שמחת מתן תורה גדולה משמחת הבריאה - קיום העולם בזכותה
יתרו · ׳לא תרצח לא תנאף לא תגנב׳ - טעם מפסיק וסיום כבוד מתן תורה · מאמר 35 · פיסקה 10 · דף צד ע"א
לשון הזוהר
וְהַהוּא יוֹמָא, הֲוָה חֶדְוָה קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, יַתִּיר מִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא, בְּגִין דְּיוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא, לָא הֲוָה בְּקִיּוּמָא, עַד דְּקַבִּילוּ יִשְׂרָאֵל אוֹרַיְיתָא, דִּכְתִּיב ׳אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וְלַיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לא שַׂמְתִּי׳ (ירמיהו לג, כה).
תרגום
וְאוֹתוֹ יוֹם הָיְתָה שִׂמְחָה לִפְנֵי הקב"ה יוֹתֵר מִן הַיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁהַיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם לֹא הָיָה בְּקִיּוּם עַד שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב (ירמיה לג) ׳אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי (ירמיה לג, כה)׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וההוא יומא, הוה חדוה קמי קודשא בריך הוא, יתיר מיומא דאתברי עלמא, בגין דיומא דאתברי עלמא, לא הוה בקיומא, עד דקבילו ישראל אורייתא, דכתיב ׳אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי׳ (ירמיהו לג, כה).
התרגום: ואותו יום היתה שמחה לפני הקב"ה יותר מן היום שנברא העולם, משום שהיום שנברא העולם לא היה בקיום עד שקבלו ישראל תורה, שכתוב (ירמיה לג) ׳אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי (ירמיה לג, כה)׳.
מן המפרשים
הסולם: וההוא יומא הוה וכו': ויום ההוא היתה שמחה לפני הקב"ה, יותר מיום שנברא בו העולם, משום שיום שנברא העולם לא היה העולם בקיום עד שקבלו ישראל את התורה, שכתוב, אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי.
אור יקר: אם לא בריתי יומם ולילה דהיינו יסוד המייחד שתי מדות, ובו בעצמו למגזר גזירו ברזא לתמניא יומין, וסוד היותו לשמנה ימים הוא סוד ח״י יו״ד מתגלה. לשמונה הארכתי במקום אחר, וכן לקדש הבכור מצד החכמה, והוא ג׳׳כ ביסוד בכור שררו הדר לו,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: