שופך דם האדם באדם - פגם באדם העליון בשפיכת דמים
יתרו · ׳כבד את אביך ואת אמך׳ - זיווג חמש הדברות הראשונות והאחרונות · מאמר 28 · פיסקה 7 · דף צ ע"א
לשון הזוהר
אָמַר ר' חִיָּיא, כְּתִיב (בראשית ט) ׳שֹׂפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ׳ וְגו', (׳שפך דם האדם׳) מַאן דְּשָׁפִיךְ דָּמָא, כְּאִלּוּ אַזְעִיר דְּמוּתָא וְצַלְמָא דִּלְעֵילָּא, כְּלוֹמַר, לָא אַזְעַר דְּמוּתָא דָּא, אֶלָּא דְּמוּתָא אַחֲרָא, מַשְׁמַע דִּכְתִּיב ׳שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ׳. בָּאָדָם עִלָּאָה, מָטֵי הַאי פְּגִימוּתָא, מֵהַהוּא דָּמָא דְּאוֹשִׁיד. מַאי טַעֲמָא. מִשּׁוּם ׳כִּי בְּצֶלֶם אֱלהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם׳. וּבְגִין כָּךְ, הָא בְּהָא תַּלְיָא.
תרגום
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, כָּתוּב ׳שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ וְגוֹ'׳ (בראשית ט, ו). (׳שפך דַּם הָאָדָם׳) מִי ׳שֶׁשּׁוֹפֵךְ דָּם׳ כְּאִלּוּ מַקְטִין הַדְּמוּת וְהַצֶּלֶם שֶׁלְּמַעְלָה. כְּלוֹמַר, לֹא הִקְטִין דְּמוּת זוֹ, אֶלָּא דְּמוּת אַחֶרֶת, מַשְׁמָע שֶׁכָּתוּב - ׳שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ׳ - בָּאָדָם הָעֶלְיוֹן מַגִּיעַ הַפְּגָם הַזֶּה מֵאוֹתוֹ דָּם שֶׁשָּׁפַךְ. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם ׳כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם׳ - וּמִשּׁוּם כָּךְ זֶה בָּזֶה תָּלוּי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ר' חייא, כתיב (בראשית ט) ׳שפך דם האדם באדם דמו ישפך׳ וגו', (׳שפך דם האדם׳) מאן דשפיך דמא, כאלו אזעיר דמותא וצלמא דלעילא, כלומר, לא אזער דמותא דא, אלא דמותא אחרא, משמע דכתיב ׳שפך דם האדם באדם דמו ישפך׳. באדם עלאה, מטי האי פגימותא, מההוא דמא דאושיד. מאי טעמא. משום ׳כי בצלם אלהים עשה את האדם׳. ובגין כך, הא בהא תליא.
התרגום: אמר רבי חייא, כתוב ׳שפך דם האדם באדם דמו ישפך וגו'׳ (בראשית ט, ו). (׳שפך דם האדם׳) מי ׳ששופך דם׳ כאלו מקטין הדמות והצלם שלמעלה. כלומר, לא הקטין דמות זו, אלא דמות אחרת, משמע שכתוב - ׳שפך דם האדם באדם דמו ישפך׳ - באדם העליון מגיע הפגם הזה מאותו דם ששפך. מה הטעם? משום ׳כי בצלם אלהים עשה את האדם׳ - ומשום כך זה בזה תלוי.
מן המפרשים
אור החמה: באדם מטי האי פגימותא. כלו' באדם העליון פוגם ולכך דמו ישפך ולמה פוגם כ"כ למעלה. כי בצלם וגו' וכתיב לא תשתחוה להם וגו'. כי הנואף את אשת רעהו הוא משתחוה אלי' בפישוט ידים ורגלים:
אור יקר: כלומר לא אזעיר דמותא דא כאלו לא עשה כלל אלא הכל באמת למעלה, ומפני שזה אינו שהרי מ]י[עט צלם ודמות האיש הזה אמר כאליו, לא בערך גבוה דממש איתיה, ותדע שפירוש זה הוא מוכרח משמע דכתיב באדם מטי וכו׳ וכדפירשנו, א׳׳כ אי אפשר לפרש כאלו…
הסולם: אמר ר' חייא וכו': אר"ח, כתוב, שפך דם האדם באדם דמו ישפך . מי ששופך דם כאלו ממעיט דמות וצלם שלמעלה. כלומר, לא מיעט דמות זה של התחתון, אלא דמות אחר, זה משמע שכתוב, שפך דם האדם באדם דמו ישפך, באדם העליון מגיע פגם ההוא מדם ששפך.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: