ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 27: ׳זכור את יום השבת לקדשו׳ - סוד שלוש הסעודות וזיווג המטרוניתא › פיסקה 24 (פט ע"א)

עידון נשמות הצדיקים בתפנוקי עתיקא קדישא בשבת

יתרו · ׳זכור את יום השבת לקדשו׳ - סוד שלוש הסעודות וזיווג המטרוניתא · מאמר 27 · פיסקה 24 · דף פט ע"א

לשון הזוהר

תָּאנָא, בְּהַאי יוֹמָא, כָּל נִשְׁמָתֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, מִתְעַדְּנִין בְּתַפְנוּקֵי עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין. וְרוּחָא חֲדָא מֵעִנּוּגָא דְּהַהוּא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא מִתְפַּשְׁטָא (ההוא מתפשט) בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין, וְסַלְּקָא וְנַחְתָּא, וּמִתְפַּשְּׁטָא לְכֻלְּהוּ בְּנֵי קַדִּישִׁין, לְכֻלְּהוּ נְטוּרֵי אוֹרַיְיתָא, וְנַיְיחִין בְּנַיְיחָא שְׁלִים, מִתְנְשֵׁי מִכֻּלְּהוּ, כָּל רוּגְזִין, כָּל דִּינִין, וְכָל פּוּלְחָנִין קָשִׁין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳בְּיוֹם הִנִּיחַ יהו"ה לָךְ מֵעָצְבְּךָ וּמִרָגְזֶךָ וּמִן הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה׳ (ישעיהו יד, ג).

תרגום

שָׁנִינוּ, בַּיּוֹם הַזֶּה כָּל נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים מִתְעַדְּנִים בְּתַפְנוּקֵי עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, נִסְתַּר כָּל הַנִּסְתָּרִים, וְרוּחַ אַחַת מֵהָעֹנֶג שֶׁל אוֹתוֹ עַתִּיקָא קַדִּישָׁא מִתְפַּשֶּׁטֶת (ההוא מתפשט) בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְעוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, וּמִתְפַּשֶּׁטֶת לְכָל הַבָּנִים הַקְּדוֹשִׁים לְכָל שׁוֹמְרֵי הַתּוֹרָה, וְנָחִים בִּמְנוּחָה שְׁלֵמָה, נִשְׁכָּחִים מִכֻּלָּם כָּל הָרְגָזִים, כָּל הַדִּינִים וְכָל הָעֲבוֹדוֹת הַקָּשׁוֹת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בְּיוֹם הָנִיחַ ה' לְךְ מֵעָצְבְּךְ וּמִרָגְזֶךְ וּמִן הָעֲבֹדָה הַקָּשָׁה׳ (שם יד).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תאנא, בהאי יומא, כל נשמתיהון דצדיקייא, מתעדנין בתפנוקי עתיקא קדישא, סתימא דכל סתימין. ורוחא חדא מענוגא דההוא עתיקא קדישא מתפשטא (ההוא מתפשט) בכלהו עלמין, וסלקא ונחתא, ומתפשטא לכלהו בני קדישין, לכלהו נטורי אורייתא, ונייחין בנייחא שלים, מתנשי מכלהו, כל רוגזין, כל דינין, וכל פולחנין קשין. הדא הוא דכתיב, ׳ביום הניח יהו"ה לך מעצבך ומרגזך ומן העבודה הקשה׳ (ישעיהו יד, ג).

התרגום: שנינו, ביום הזה כל נשמות הצדיקים מתעדנים בתפנוקי עתיקא קדישא, נסתר כל הנסתרים, ורוח אחת מהענג של אותו עתיקא קדישא מתפשטת (ההוא מתפשט) בכל העולמות, ועולה ויורדת, ומתפשטת לכל הבנים הקדושים לכל שומרי התורה, ונחים במנוחה שלמה, נשכחים מכלם כל הרגזים, כל הדינים וכל העבודות הקשות. זהו שכתוב ׳ביום הניח ה' לך מעצבך ומרגזך ומן העבדה הקשה׳ (שם יד).

מן המפרשים

מקדש מלך: ורוחא דא מענוגא דההוא עתיקא מתפשט פירש שנשמה יתירה באה מאריך למלכות ונשאר חצייה תוך המ' וחצייה יורד לבני ישראל כמ"ש בפ' ויקהל וזה שאמר דמתפשטא לכולהו בני קדישין :

אור החמה: תאנא בהאי יומא כל נשמתיהון דצדיקייא וגומר היינו שיש נחים בג"ע עליון עולם הנשמות ואור ענ"ג שבא מהכתר מקום העדן הנפלא מתעדנים. ורוחא חד מהכסא מהבריאה ממקום גילוי האור מג"ע עליון מקום הנשמות מתפשטות וגומר ומתנשי מכולהו אין הענין…

הסולם: תאנא בהאי יומא וכו': למדנו, ביום הזה, של שבת, התורה מתעטרת בו, מתעטרת בכל, בכל אלו המצות, בכל אלו הגזרות והעונשין, בשבעים ענפים של אור המאיר בכל צד וצד, כי ז' ספירות הם חג"ת נהי"מ, וכל אחת כלולה מעשר הם שבעים. מי ראה הענפים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: