ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 27: ׳זכור את יום השבת לקדשו׳ - סוד שלוש הסעודות וזיווג המטרוניתא › פיסקה 8 (פח ע"א)

כל המהימנותא בשבת - ויכל וישבות ויברך שלוש פעמים

יתרו · ׳זכור את יום השבת לקדשו׳ - סוד שלוש הסעודות וזיווג המטרוניתא · מאמר 27 · פיסקה 8 · דף פח ע"א

לשון הזוהר

וּלֳקָבְלַיְיהוּ בָּעֵי לְאַשְׁלְמָא סְעוּדָתֵיהּ, וּבָעֵי לְאִתְעַנְגָּא בְּכֻלְּהוּ סְעוּדָתֵי, וּלְמֵחדֵי בְּכָל חַד וְחַד מִנַּיְיהוּ, מִשּׁוּם דְּאִיהוּ מְהֵימָנוּתָא שְׁלֵימָתָא. וּבְגִין כַּךְ, שַׁבְּתָא אִתְיָקָּר, מִכָּל שְׁאַר זִמְנִין וְחַגִּין, מִשּׁוּם דְּכֹלָּא בֵּיהּ אִשְׁתְּכַח, וְלָא אִשְׁתְּכַח הָכִי בְּכֻלְּהוּ זִמְנֵי וְחַגֵּי. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, בְּגִין כָּךְ, מִשּׁוּם דְּאִשְׁתְּכַח כֹּלָּא בֵּיהּ, אִידְכַּר תְּלַת זִמְנִין. דִּכְתִּיב, ׳וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳ (בראשית ב, ב). ׳וַיִּשְׁבּוֹת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳. ׳וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי׳.

תרגום

וּכְנֶגְדָּם צָרִיךְ לְהַשְׁלִים סְעוּדָתוֹ, וְצָרִיךְ לְהִתְעַנֵּג בְּכָל הַסְּעוּדוֹת וְלִשְׂמֹחַ בְּכָל אַחַת וְאַחַת מֵהֶן, מִשּׁוּם שֶׁהִיא הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ הַשַּׁבָּת נִתְכַּבְּדָה מִכָּל שְׁאָר הַזְּמַנִּים וְהַחַגִּים, מִשּׁוּם שֶׁהַכֹּל בָּהּ נִמְצָא, וְלֹא נִמְצָא כָּךְ בְּכָל הַזְּמַנִּים וְהַחַגִּים. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, מִשּׁוּם כָּךְ, מִשּׁוּם שֶׁהַכֹּל נִמְצָא בּוֹ, נִזְכַּר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, שֶׁכָּתוּב ׳וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳ (בראשית ב, ב) - ׳וַיִּשְׁבּוֹת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳ - ׳וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי׳ (בראשית ב, ג).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ולקבלייהו בעי לאשלמא סעודתיה, ובעי לאתענגא בכלהו סעודתי, ולמחדי בכל חד וחד מנייהו, משום דאיהו מהימנותא שלימתא. ובגין כך, שבתא אתיקר, מכל שאר זמנין וחגין, משום דכלא ביה אשתכח, ולא אשתכח הכי בכלהו זמני וחגי. אמר רבי חייא, בגין כך, משום דאשתכח כלא ביה, אידכר תלת זמנין. דכתיב, ׳ויכל אלהים ביום השביעי׳ (בראשית ב, ב). ׳וישבות ביום השביעי׳. ׳ויברך אלהים את יום השביעי׳.

התרגום: וכנגדם צריך להשלים סעודתו, וצריך להתענג בכל הסעודות ולשמח בכל אחת ואחת מהן, משום שהיא האמונה השלמה, ומשום כך השבת נתכבדה מכל שאר הזמנים והחגים, משום שהכל בה נמצא, ולא נמצא כך בכל הזמנים והחגים. אמר רבי חייא, משום כך, משום שהכל נמצא בו, נזכר שלש פעמים, שכתוב ׳ויכל אלהים ביום השביעי׳ (בראשית ב, ב) - ׳וישבות ביום השביעי׳ - ׳ויברך אלהים את יום השביעי׳ (בראשית ב, ג).

מן המפרשים

אור החמה: לקבליה בעי לאשלמא וגו' ירצה שכל הסעודות הם לפי האמת בת"ת שהוא יום שבת האמיתי ואף אם נאמר סעודה אי בעתיקא וסעודה א' במ' כל זה הוא בסודם עם הת"ת כדמסיק לקמיה ולז"א ולאתענגא בכולהו פי' היות כוונתו אל כולם ענג א' דהיינו פנות אל…

אור יקר: ויברך אלהים את יום השביעי, סתימא דכולא, ואטי ואחר שאין ברכת היום במזונות שבתא, בגין דיתברכ לאיזו סבה שיהיה נראה שיש זמנין אלין, דהא תליא בו ברכה אחרת, וא׳׳כ איזו היא ברכתו. ולהכי מתרץ אלאובחקלא דתפוחין, וב הכי תאנא וכו׳, וסוד…

הסולם: ולקבלייהו בעי וכו': וכנגדם צריך להשלים סעודותיו, וצריך להתענג בכל הסעודות, ולשמוח בכל אחת ואחת מהן, משום שהיא אמונה שלמה. ומשום זה חשוב השבת יותר מכל שאר הזמנים והחגים, משום שהכל נמצא בו, ולא נמצא כן בכל הזמנים והחגים. א"ר…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: