ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 35: ׳לא תרצח לא תנאף לא תגנב׳ - טעם מפסיק וסיום כבוד מתן תורה › פיסקה 3 (צג ע"ב)

לא תענה ברעך עד שקר - איסור מוחלט ללא טעם מפסיק

יתרו · ׳לא תרצח לא תנאף לא תגנב׳ - טעם מפסיק וסיום כבוד מתן תורה · מאמר 35 · פיסקה 3 · דף צג ע"ב

לשון הזוהר

׳לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר׳ (שמות כ, יג). הָכָא לָא פָּסְקָא טַעֲמָא, בְּגִין דְּאָסִיר הוּא כְּלָל כְּלָל. וּבְכָל מִילֵי דְּאוֹרַיְיתָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁוִי רָזִין עִלָּאִין, וְאוֹלִיף לִבְנֵי נָשָׁא אָרְחָא, לְאִתְתַּקְנָא בָּהּ, וּלְמֵהַךְ בָּהּ. כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, ׳אֲנִי יהו"ה אֱלֹהֶיךָ מְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל מַדְרִיכְךָ בְּדֶרֶךְ תֵּלֵךְ׳ (ישעיהו מח, יז).

תרגום

׳לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךְ עֵד שָׁקֶר׳ (שמות כ, יג). כָּאן לֹא מַפְסִיק טַעַם, מִשּׁוּם שֶׁזֶּה אָסוּר כְּלָל וּכְלָל, וּבְכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה שָׂם הקב"ה סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים, וְלִמֵּד בְּנֵי אָדָם דֶּרֶךְ לְהִתַּקֵּן בָּהּ וְלָלֶכֶת בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אֲנִי ה' אֱלֹהֶיךְ מְלַמֶּדְךְ לְהוֹעִיל מַדְרִיכְךְ בְּדֶרֶךְ תֵּלֵךְ׳ (ישעיה מח, יז).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳לא תענה ברעך עד שקר׳ (שמות כ, יג). הכא לא פסקא טעמא, בגין דאסיר הוא כלל כלל. ובכל מילי דאורייתא, קודשא בריך הוא שוי רזין עלאין, ואוליף לבני נשא ארחא, לאתתקנא בה, ולמהך בה. כמה דאת אמר, ׳אני יהו"ה אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך׳ (ישעיהו מח, יז).

התרגום: ׳לא תענה ברעך עד שקר׳ (שמות כ, יג). כאן לא מפסיק טעם, משום שזה אסור כלל וכלל, ובכל דברי התורה שם הקב"ה סודות עליונים, ולמד בני אדם דרך להתקן בה וללכת בה, כמו שנאמר ׳אני ה' אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך׳ (ישעיה מח, יז).

מן המפרשים

הסולם: לא תענה ברעך עד שקר: כאן אין טעם הפוסק, משום שהוא אסור לגמרי. ובכל דברי התורה שם הקב"ה סודות עליונים, ולימד לבני אדם הדרך להתתקן בה, וללכת בה, כש"א, אני ה' אלקיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: