ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 8: רזא דאנפין - ארבעת דיוקני האדם אריה שור ונשר בפני האדם › פיסקה 10 (עד ע"ב)

הציור השני - דיוקן אריה השב מדרך רעה לקונו

יתרו · רזא דאנפין - ארבעת דיוקני האדם אריה שור ונשר בפני האדם · מאמר 8 · פיסקה 10 · דף עד ע"ב

לשון הזוהר

צִיוּרָ"א תִּנְיָינָ"א: אִי הַהוּא בַּר נָשׁ לָא אָזִיל כָּל כַּךְ בְּאָרְחָא בִּישָׁא, וְאַסְטֵי מֵהַהוּא אָרְחָא, וְתָב לְמָארִיהּ - לָא דְּהוּא רְגִילָא בְּאָרְחוֹי דִּמְתַקְּנָן, אֶלָּא אִיהוּ דְּהֲוָה בְּאִינּוּן אוֹרְחֵי מִתְעֲדֵי, וְסָטֵי מִנַּיְיהוּ וְתָב לְמָארֵיהּ - הַאי אִיהוּ רוּחָא טָבָא שָׁארֵי לְמִשְׁרִי עֲלוֹי, וּלְאִתַּתְקְפָא עַל זוּהֲמָא קַדְמָאָה דְּהֲוָה בֵּיהּ, וּבָלִיט לְבַר, בְּאִסְתַּכְּלוּתָא, דְּעַיְינִין לְפוּם שַׁעֲתָא, כְּחַד דִּיּוּקְנָא דְּאַרְיֵה דְּאִתְגַּבָּר הַאי בְּשַׁעֲתָא דְּחָמֵי לֵיהּ, הַהוּא חֵיזוּ גָּרִים לֵיהּ לְאַעְבָּר בְּלִבֵּיהּ אַרְיֵה דְּמִתְגַּבְּרָא לְפוּם שַׁעֲתָא.

תרגום

הַצִּיּוּר הַשֵּׁנִי: אִם אוֹתוֹ אָדָם אֵינוֹ הוֹלֵךְ כָּל כָּךְ בְּדֶרֶךְ רָעָה, וְנוֹטֶה מֵאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ וְשָׁב לְרִבּוֹנוֹ - לֹא שֶׁהוּא רָגִיל בִּדְרָכָיו הַמְתֻקָּנוֹת, אֶלָּא הוּא שֶׁהָיָה בְּאוֹתָן הַדְּרָכִים הָעוֹבְרוֹת, וְנוֹטֶה מֵהֶן וְשָׁב לְרִבּוֹנוֹ - זֶה, רוּחַ טוֹבָה מַתְחִילָה לִשְׁרוֹת עָלָיו, וּלְהִתְחַזֵּק עַל הַזֻּהֲמָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיְתָה בּוֹ, וּבוֹלֶטֶת הַחוּצָה, בְּהִסְתַּכְּלוּת הָעֵינַיִם לְפִי שָׁעָה, כְּעֵין דְּיוֹקָן אַרְיֵה שֶׁמִּתְגַּבֵּר. זֶה, בְּעֵת שֶׁרוֹאִים אוֹתוֹ, אוֹתוֹ הַמַּרְאֶה גּוֹרֵם לוֹ לְהַעֲבִיר בְּלִבּוֹ אַרְיֵה הַמִּתְגַּבֵּר לְפִי שָׁעָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ציור"א תניינ"א: אי ההוא בר נש לא אזיל כל כך בארחא בישא, ואסטי מההוא ארחא, ותב למאריה - לא דהוא רגילא בארחוי דמתקנן, אלא איהו דהוה באינון אורחי מתעדי, וסטי מנייהו ותב למאריה - האי איהו רוחא טבא שארי למשרי עלוי, ולאתתקפא על זוהמא קדמאה דהוה ביה, ובליט לבר, באסתכלותא, דעיינין לפום שעתא, כחד דיוקנא דאריה דאתגבר האי בשעתא דחמי ליה, ההוא חיזו גרים ליה לאעבר בלביה אריה דמתגברא לפום שעתא.

התרגום: הציור השני: אם אותו אדם אינו הולך כל כך בדרך רעה, ונוטה מאותה הדרך ושב לרבונו - לא שהוא רגיל בדרכיו המתקנות, אלא הוא שהיה באותן הדרכים העוברות, ונוטה מהן ושב לרבונו - זה, רוח טובה מתחילה לשרות עליו, ולהתחזק על הזהמה הראשונה שהיתה בו, ובולטת החוצה, בהסתכלות העינים לפי שעה, כעין דיוקן אריה שמתגבר. זה, בעת שרואים אותו, אותו המראה גורם לו להעביר בלבו אריה המתגבר לפי שעה.

מן המפרשים

אור יקר: באינון אורחי מתעדי וסטי מינייהו ותב למאריה, ושב ועזב דרכו הרשעה ושב אל דרך טובה, ועזב חטאו שעתה תשובתו קלה, ולכך נשאר בו שמץ מני אורחו הרשעה כאשר יתבאר,

הסולם: ציורא תנינא וכו': הציור השני הוא. אם אדם ההוא אינו הולך כל כך בדרך הרע, וסר מדרך ההוא ושב לאדונו, זה, רוח טוב מתחיל לשרות עליו, ומתחזק על זוהמא הראשונה שהיתה בו, ובולט לחוץ, בהסתכלות עינים לפי שעה, כצורה אחת של אריה המתגבר.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר