ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 35: ׳לא תרצח לא תנאף לא תגנב׳ - טעם מפסיק וסיום כבוד מתן תורה › פיסקה 2 (צג ע"ב)

לא תנאף ולא תגנוב - הטעם המפסיק המתיר לצורך מצוה ודין

יתרו · ׳לא תרצח לא תנאף לא תגנב׳ - טעם מפסיק וסיום כבוד מתן תורה · מאמר 35 · פיסקה 2 · דף צג ע"ב

לשון הזוהר

לֹא תִּנְאַף. אִי לָאו דְּפָסְקָא טַעֲמָא, אָסִיר אֲפִילּוּ לְאוֹלָדָא, אוֹ לְמֶחדֵי בְּאִתְּתֵיהּ חֶדְוָה דְּמִצְוָה. וּבַמֶּה דְּפָסְקָא טַעֲמָא, אָסִיר וְשָׁרֵי. לֹא תִּגְנֹב. אִי לָאו דְּפָסְקָא טַעֲמָא, הֲוָה אָסִיר אֲפִילּוּ לְמִגְנַב דַּעְתָּא דְּרַבֵּיהּ בְּאוֹרַיְיתָא. אוֹ דַּעְתָּא דְּחָכָם, לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ. אוֹ דַּיָּינָא דְּדָאִין דִּינָא לְפוּם טַעֲנָה, דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְמִגְנַב דַּעְתָּא דְּרַמָּאָה, וּלְמִגְנַב דַּעְתָּא דְּתַרְוַויְיהוּ, לְאַפָּקָא דִּינָא לִנְהוֹרָא. וּבַמֶּה דְּפָסְקָא טַעֲמָא, אָסִיר וְשָׁרֵי.

תרגום

לֹא תִנְאָף - אִם לֹא טַעַם מַפְסִיק, אָסוּר אֲפִלּוּ לְהוֹלִיד אוֹ לִשְׂמֹחַ בְּאִשְׁתּוֹ שִׂמְחַת מִצְוָה, וּבְמַה שֶּׁהַטַּעַם מַפְסִיק - אָסוּר וּמֻתָּר. לֹא תִגְנֹב - אִם לֹא הָיָה טַעַם מַפְסִיק, הָיָה אָסוּר אֲפִלּוּ לִגְנֹב דַּעַת שֶׁל רַבּוֹ בַּתּוֹרָה אוֹ דַעַת שֶׁל חָכָם כְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ, אוֹ דַיָּן שֶׁדָּן דִּין לְפִי טַעֲנָה שֶׁצָּרִיךְ לִגְנֹב אֶת דַּעַת הָרַמַּאי, וְלִגְנֹב אֶת דַּעַת שְׁנֵיהֶם כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת הַדִּין לָאוֹר. וּבְמַה שֶּׁמַּפְסִיק הַטַּעַם - אָסוּר וּמֻתָּר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: לא תנאף. אי לאו דפסקא טעמא, אסיר אפילו לאולדא, או למחדי באתתיה חדוה דמצוה. ובמה דפסקא טעמא, אסיר ושרי. לא תגנב. אי לאו דפסקא טעמא, הוה אסיר אפילו למגנב דעתא דרביה באורייתא. או דעתא דחכם, לאסתכלא ביה. או דיינא דדאין דינא לפום טענה, דאצטריך ליה למגנב דעתא דרמאה, ולמגנב דעתא דתרווייהו, לאפקא דינא לנהורא. ובמה דפסקא טעמא, אסיר ושרי.

התרגום: לא תנאף - אם לא טעם מפסיק, אסור אפלו להוליד או לשמח באשתו שמחת מצוה, ובמה שהטעם מפסיק - אסור ומתר. לא תגנב - אם לא היה טעם מפסיק, היה אסור אפלו לגנב דעת של רבו בתורה או דעת של חכם כדי להתבונן בה, או דין שדן דין לפי טענה שצריך לגנב את דעת הרמאי, ולגנב את דעת שניהם כדי להוציא את הדין לאור. ובמה שמפסיק הטעם - אסור ומתר.

מן המפרשים

הסולם: לא תנאף: אם לא היה טעם הפוסק, היה אסור אפילו להוליד או לשמוח באשתו שמחת מצוה. ובמה שהטעם פסק, יורה שאסר והתיר. לא תגנוב, אם לא היה טעם הפוסק, היה אסור אפילו לגנוב דעתו של רבו בתורה או דעת חכם כדי להסתכל בו, או דיין הדן דין לפי…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר