסְתַּכְּלוּתָא דְּעַיְינִין דְּחַכִּימֵי לִבָּא, לְפוּם שַׁעֲתָא דִּיּוּקְנָא דְּשׁוֹר. בְּשַׁעֲתָא דְּחָמָאן לֵיהּ, מַעְבְּרָן בְּלִבַּיְיהוּ הַהוּא דִּיּוּקְנָא, וְאִסְתַּכְּלָן בֵּיהּ.
שלושה כתמים אדומים משני צדי הפנים בסוטה
שָׁלֹשׁ נְקֻדּוֹת אֲדֻמּוֹת בְּפָנָיו, בְּצַד יָמִין, וְהֵן קַוִּים אֲדֻמִּים דַּקִּים. וְשָׁלֹשׁ בִּשְׂמֹאל, וְאֵלֶּה הֵן הָאוֹתִיּוֹת הַבּוֹלְטוֹת בּוֹ. אֶחָד הוּא קַו דַּק בְּעִגּוּל, וּשְׁנַיִם דַּקִּים אֲחֵרִים עָלָיו, וְכֻלָּם בְּעִגּוּל. וְאָז שְׁקוּעוֹת עֵינָיו.
בלשון הזוהר
ג' קוּרְטָמֵי סוּמָקֵי בְּאַנְפּוֹי, בְּסִטְרָא דִּימִינָא, וְאִינּוּן שׁוּרְיָיקֵי סוּמָקִין דְּקִיקִין. וּתְלַת בִּשְׂמָאלָא, וְאִלֵּין אִינּוּן אַתְוָון דְּבַלְטִין בֵּיהּ. חַד אִיהוּ שׁוּרְיְיקָא דָּקִיק בְּעִגּוּלָא, וּתְרֵין דְּקִיקִין אַחֲרָנִין עָלֵיהּ, וְכֻלְּהוּ בְּעִגּוּלָא. וּכְדֵין שְׁקִיעִין עֵינוֹי.
הכרת פניהם ענתה בם - שיבת הרוח משמאל לימין
וְסוֹד אוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת: אֶחָד הוּא כ', שְׁנַיִם אֲחֵרִים ר"ת הֵם. וְכֵן לְצַד שְׂמֹאל, וְסִימָן זֶה הוּא הַכָּתוּב, ׳הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם וְאֵלֶּה הָאוֹתִיּוֹת בּוֹלְטוֹת בַּפָּנִים, עַל כָּל שְׁאָר הַקַּוִּים (ישעיהו ג, ט). וְאִם שָׁב מִשְּׂמֹאל לְיָמִין, נִכְנֶעֶת אוֹתָהּ הָרוּחַ וּמִתְחַזֶּקֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְאֵלֶּה הַקַּוִּים שׁוֹכְבִים, וַאֲחֵרִים בּוֹלְטִים הַחוּצָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר.
בלשון הזוהר
וְרָזָא דְּאִינּוּן אַתְוָון: חַד אִיהוּ כ', תְּרֵין אַחֲרָנִין ר"ת אִינּוּן. וְכֵן לִסְטַר שְׂמָאלָא, וְסִימָנָא דָּא הַהוּא דִּכְתִּיב, ׳הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם׳ (ישעיהו ג, ט) - וְאִלֵּין אַתְוָון בַּלְטִין בְּאַנְפִּין, עַל כָּל שְׁאַר שׁוּרְיָיקִין. וְאִי תָּב מִשְּׂמָאלָא לִימִינָא, אִתְכַּפְיָא הַהוּא רוּחָא וְאִתְתָּקַּף רוּחָא דְּקֻדְשָׁא, וְאִלֵּין שׁוּרְיָיקִין שְׁכִיבוּ, וְאַחֲרָנִין בַּלְטִין לְבַר, כְּמָה דְּאִתְּמַר.
זרע דוד ההפוך - מדיוקן אריה לדיוקן שור
זֶרַע דָּוִד הוּא בְּהִפּוּךְ, נִרְאֶה בְּדִיוֹקָן אַרְיֵה בַּתְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר בְּדִיוֹקָן שׁוֹר. שְׁנֵי קַוִּים שְׁחוֹרִים בְּפָנָיו, אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מִשְּׂמֹאל, וְאֵלֶּה הֵן הָאוֹתִיּוֹת, אֶחָד נִקְרָא ד', וְאֶחָד נִקְרָא ע', וְהַכֹּל מִתְהַפֵּךְ מִשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם.
בלשון הזוהר
זַרְעָא דְּדָוִד אִיהוּ בְּהִפּוּכָא, אִתְחַזְיָא בְּדִיּוּקְנָא דְּאַרְיֵה בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר אִתְהַדַּר בְּדִיּוּקְנָא דְּשׁוֹר. תְּרִין שׁוּרְיָיקִין אוּכָּמִין בְּאַנְפּוֹי, חַד מִימִינָא, וְחַד מִשְּׂמָאלָא, וְאִלֵּין אִינּוּן אַתְוָון, חַד אִקְרֵי ד', וְחַד אִקְרֵי ע', וְכֹלָּא מִתְהַפְּכָא מִשְּׁאָר בְּנֵי נָשָׁא.
הציור הרביעי - דיוקן נשר ברוח חלשה ואבודת האותיות
הַצִּיּוּר הָרְבִיעִי: זֶה צִיּוּר הָאָדָם, הָעוֹמֵד תָּמִיד לְהִתַּקֵּן עַל סוֹד מִלְּפָנִים. זֶה מַרְאֶה לְחַכְמֵי הַלֵּב בְּדִיוֹקָן נֶשֶׁר. אוֹתָהּ הָרוּחַ שֶׁלּוֹ הִיא רוּחַ חַלָּשָׁה. זֶה אֵינוֹ מַרְאֶה בַּפָּנִים אוֹתִיּוֹת הַבּוֹלְטוֹת הַחוּצָה, שֶׁהֲרֵי אָבְדוּ מִמֶּנּוּ, וְשָׁקְעוּ בִּזְמַן אַחֵר שֶׁל מִלְּפָנִים, שֶׁהִסְתַּלְּקוּ מִמֶּנּוּ, וְעַל כֵּן אֵינָן בּוֹלְטוֹת בּוֹ.
בלשון הזוהר
צִיוּרָ"א רְבִיעָ"אָה: דָּא אִיהוּ צִיּוּרָא דְּבַר נָשׁ, דְּקַיְּימָא תָּדִיר לְאִתְתַּקְנָא עַל רָזָא דְּמִלְקַדְּמִין. הַאי אִיהוּ חֵיזוּ לְחַכִּימֵי לִבָּא בְּדִיּוּקְנָא דְּנֶשֶׁר. הַהוּא רוּחָא דִּילֵיהּ אִיהוּ רוּחָא חַלְשָׁא. הַאי לָא אַחְזֵי בְּאַנְפִּין אַתְוָון דְּבַלְטִין לְבַר, דְּהָא אִתְאֲבִידוּ מִנֵּיהּ, וְאִשְׁתְּקָעוּ בְּזִמְנָא אַחֲרָא דְּמִלְקַדְּמִין, דְּאִסְתָּלָּקוּ מִנֵּיהּ, וְעַל דָּא לָא בַּלְטִין בֵּיִהּ.
עיניים ללא נצנוץ בזקנה - ושבח אני את המתים
וְסוֹדוֹ: עֵינָיו אֵינָן מְאִירוֹת בְּנִצְנוּץ, כְּשֶׁהוּא בְּשִׂמְחָה, וּבִזְמַן שֶׁגִּלֵּחַ שְׂעַר רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ, מִשּׁוּם שֶׁרוּחוֹ אֵינָהּ מְאִירָה לוֹ בָּאוֹתִיּוֹת, וְשָׁקַע נִצְנוּצוֹ שֶׁהָיָה בַּתְּחִלָּה. אֵינוֹ עוֹמֵד בְּהִסְתַּכְּלוּת הַפָּנִים לְהִסְתַּכֵּל. וְסוֹד זֶה, ׳וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ מִן הַחַיִּים אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָה׳ (קהלת ד, ב) - זֶרַע דָּוִד, ׳סּוֹד יהו"ה לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם׳ (תהילים כה, יד).
בלשון הזוהר
וְרָזָא דִּילֵיהּ: עֵינוֹי לָא נְהִרִין בִּנְצִיצוּ, כַּד אִיהוּ בְּחֶדְוָה, וּבְזִמְנָא דְּסָפַר שְׂעַר רֵישֵׁיהּ וְדִיקְנִיהּ, בְּגִין דְּרוּחֵיהּ לָא נָהִיר לֵיהּ בְּאַתְוָון, וְאִשְׁתְּקַע נְצִיצוּ דִּילֵיהּ דְּהֲוָה בְּקַדְמִיתָא. לָא קַיְּימָא בְּאִסְתַּכְּלוּתָא דְּאַנְפִּין לְאִסְתַּכְּלָא. וְרָזָא דְּהַאי ׳וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ מִן הַחַיִּים אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָּה׳ (קהלת ד, ב) - זַרְעָא דְּדָוִד, ׳סּוֹד יהו"ה לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם׳ (תהילים כה, יד).
האותיות המצוירות ברוח הבולטות בפנים - זכות היודעים
בְּרוּחַ הָאָדָם, נִצְטַיְּירוּ אוֹתִיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, וְהִיא מַבְלִיטָה אוֹתָן הַחוּצָה, וְנִמְסְרָה חָכְמָה זוֹ לְחַכְמֵי הַלֵּב לָדַעַת וּלְהַכִּיר. הָרוּחַ עוֹמֶדֶת בְּסוֹד, ׳דְּזֶה סֵפֶר, וְכֹלָּא בְּרָזָא דָּא קַיְּימָא, חוּץ מִמַּרְאֵה הַפָּנִים שֶׁנִּדּוֹנִים בְּאֹפֶן אַחֵר, כְּפוּם שׁוּלְטָנוּ דְּרוּחָא, אוֹ מָארִיהּ דְּרוּחָא׳ (בראשית ה). זַכָּאִים אוֹתָם הַחֲכָמִים שֶׁכָּל זֶה נִמְסַר לָהֶם לָדַעַת. עַד כָּאן סוֹד הַפָּנִים.
בלשון הזוהר
בְּרוּחָא דְּבַר נָשׁ, אִצְטְיָּירוּ אַתְוָון, כְּמָה דְּאִתְּמַר, וְאִיִהוּ בָּלִיט לוֹן לְבַר, וְאִתְמְסַר חָכְמְתָא דָּא לְחַכִּימֵי לִבָּא לְמִנְדַּע וּלְאִשְׁתְּמוֹדְעָא. רוּחָא קַיְימָא בְּרָזָא ׳דְּזֶה סֵפֶר, וְכֹלָּא בְּרָזָא דָּא קַיְּימָא, בַּר חֵיזוּ דְּאַנְפִּין דְּאִתְּדָּן בְּגַוְונָא אַחֲרָא, כְּפוּם שׁוּלְטָנוּ דְּרוּחָא, אוֹ מָארִיהּ דְּרוּחָא׳ (בראשית ה). זַכָּאִין אִינּוּן חַכִּימִין דְּכֹלָּא אִתְמְסַר לוֹן לְמִנְדַּע. עַד הָכָא רָזָא דְּאַנְפִּין.
רזי השפתיים
לשון הרע ומחלוקת בסימני הפה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.