ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 24: ׳לא תעשה לך פסל וכל תמונה׳ - איסור חידוש תורה ושקר בברית › פיסקה 6 (פז ע"ב)

לא תעשה לך - איסור שקר בברית המילה קשר השכינה

יתרו · ׳לא תעשה לך פסל וכל תמונה׳ - איסור חידוש תורה ושקר בברית · מאמר 24 · פיסקה 6 · דף פז ע"ב

לשון הזוהר

תַּנְיָא, אָמַר ר' יִצְחָק, ׳לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ וְגוֹ'׳ (דברים ה, ח), דְּבָעֵי בַּר נָשׁ דְּלָא לְשַׁקְרָא בִּשְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ס"א דבר אחר ׳לא תעשה לך פסל וגו'׳ דבעי בר נש דלא לשקרא בשמיה דקודשא בריך הוא, ומאי איהו, דא ברית את קיימא קדישא דמאן דמשקר בהאי ברית משקר בשמא דקודשא בריך הוא) דְּקִשְׁרָא קַדְמָאָה, דְּאִתְקְשָׁרוּ יִשְׂרָאֵל בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כַּד אִתְגְּזָרוּ. וְדָא הוּא קִיּוּמָא קַדְמָאָה דְּכֹלָּא, לְמֵיעָאל בִּבְרִית דְּאַבְרָהָם, דְּהוּא קִשְׁרָא דִּשְׁכִינְתָּא. וּבָעֵי בַּר נָשׁ, דְּלָא לְשַׁקְּרָא בְּהַאי בְּרִית, דְּמַאן דִּמְשַׁקֵּר בְּהַאי בְּרִית, מְשַׁקֵּר בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. מַאי שִׁקְרָא. הוּא, דְּלָא יֵיעוּל הַאי בְּרִית בִּרְשׁוּתָא אַחֲרָא. כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר ׳וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר׳ (מלאכי ב, יא).

תרגום

שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, ׳לֹא תַעֲשֶׂה לְךְ וְגוֹ'׳ (דברים ה, ח) - שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם שֶׁלֹּא לְשַׁקֵּר בִּשְׁמוֹ שֶׁל הקב"ה (דבראחרלאתעשהלך פסלוגו' שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם שֶׁלֹּא לְשַׁקֵּר בִּשְׁמוֹ שֶׁל הקב"ה, וּמַהוּ, 'זובריתאותהקיום הקדושה. שמיש משקר בַּבְּרִית הַזּוֹ, מְשַׁקֵּר בִּשְׁמוֹ שֶׁל הקב"ה) שֶׁל הַקֶּשֶׁר הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּקְשְׁרוּ יִשְׂרָאֵל בהקב"ה כְּשֶׁנִּמּוֹלוּ, וְזֶהוּ הַקִּיּוּם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַכֹּל - לְהִכָּנֵס בִּבְרִית אַבְרָהָם, שֶׁהוּא קֶשֶׁר הַשְּׁכִינָה. וְצָרִיךְ אָדָם שֶׁלֹּא לְשַׁקֵּר בַּבְּרִית הַזּוֹ, שֶׁמִּי שֶׁמְּשַׁקֵּר בַּבְּרִית הַזּוֹ, מְשַׁקֵּר בהקב"ה. מָה הַשֶּׁקֶר? הוּא שֶׁלֹּא יַכְנִיס בְּרִית זוֹ לְרָשׁוּת אַחֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תניא, אמר ר' יצחק, ׳לא תעשה לך וגו'׳ (דברים ה, ח), דבעי בר נש דלא לשקרא בשמא דקודשא בריך הוא (ס"א דבר אחר ׳לא תעשה לך פסל וגו'׳ דבעי בר נש דלא לשקרא בשמיה דקודשא בריך הוא, ומאי איהו, דא ברית את קיימא קדישא דמאן דמשקר בהאי ברית משקר בשמא דקודשא בריך הוא) דקשרא קדמאה, דאתקשרו ישראל בקודשא בריך הוא, כד אתגזרו. ודא הוא קיומא קדמאה דכלא, למיעאל בברית דאברהם, דהוא קשרא דשכינתא. ובעי בר נש, דלא לשקרא בהאי ברית, דמאן דמשקר בהאי ברית, משקר בקודשא בריך הוא. מאי שקרא. הוא, דלא ייעול האי ברית ברשותא אחרא. כמה דאת אמר ׳ובעל בת אל נכר׳ (מלאכי ב, יא).

התרגום: שנינו, אמר רבי יצחק, ׳לא תעשה לך וגו'׳ (דברים ה, ח) - שצריך האדם שלא לשקר בשמו של הקב"ה (דבראחרלאתעשהלך פסלוגו' שצריך האדם שלא לשקר בשמו של הקב"ה, ומהו, 'זובריתאותהקיום הקדושה. שמיש משקר בברית הזו, משקר בשמו של הקב"ה) של הקשר הראשון שנקשרו ישראל בהקב"ה כשנמולו, וזהו הקיום הראשון של הכל - להכנס בברית אברהם, שהוא קשר השכינה. וצריך אדם שלא לשקר בברית הזו, שמי שמשקר בברית הזו, משקר בהקב"ה. מה השקר? הוא שלא יכניס ברית זו לרשות אחרת, כמו שנאמר ׳ובעל בת אל נכר׳.

מן המפרשים

הסולם: תניא אמר ר' יצחק וכו': למדנו, אר"י, לא תעשה לך וגו', היינו שצריך האדם שלא ישקר בשמו של הקב"ה, כי קשר הראשון שנתקשרו ישראל בהקב"ה, היה כשנמולו, וזה הוא חוק הראשון לכולם, להכנס בבריתו של אברהם, שהוא קשר של השכינה. וצריך האדם שלא…

אור יקר: וז״ש דהוא קשרא דשכינתא, והמשקר בברית דוחה שכינה משם, מפריד קשרה ומכניס היסוד אות ברית בבת אל נכר היא החצונית הטמאה, והוא עושה באותה עבירה פסל ודאי.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: