כבד את אביך כנגד לא תחמד - בן החומד מכבד אב זר
יתרו · ׳כבד את אביך ואת אמך׳ - זיווג חמש הדברות הראשונות והאחרונות · מאמר 28 · פיסקה 11 · דף צ ע"ב
לשון הזוהר
׳כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ׳ (דברים ה, טז) - לָקֳבֵל ׳לא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ׳. וְאָמַר ר' יִצְחָק, ׳כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ׳, אָבִיךָ מַמָּשׁ. דְּהָא מַאן דְּחָמִיד אִתְּתָא, וְאוֹלִיד בַּר, הַהוּא בַּר אוֹקִיר לְאַחֲרָא, דְּלָא אֲבוּי. וּכְתִיב ׳כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְגוֹ'׳, ׳לא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ׳, שָׂדֵהוּ. וּכְתִיב הָכָא, ׳עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יהו"ה אֱלהֶיךָ נוֹתֵן לָךְ׳. הַהוּא דְּיָהַב לָךְ, יְהֵא דִּילָךְ, וְלֹא תַחְמֹד אַחֲרָא. וַדַּאי הָא בְּהָא תַּלְיָא.
תרגום
׳כַּבֵּד אֶת אָבִיךְ׳ (שמות כ, יב) - כְּנֶגֶד ׳לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךְ׳ (שמות כ, יד) - וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק, ׳כַּבֵּד אֶת אָבִיךְ׳ - אָבִיךְ מַמָּשׁ. שֶׁהֲרֵי מִי שֶׁחוֹמֵד אִשָּׁה וּמוֹלִיד בֵּן, אוֹתוֹ בֵּן מְכַבֵּד אֶת הָאַחֵר שֶׁאֵינוֹ אָבִיו, וְכָתוּב ׳כַּבֵּד אֶת אָבִיךְ וְגוֹ'׳ - ׳לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךְ׳ - שָׂדֵהוּ. וְכָתוּב כָּאן, ׳עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךְ נֹתֵן לָךְ׳ (דברים ד, מ) - אוֹתוֹ ׳שֶׁנָּתַן לְךְ׳ יִהְיֶה שֶׁלְּךְ, וְלֹא תַחְמֹד אַחֵר. וַדַּאי שֶׁזֶּה תָּלוּי בָּזֶה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳כבד את אביך׳ (דברים ה, טז) - לקבל ׳לא תחמד אשת רעך׳. ואמר ר' יצחק, ׳כבד את אביך׳, אביך ממש. דהא מאן דחמיד אתתא, ואוליד בר, ההוא בר אוקיר לאחרא, דלא אבוי. וכתיב ׳כבד את אביך וגו'׳, ׳לא תחמד בית רעך׳, שדהו. וכתיב הכא, ׳על האדמה אשר יהו"ה אלהיך נותן לך׳. ההוא דיהב לך, יהא דילך, ולא תחמד אחרא. ודאי הא בהא תליא.
התרגום: ׳כבד את אביך׳ (שמות כ, יב) - כנגד ׳לא תחמד אשת רעך׳ (שמות כ, יד) - ואמר רבי יצחק, ׳כבד את אביך׳ - אביך ממש. שהרי מי שחומד אשה ומוליד בן, אותו בן מכבד את האחר שאינו אביו, וכתוב ׳כבד את אביך וגו'׳ - ׳לא תחמד בית רעך׳ - שדהו. וכתוב כאן, ׳על האדמה אשר ה' אלהיך נתן לך׳ (דברים ד, מ) - אותו ׳שנתן לך׳ יהיה שלך, ולא תחמד אחר. ודאי שזה תלוי בזה.
מן המפרשים
אור יקר: כבד את אביך הוא דבור הגבורה, והטעם שתלוי בזה כי אמך היא, היא ואביך כדי שתייחד עם האם, וברדת הכבוד לת״ת מצד החכמה יורד למלכות כאומרו ־ ובהיכלו כולו אומר כבוד, וענין זה הוא דבור הגבורה ׳מפני שהמלכות תלויה בה, ועוד שראוי לבן…
זוהר הרקיע: ◆ דף צ' ע"ב) מהאר"י זלה"ה ואל אחר אסתרס. עמון ומואב זלזלו משום שהיה הכרובים ( מלכים א' ז-לו ) כמע' איש וליות משום שבעיניה' הזיווג הוא דבר מאוס והוא מפני שאינו פרה ורבה הקליפה והיא בפרודא אבל הקדושה אין דבר משובח כמו הזווג…
הסולם: כבד את אביך וכו': כבד את אביך, הוא כנגד לא תחמוד אשת רעך. ואמר ר' יצחק , כבד את אביך, אביך ממש. כי מי שחומד אשה ומוליד בן, בן ההוא מכבד לאחר שאינו אביו. וכתוב, כבד את אביך וגו'. לא תחמוד בית רעך שדהו. וכתוב כאן, בכבד, על האדמה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: