רזי המצח
קמטיו ועיגוליו כמפתח לטבע הלב
מצח דק ללא עיגול - חכם בעיני עצמו ואינו יודע
בְּסוֹד הַמֵּצַח, בְּאוֹת נ', שֶׁהִיא שְׁלֵמוּת אוֹת זַיִ"ן - לִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בְּסוֹד אוֹת ז', וְלִפְעָמִים הִיא לְבַדָּהּ. מֵצַח שֶׁהוּא דַּק וְחַד, בְּלֹא עִגּוּל, זֶהוּ אָדָם שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת, חוֹשֵׁב שֶׁהוּא חָכָם וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ. נִבְהָל בְּרוּחוֹ. צוֹחֵק (ס"א: נוֹשֵׁךְ) בִּלְשׁוֹנוֹ כְּנָחָשׁ.
בלשון הזוהר
בְּרָזָא דְּמִצְחָא, בְּאָת נ', דְּאִיהוּ שְׁלִימוּ דְּאָת זַיִ"ן - לְזִמְנִין אִתְכְּלִילַת בְּרָזָא דְּאָת ז', וּלְזִמְנִין אִיהוּ בִּלְחוֹדָהָא. מִצְחָא דְּאִיהוּ דָּקִיק וְחַד, בְּלָא עִגּוּלָא דָּא הוּא בַּר נָשׁ דְּלָא מִתְיַישְׁבָא בְּדַעְתֵּיהּ, חָשִׁיב דְּאִיהוּ חַכִּים, וְלא יָדַע. אִתְבְּהִיל בְּרוּחֵיהּ. חֲיִּיךְ (ס"א: נשיך) בְּלִישָׁנֵיהּ כְּחִוְיָא.
קמטי מצח שלא בזיווג - הולך רכיל מגלה סוד
קְמָטִים שֶׁבְּמִצְחוֹ גְּדוֹלִים, וְאֵינָם בְּזִוּוּג. בְּעֵת שֶׁמְּדַבֵּר, נַעֲשִׂים אוֹתָם הַקְּמָטִים בְּמִצְחוֹ, וְלֹא בְּזִוּוּג. רְשָׁמִים אֲחֵרִים שֶׁבְּמִצְחוֹ, כֻּלָּם בְּזִוּוּג. זֶה, צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִזְדַּוֵּג עִמּוֹ אֶלָּא זְמַן קָצָר, וְלֹא זְמַן רַב. כָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וְחוֹשֵׁב, הוּא לְתוֹעַלְתּוֹ, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לְתוֹעֶלֶת אֲחֵרִים. אֵינוֹ בַּעַל סוֹדוֹת כְּלָל. זֶהוּ, ׳הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד׳ (משלי יא, יג) - שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁב אֶת דְּבָרָיו כְּלָל. זֶה בְּסוֹד אוֹת נ' הַכְּלוּלָה בְּאוֹת ז', וְאֵינוֹ נִקְרָא נֶאֱמַן רוּחַ בְּקִיּוּם.
בלשון הזוהר
קְמִיטִין דְּמִצְחֵיהּ רַבְרְבָן, וְלָאו אִינּוּן בְּזִוּוּגָא. בְּשַׁעֲתָא דְּמַלִּיל אִתְעָבִידוּ אִינּוּן קְמִיטִין בְּמִצְחֵיהּ, וְלָאו בְּזִוּוּגָא. רְשִׁימִין אַחֲרָנִין דִּי בְּמִצְחֵיהּ כֻּלְּהוּ בְּזִוּוּגָא. דָּא, בָּעֵי דְּלָא לְאִזְדַּוְּוגָא לֵיהּ, אֶלָּא זִמְנָא זְעֵירָא, וְלָא זִמְנָא סַגִּי. כָּל מַה דְּעָבַד וְחָשַׁב, אִיהוּ לְתוֹעַלְתֵּיה, וְלָא חָיִישׁ לְתוֹעַלְתָּא דְּאַחֲרָנִין. לָאו אִיהוּ מָארֵי דְּרָזִין כְּלָל. דָּא אִיהוּ, ׳הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד, וְלָא חָשִׁיב מִלּוֹי כְּלָל׳ (משלי יא, יג). דָּא אִיהוּ בְּרָזָא דְּאָת נ' דִּכְלִילָא בְּאָת ז', וְלָא אִקְרֵי נֶאֱמָן רוּחַ בְּקִיּוּמָא.
מצח דק ועגול - חכם ורחמן המרבה חכמה בתורה
מֵצַח דַּק וְעָגֹל, זֶהוּ אָדָם חָכָם, בְּמַה שֶּׁמִּסְתַּכֵּל. לִפְעָמִים נִבְהָל בְּרוּחוֹ. אַהֲבָתוֹ בְּשִׂמְחָה. רַחֲמָן הוּא עַל הַכֹּל, מִסְתַּכֵּל בִּדְבָרִים רַבִּים. אִם יִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה יִהְיֶה חָכָם יוֹתֵר.
בלשון הזוהר
מִצְחָא דָּקִיק בְּעִגּוּלָא, דָּא אִיהוּ בַּר נָשׁ חַכִּימָא, בְּמָה דְּאִסְתָּכַּל. לְזִמְנִין אִתְבְּהִיל בְּרוּחֵיהּ. רְחִימוּ דִּילֵיהּ בְּחֶדְוָה. רַחֲמָן אִיהוּ עַל כֹּלָּא, אִסְתָּכַּל בְּמִלִּין סַגִּיאִין. אִי יִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא לֶהֱוֵי חַכִּים יַתִּיר.
שלושה קמטים עליונים במצח - בכי ברוגז והצלחה בתורה
שְׁלֹשָׁה קְמָטִים עֶלְיוֹנִים גְּדוֹלִים בְּמִצְחוֹ בְּעֵת שֶׁהוּא מְדַבֵּר. שְׁלֹשָׁה קְמָטִים קְרוֹבִים לְעַיִן אַחַת, וּשְׁלֹשָׁה קְמָטִים עַל הָעַיִן הָאַחֶרֶת. בּוֹכֶה בְּעֵת שֶׁכּוֹעֵס. זֶה טוֹב יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁנִּרְאֶה. מַשְׁלִיךְ אַחַר כְּתֵפָיו אֶת כָּל דִּבְרֵי הָעוֹלָם, בֵּין בְּמַעֲשָׂיו וּבֵין בִּדְבָרִים אֲחֵרִים, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. מַצְלִיחַ בַּתּוֹרָה. כָּל אָדָם שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל עִמּוֹ יוֹתֵר מִדְּבָרִים אֲחֵרִים שֶׁל הָעוֹלָם, לִפְעָמִים יִדָּבֵק רְצוֹנוֹ בהקב"ה, וְלִפְעָמִים לֹא. בַּדִּין לֹא יַצְלִיחַ, מִתְרַחֵק הוּא מִן הַדִּין. וְסוֹד זֶה, אוֹת נ' לְבַדָּהּ, שֶׁאֵינָהּ נִכְלֶלֶת בְּאוֹת ז'. וּמִשּׁוּם שֶׁאֵינָהּ נִכְלֶלֶת בְּאוֹת ז', מִתְרַחֵק מִן הַדִּין, וְאֵינוֹ עוֹמֵד בּוֹ, וְהָאַהֲבָה הִיא צִדּוֹ.
בלשון הזוהר
תְּלַת קְמִיטִין עִלָּאִין רַבְרְבִין בְּמִצְחֵיהּ בְּשַׁעֲתָא דְּאִיהוּ מַלִּיל. תְּלַת קְמִיטִין קָרִיב לְעֵינָא חַד. וּתְלַת קְמִיטִין עַל עֵינָא אַחֲרָא. בָּכֵי בְּשַׁעֲתָא דְּאַרְגִּיז. דָּא אִיהוּ טָב יַתִּיר מִכַּמָּה דְּאִתְחָזֵי. אַרְמִי בָּתַר כִּתְפוֹי כָּל מִלִּין דְּעָלְמָא, בֵּין בְּעוֹבָדוֹי, בֵּין בְּמִלִּין אַחֲרָנִין, וְלָא חָיִישׁ. אַצְלַח בְּאוֹרַיְיתָא. כָּל בַּר נָשׁ דְּיִשְׁתְּדַל בַּהֲדֵיהּ יַתִּיר מִמִּלִּין אַחֲרָנִין דְּעָלְמָא, לְזִמְנִין אִתְדְּבָק רְעִוּתֵיהּ בְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְזִמְנִין לָא. בְּדִינָא לָא אַצְלַח, אִתְרְחַק אִיהוּ מִן דִּינָא. וְרָזָא דָּא אָת נ' בִּלְחוֹדוֹי, דְּלָא אִתְכְּלִילַת בְּאָת ז'. וּבְגִין דְּלָא אִתְכְּלִילַת בְּאָת ז', אִתְרְחַק מִן דִּינָא, וְלָא קָאִים בֵּיהּ, וּרְחִימוּתָא אִיהוּ סִטְרָא דִּילֵיהּ.
מצח גדול ללא עיגול וראש כפוף - שני צדי שיגעון
מֵצַח שֶׁהוּא בְּלֹא עִגּוּל, וְהוּא גָּדוֹל - זֶהוּ אָדָם שֶׁבְּכָל עֵת, כְּשֶׁעוֹמֵד וּכְשֶׁהוֹלֵךְ, כּוֹפֵף רֹאשׁוֹ. זֶה נֶחְלָק לִשְׁנֵי צְדָדִים, וְהֵם צִדְדֵי שִׁגָּעוֹן. צַד אֶחָד הוּא שִׁגָּעוֹן הַנִּרְאֶה, וּבְנֵי אָדָם אֲחֵרִים יוֹדְעִים אֶת הַשִּׁגָּעוֹן, שֶׁנִּכָּר לִפְנֵי הַכֹּל. וְהוּא טִפֵּשׁ.
בלשון הזוהר
מִצְחָא דְּאִיהוּ בְּלָא עִגּוּלָא, וְאִיהוּ רַבְרְבָא - הַאי אִיהוּ בַּר נָשׁ דְּכָל זִמְנִין כַּד קָאִים, וְכַד אָזִיל, כָּפִיף רֵישֵׁיהּ. הַאי אִתְפְּלִיג לִתְרֵין לְסִטְרִין, וְאִינּוּן סִטְרֵי שִׁגְעוֹנָא. סִטְרָא חֲדָא אִיהוּ שִׁגְעוֹנָא דְּאִתְחָזֵי, וּבְנֵי נָשָׁא אַחֲרָנִין יַדְעִין שִׁגְעוֹנָא, דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָא קַמֵי כֹּלָּא. וְאִיהוּ טִפְּשָׁא.
ארבעה קמטים גדולים וחיוך לחינם - חכמה שלא לשמה
בְּמִצְחוֹ יֵשׁ אַרְבָּעָה קְמָטִים גְּדוֹלִים, לִפְעָמִים בְּעֵת שֶׁמְּדַבֵּר מְקַמֵּט אוֹתָם בְּמִצְחוֹ, וְלִפְעָמִים מִצְחוֹ נִמְתָּח בְּעוֹרוֹ, וְאֵינָם נִרְאִים. אוֹתָם קְמָטִים נִרְאִים, קְמָטִים אֲחֵרִים גְּדוֹלִים בְּצַד עֵינָיו, צוֹחֵק לַשָּׁוְא. פִּיו גָּדוֹל. אֵין הוּא אָדָם לְתוֹעֶלֶת. סִטְרָא אַחֲרָא הוּא. שִׁגָּעוֹן שֶׁמִּתְכַּסֶּה בּוֹ, וּבְנֵי אָדָם אֵינָם מִסְתַּכְּלִים בּוֹ. וְהוּא מִתְחַכֵּם בְּמַה שֶּׁמִּשְׁתַּדֵּל, וַאֲפִלּוּ בַּתּוֹרָה, אֲבָל לֹא לִשְׁמָהּ, אֶלָּא כְּדֵי לְהִתְגָּאוֹת בִּפְנֵי הָעָם. וְהַכֹּל בְּלַחַשׁ וּבְגַאֲוַת לֵב, לְהַרְאוֹת שֶׁהוּא זַכַּאי וְאֵין זֶה כֵּן. כָּל דְּבָרָיו אֵינָם לְשֵׁם הקב"ה, אֶלָּא בִּשְׁבִיל בְּנֵי אָדָם. וְחוֹשֵׁב מַחְשָׁבוֹת, וּמַנְהִיג עַצְמוֹ כְּמִנְהַג הַחִיצוֹנִיּוּת, שֶׁיִּסְתַּכְּלוּ בּוֹ. זֶה בְּסוֹד אוֹת נ', שֶׁבִּכְלַל אוֹת ז'.
בלשון הזוהר
בְּמִצְחֵיהּ אִית ד' קְמִיטִין רַבְרְבִין, לְזִמְנִין בְּשַׁעֲתָא דְּמַלִּיל קָמִיט לוֹן בְּמִצְחֵיהּ, וּלְזִמְנִין דְּאִתְפְּשַׁט מִצְחֵיהּ בְּמַשְׁכֵיהּ, וְלָא אִתְחָזוּן. אִינּוּן קְמִיטִין אִתְחָזוּן, קְמִיטִין אַחֲרָנִין רַבְרְבִין בְּסִטְרָא דְּעֵינוֹי, חַיִיךְ לְמַגָּנָא. פּוּמֵיהּ רַבְרְבָא. לָאו אִיהוּ בַר נָשׁ לְתוֹעַלְתָּא. סִטְרָא אַחֲרָא אִיהוּ. שִׁגְעוֹנָא דְּאִתְכַּסֵּי בֵּיהּ, וּבְנֵי נָשָׁא לָא מִסְתַּכְּלָן בֵּיהּ. וְאִיהוּ אִתְחַכָּם בְּמָה דְּאִשְׁתַּדַּל, וַאֲפִילּוּ בְּאוֹרַיְיתָא, אֲבָל לָא לִשְׁמָהּ, אֶלָּא בְּגִין לְאִתְגָּאָה בִּפְנֵי עַמָּא. וְכֹלָּא בִּלְחִישׁוּ וּבְגַאֲוַת לִבָּא, לְאַחֲזָאָה דְּאִיהוּ זַכָּאָה וְלָאו הָכִי. כָּל מִלּוֹי לָאו אִינּוּן לִשְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֶלָּא בְּגִין בְּנֵי נָשָׁא. וְחָשִׁיב מַחֲשָׁבִין, וְאַנְהִיג גַּרְמֵיהּ כְּמִנְהָגָא דִּלְבַר, דְּיִסְתַּכְּלוּן בֵּיהּ. הַאי אִיהוּ בְּרָזָא דְּאָת נ', דִּי בִּכְלָלָא דְּאָת ז'.
מצח עגול וגדול - פיקחות בכל דבר ורוך לב
מֵצַח שֶׁהוּא בְּעִגּוּל גָּדוֹל, פִּקֵּחַ הוּא, וְדִבְרַת (ס"א: זִכְרוֹן) הַכֹּל בּוֹ. יוֹדֵעַ בְּכָל מַה שֶּׁמִּשְׁתַּדֵּל, אֲפִלּוּ בְּלֹא אֻמָּן שֶׁיְּלַמְּדֶנּוּ. מַצְלִיחַ בְּכָל מַה שֶּׁמִּשְׁתַּדֵּל. וּבְמָמוֹן, לִפְעָמִים מַצְלִיחַ וְלִפְעָמִים לֹא. מִדָּבָר קָטָן מִסְתַּכֵּל בִּדְבָרִים רַבִּים. נָבוֹן נִקְרָא. אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לְדִבְרֵי הָעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ אִם יֵדַע שֶׁיִּתְבַּיֵּשׁ בָּהֶם אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לָהֶם, וְאֵינוֹ שָׂם עַל לִבּוֹ. רַךְ לֵב הוּא.
בלשון הזוהר
מִצְחָא דְּאִיהוּ בְּעִגּוּלָא רַבְרְבָא, פְּקִיחָא אִיהוּ, דָבְּרָנוּ (ס"א: דכרנו) דְּכֹלָּא בֵּיהּ. יָדַע בְּכָל מַה דְּאִשְׁתַּדַּל, אֲפִילּוּ בְּלָא אוּמָנָא דְּיוֹלִיף לֵיהּ. אַצְלַח בְּכָל מַה דְּאִשְׁתַּדַּל. וּבְמָמוֹנָא, לְזִמְנִין אַצְלַח, לְזִמְנִין לָא. מִמִּלָּה זְעֵירָא אִסְתָּכַל בְּמִלִּין סַגִּיאִין. נָבוֹן אִקְרֵי. לָא חָיִישׁ לְמִלִּין דְּעָלְמָא, וַאֲפִילּוּ דְּיִנְדַּע דְּיִתְכְּסִיף בְּהוּ לָא חָיִישׁ לוֹן, וְלָא שָׁוִי עַל לִבֵּיהּ. רָכִיךְ לִבָּא אִיהוּ.
שני קמטים מעל העיניים - מחשבות פנימיות ופיוס במעשים
שְׁנֵי קְמָטִים עֶלְיוֹנִים גְּדוֹלִים בְּמִצְחוֹ. קֶמֶט אֶחָד עַל עַיִן אַחַת, וְקֶמֶט אֶחָד עַל הָעַיִן הָאַחֶרֶת. וְנִמְצְאוּ שְׁלֹשָׁה קְמָטִים גְּדוֹלִים בְּמִצְחוֹ, בְּאֵלֶּה שֶׁל הָעֵינַיִם, מִלְּבַד הַקֶּמֶט הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא נֶחְלָק עַל הָעֵינַיִם. זֶה חוֹשֵׁב מַחְשָׁבוֹת פְּנִימָה וְלֹא הַחוּצָה, מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁב לִבְנֵי אָדָם בְּמַעֲשָׂיו, וְיָרֵא הוּא לְפִי שָׁעָה וְלֹא יוֹתֵר. לְפִיּוּס, מִתְפַּיֵּס בְּמַעֲשָׂיו הַחִיצוֹנִיִּים לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם, אֵין אֵלֶּה כֵּן, אֶלָּא לִפְעָמִים כְּנַעַר וְלִפְעָמִים בְּחָכְמָה. זֶה בְּסוֹד אוֹת נ', שֶׁהִיא לְבַדָּהּ, שֶׁאֵינָהּ נִכְלֶלֶת בְּאוֹת ז'. וְחַלָּשׁ הוּא, שֶׁאֵינוֹ נִכְלָל בְּאוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, אֶלָּא נִסְמָךְ לְאוֹת ס' לְהִכָּלֵל בָּהּ, וְלֹא בְּאוֹתִיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת. עַד כָּאן סוֹדוֹת חָכְמַת הַמֵּצַח.
בלשון הזוהר
תְּרֵין קְמִיטִין עִלָּאִין רַבְרְבִין בְּמִצְחֵיהּ. חַד קְמִיטָא עַל עֵינָא חַד, וְחַד קְמִיטָא עַל עֵינָא אַחֲרָא. וְאִשְׁתְּכָחוּ תְּלַת קְמִיטִין רַבְרְבִין בְּמִצְחֵיהּ, בְּאִלֵּין דְּעַיְינִין, בַּר קְמִיטָא תַּתָּאָה, דְּאִיהוּ אִתְפְּלַג עַל עַיְינִין. דָּא חָשִׁיב מַחֲשָׁבִין לְגוֹ וְלָא לְבַר, בְּגִין דְּלָא חָשִׁיב לִבְנֵי נָשָׁא בְּעוֹבָדוֹי, וְדָחִיל אִיהוּ לְפוּם שַׁעֲתָא, וְלָא יַתִּיר. לְפַיּוּסָא, אִתְפַּיְּיסָא בְּעוֹבָדוֹי דִּלְבַר מִקָּמֵי בַּר נָשׁ, לָאו אִינּוּן, אֶלָּא לְזִמְנִין כְּרַבְיָא, וּלְזִמְנִין בְּחָכְמָה. דָּא אִיהוּ בְּרָזָא דְּאָת נ', דְּאִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי, דְּלָא אִתְכְּלִיל בְּאָת ז'. וְחַלְשָׁא אִיהוּ, דְּלָא אִתְכְּלִיל בְּאִלֵּין אַתְוָון קַדְמָאֵי, אֶלָּא אִסְתְּמִיךְ לְאָת ס' לְאִתְכְּלָלָא בֵּיהּ, וְלָא בְּאַתְוָון קַדְמָאֵי. עַד הָכָא רָזִין דְּחָכְמְתָא דְּמִצְחָא.
רזי העיניים
גוונן כמפתח לטבע הרוגז והרחמים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.