ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 8: רזא דאנפין - ארבעת דיוקני האדם אריה שור ונשר בפני האדם › פיסקה 11 (עד ע"ב)

הכלימה בפנים השב - הפנים מתהפכות לחיוורון או ירקון

יתרו · רזא דאנפין - ארבעת דיוקני האדם אריה שור ונשר בפני האדם · מאמר 8 · פיסקה 11 · דף עד ע"ב

לשון הזוהר

הַאי מִסְתַּכְּלָן בְּאַנְפּוֹי לְבָתַר, אִינּוּן אַנְפִּין דְּלִבָּא לָא רָחִים לוֹן לְפוּם שַׁעֲתָא, וּמִיָּד תָּב לִבֵּיהּ וְרָחִים לֵיהּ. כַּד מִסְתַּכְּלָן בֵּיהּ אַכְסִיף, וְחָשִׁיב דְּכֹלָּא יַדְעִין בֵּיה. אַנְפּוֹי חַפְיָין דָּמָא לְפוּם שַׁעֲתָא, מִתְהַפְּכָן לְחִוְּורָא אוֹ לִירוֹקָא.

תרגום

זֶה, מִסְתַּכְּלִים בְּפָנָיו לְאַחַר מִכֵּן, אוֹתָם הַפָּנִים שֶׁהַלֵּב אֵינוֹ אוֹהֵב אוֹתָם לְפִי שָׁעָה, וּמִיָּד שָׁב לִבּוֹ וְאוֹהֵב אוֹתוֹ. כְּשֶׁמִּסְתַּכְּלִים בּוֹ, מִתְבַּיֵּשׁ, וְחוֹשֵׁב שֶׁהַכֹּל יוֹדְעִים בּוֹ. פָּנָיו מִתְכַּסּוֹת דָּם לְפִי שָׁעָה, וְהוֹפְכוֹת לְלֹבֶן אוֹ לְיָרֹק.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: האי מסתכלן באנפוי לבתר, אינון אנפין דלבא לא רחים לון לפום שעתא, ומיד תב לביה ורחים ליה. כד מסתכלן ביה אכסיף, וחשיב דכלא ידעין ביה. אנפוי חפיין דמא לפום שעתא, מתהפכן לחוורא או לירוקא.

התרגום: זה, מסתכלים בפניו לאחר מכן, אותם הפנים שהלב אינו אוהב אותם לפי שעה, ומיד שב לבו ואוהב אותו. כשמסתכלים בו, מתביש, וחושב שהכל יודעים בו. פניו מתכסות דם לפי שעה, והופכות ללבן או לירק.

מן המפרשים

אור יקר: ומיד תב לביה ורחים ליה שתעור אותה האהבה בו סוף סוף סוף, והיינו להורות רחוק מורה מיד שאין אהבה, ולהורוון שנתקרב ,בתשובה מעורר לבסוף אהבה. בלב, החכם המסתכל.

הסולם: האי מסתכלן באנפוי וכו': זה, שיש לו פני אריה המתגבר, כשמסתכלים בפניו אחר כך, הם פנים שהלב אינו אוהב אותם לפי שעה, ומיד חוזר לבו ואוהב אותם. כשמסתכלים בו מתבייש, וחושב שהכל יודעים בו, כלומר, שנדמה לו שיודעים כל מה שחושב ועושה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר