ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 6: רזי המצח - קמטיו ועיגוליו כמפתח לטבע הלב › פיסקה 2 (עא ע"ב)

קמטי מצח שלא בזיווג - הולך רכיל מגלה סוד

יתרו · רזי המצח - קמטיו ועיגוליו כמפתח לטבע הלב · מאמר 6 · פיסקה 2 · דף עא ע"ב

לשון הזוהר

קְמִיטִין דְּמִצְחֵיהּ רַבְרְבָן, וְלָאו אִינּוּן בְּזִוּוּגָא. בְּשַׁעֲתָא דְּמַלִּיל אִתְעָבִידוּ אִינּוּן קְמִיטִין בְּמִצְחֵיהּ, וְלָאו בְּזִוּוּגָא. רְשִׁימִין אַחֲרָנִין דִּי בְּמִצְחֵיהּ כֻּלְּהוּ בְּזִוּוּגָא. דָּא, בָּעֵי דְּלָא לְאִזְדַּוְּוגָא לֵיהּ, אֶלָּא זִמְנָא זְעֵירָא, וְלָא זִמְנָא סַגִּי. כָּל מַה דְּעָבַד וְחָשַׁב, אִיהוּ לְתוֹעַלְתֵּיה, וְלָא חָיִישׁ לְתוֹעַלְתָּא דְּאַחֲרָנִין. לָאו אִיהוּ מָארֵי דְּרָזִין כְּלָל. דָּא אִיהוּ, ׳הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד, וְלָא חָשִׁיב מִלּוֹי כְּלָל׳ (משלי יא, יג). דָּא אִיהוּ בְּרָזָא דְּאָת נ' דִּכְלִילָא בְּאָת ז', וְלָא אִקְרֵי נֶאֱמָן רוּחַ בְּקִיּוּמָא.

תרגום

קְמָטִים שֶׁבְּמִצְחוֹ גְּדוֹלִים, וְאֵינָם בְּזִוּוּג. בְּעֵת שֶׁמְּדַבֵּר, נַעֲשִׂים אוֹתָם הַקְּמָטִים בְּמִצְחוֹ, וְלֹא בְּזִוּוּג. רְשָׁמִים אֲחֵרִים שֶׁבְּמִצְחוֹ, כֻּלָּם בְּזִוּוּג. זֶה, צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִזְדַּוֵּג עִמּוֹ אֶלָּא זְמַן קָצָר, וְלֹא זְמַן רַב. כָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וְחוֹשֵׁב, הוּא לְתוֹעַלְתּוֹ, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לְתוֹעֶלֶת אֲחֵרִים. אֵינוֹ בַּעַל סוֹדוֹת כְּלָל. זֶהוּ, ׳הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד, וְלָא חָשִׁיב מִלּוֹי כְּלָל׳ (משלי יא, יג) - שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁב אֶת דְּבָרָיו כְּלָל. זֶה בְּסוֹד אוֹת נ' הַכְּלוּלָה בְּאוֹת ז', וְאֵינוֹ נִקְרָא נֶאֱמַן רוּחַ בְּקִיּוּם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: קמיטין דמצחיה רברבן, ולאו אינון בזווגא. בשעתא דמליל אתעבידו אינון קמיטין במצחיה, ולאו בזווגא. רשימין אחרנין די במצחיה כלהו בזווגא. דא, בעי דלא לאזדווגא ליה, אלא זמנא זעירא, ולא זמנא סגי. כל מה דעבד וחשב, איהו לתועלתיה, ולא חייש לתועלתא דאחרנין. לאו איהו מארי דרזין כלל. דא איהו, ׳הולך רכיל מגלה סוד, ולא חשיב מלוי כלל׳ (משלי יא, יג). דא איהו ברזא דאת נ' דכלילא באת ז', ולא אקרי נאמן רוח בקיומא.

התרגום: קמטים שבמצחו גדולים, ואינם בזווג. בעת שמדבר, נעשים אותם הקמטים במצחו, ולא בזווג. רשמים אחרים שבמצחו, כלם בזווג. זה, צריך שלא יזדוג עמו אלא זמן קצר, ולא זמן רב. כל מה שעושה וחושב, הוא לתועלתו, ואינו חושש לתועלת אחרים. אינו בעל סודות כלל. זהו, ׳הולך רכיל מגלה סוד, ולא חשיב מלוי כלל׳ (משלי יא, יג) - שאינו חושב את דבריו כלל. זה בסוד אות נ' הכלולה באות ז', ואינו נקרא נאמן רוח בקיום.

מן המפרשים

מקדש מלך: (עולימתא) שפירתא דלית לה עיינין בח"י דף ע"א סוד מ"ש שלחן בצפון מנורה בדרום הם סוד לאה ורחל. מנרתא דסתימא היא לאה שהיא עלמא דאתכסייא שדיניה תקיפין ואנו ממתיקים אותה בדרום ונודע כי עיני לאה רכות יאין לפי שמאירים בה בעינים שלה…

הסולם: קמיטין דמצחיה רברבן וכו': אם הקמטים שבמצחו הם גדולים ואינם בחיבור זה עם זה. בשעה שמדבר נעשים אלו הקמטים במצחו בלא חיבור. רשימות אחרות שבמצחו כולם בחיבור זה עם זה. זה, צריכים שלא להתחבר עמו רק לזמן קצר, ולא זמן מרובה. כל מה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: