׳לא תעשה לך פסל וכל תמונה׳
איסור חידוש תורה ושקר בברית
כל הפרצופים מותרים חוץ מאדם - שהוא שולט בכל
לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה.לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה.׳לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה׳ (שמות כ, ד) - הֲרֵי נִתְבָּאֵר.לעיל פב. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּל הַפַּרְצוּפִים מֻתָּרִים, לעשותם לנוי פְּרָט לְפַרְצוּף אָדָם, שהרי יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו והרי זה זלזול באדם עליון שֶׁהֲרֵי פַּרְצוּף זֶה שׁוֹלֵט בַּכֹּל.
בלשון הזוהר
׳לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה׳ (שמות כ, ד) - הָא אִתְּמַר. וְאָמַר רַבִּי יוֹסִי, כָּל פַּרְצוּפִין שָׁרֵי, בַּר מִפַּרְצוּפָא דְּאָדָם, דְּהָא הַאי פַּרְצוּפָא שָׁלִיט בְּכֹלָּא.
אל תתן פיך לחטיא - איסור לחדש תורה שלא מרבו
דָּבָר אַחֵר, ׳לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה׳ (שמות כ, ד). רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, ׳אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ׳ (קהלת ה, ה). כַּמָּה יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לְהִזָּהֵר עַל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, שלא יבטל מהם רגע, כַּמָּה יֵשׁ לוֹ לְהִזָּהֵרלעיין היטב ולדקדק מאוד שֶׁלֹּא יִטְעֶה בָהֶם, וְשֶׁלֹּא יוֹצִיא מֵהַתּוֹרָהומסתרי תורה מַה שֶּׁלֹּא יוֹדֵעַ וְלֹא קִבֵּל מֵרַבּוֹ. וכן הוא בכל ספר הזוהר שהוא מתפרש ממנו עצמו, ממקום אחר על אותו מקום, וכפי הקדמות הזוהר והתיקונין שיהיה בידו יכול לפתוח שערים רבים שֶׁכָּל מִי שֶׁאוֹמֵר בְּדִבְרֵי תוֹרָה מַה שֶּׁלֹּא יוֹדֵעַ וְלֹא קִבֵּל מֵרַבּוֹ, עָלָיו כָּתוּב ׳לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה׳ שעי"כ עלול ח"ו לפרש הכינויים שלא ע"פ עומק ענינם, ולהגיע לידי הגשמה ח"ו, . והקב"ה עָתִיד לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ בָּעוֹלָם הַבָּא, בִּזְמַן שֶׁנִּשְׁמָתוֹ תִּרְצֶה לְהִכָּנֵס לִמְקוֹמָהּ, דּוֹחִים אוֹתָהּ הַחוּצָה, אל מקום החיצונים שנקרא פסל וְתֻשְׁמַד מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁצְּרוּרָה בִּצְרוֹר חַיֵּי שְׁאָר הַנְּשָׁמוֹת.כי כל סודות התורה משורשים במלכות ושם נצררים באותו צרור החיים וכשהאדם מכווין בסודות ההם שיהיו אמתיים, כשהנשמה חוזרת לשורשה חוזרים הסודות למקומם ונקשרים ביסודם, אבל אם מוציא דרשות של דופי שלא ידע ולא קבל מרבו, כשהנשמה הולכת לשם לחזור אל שורשה, דחיין לה אחר שהוא שקר, ואין לה מקום לנוח ונדחית אל מקום הפסל, והיינו הכרת, ולא תכלל במקום כלל הנשמות לזכות לאור הדקות העליון - אוה"ח
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר, ׳לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה׳ (שמות כ, ד). רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, ׳אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ׳ (קהלת ה, ה). כַּמָּה אִית לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאִזְדַּהֲרָא עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא, כַּמָּה אִית לֵיהּ לְאִזְדַּהֲרָא דְּלָא יִטְעֵי בְּהוּ, וְלָא יָפִיק מֵאוֹרַיְיתָא מַה דְּלָא יָדַע, וְלָא קַבִּיל מֵרַבֵּיהּ. דְּכָל מַאן דְּאָמַר בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא מַה דְּלָא יָדַע, וְלָא קַבִּיל מֵרַבֵּיהּ, עָלֵיהּ כְּתִיב ׳לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה׳. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זַמִּין לְאִתְפָּרְעָא מִנִּיהּ, בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, בְּזִמְנָא דְּנִשְׁמָתֵיהּ בַּעְיָא לְמֵיעָאל לְדוּכְתָּא, דַחְיָין לָהּ לְבַר, וְתִשְׁתְּצֵי מֵהַהוּא אֲתָר דִּצְרִירָא בִּצְרוֹרָא דְּחַיֵּי דִּשְׁאַר נִשְׁמָתִין.
קולך זו נשמת האדם - קנאת ה' לשמו בקצף על הפה
מביא לזה פסוק מפורש (רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִכָּאן) כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ, ׳לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךָ׳ (קהלת ה, ה). ׳קוֹלֶךָ׳ - זוֹהִי נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הָאָדָם.כי כאשר עולה לגן עדן מרימה קולה וכל הצדיקים שומעים קולה וזהו הכבוד הגדול שעושים לצדיק כשנכנס בג"ע שידרוש בתורה כל מה שחידש בה ובסודותיה. ואם חלילה אומרת דבר שלא שמעה מרבותיה או שלא על פי י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן מיד נדחית היא לחוץ אָמַר רַבִּי חִיָּיא, עַל זֶהעל אדם המפרש שלא כהלכה כָּתוּבמה שנאמר על עובד ע"ז ׳כִּי יהו"ה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא׳. מָה הַטַּעַם? שנקרא הקב"ה כן מִשּׁוּם שֶׁמְּקַנֵּא לִשְׁמוֹ בַּכֹּל. על כל פגם שנעשה בשמו בין אִם מִשּׁוּםעשיית הַפַּרְצוּפִיםפסלי ע"ז מְקַנֵּא לִשְׁמוֹ, מִשּׁוּם שֶׁמְּשַׁקֵּר בִּשְׁמוֹ, בזה שעובד לאלוה אחר ולא לשמו יתברך אוֹובין אם מִשּׁוּם הַתּוֹרָה. כי כשמגלה פנים בתורה שלא כהלכה הרי מגלה פנים לחיצונים בתורה שלא כמידת הארת המלכות הנקראת הלכה שאינה מזומנת להאיר שם באותם הפנים.
בלשון הזוהר
(רבי יהודה אומר מהכא) כְּמָה דְּתָנֵינָן, ׳לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךָ׳ (קהלת ה, ה). ׳קוֹלֶךָ׳ - דָּא הִיא נִשְׁמָתֵיהּ דְּבַר נָשׁ. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, עַל דָּא כְּתִיב, ׳כִּי יהו"ה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא׳. מַאי טַעְמָא. מִשּׁוּם דְּקַנִּי לִשְׁמֵיהּ בְּכֹלָּא. אִי בְּגִין פַּרְצוּפִין מְקַנִּי לִשְׁמֵיהּ, מִשּׁוּם דִּמְשַׁקֵּר בִּשְׁמֵיהּ, אִי מִשּׁוּם אוֹרַיְיתָא.
כל התורה שם קדוש - המשקר בה מורחק מפלטרין המלך
שָׁנִינוּ, כָּל הַתּוֹרָה הִיא שֵׁם קָדוֹשׁ, הרמוז בה בא"ס אופנים, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כָלוּל בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. וּמִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִטְעֶה בִּשְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ וְלֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ. וּמִי שֶׁמְּשַׁקֵּר בַּמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, לֹא מַכְנִיסִים אוֹתוֹ לַפַּלְטֵרִין שֶׁל הַמֶּלֶךְ, בסוד המלכות, וְיֻשְׁמַד מִן הָעוֹלָם הַבָּא. ולא יזכה להארת הבינה בגילויה בעוה"ב
בלשון הזוהר
תָּנֵינָן, אוֹרַיְיתָא כֹּלָּא שְׁמָא קַדִּישָׁא הִיא, דְּלֵית לָךְ מִלָּה בְּאוֹרַיְיתָא דְּלָא כָּלִיל בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. וּבְגִינִי כַּךְ, בָּעֵי לְאִזְדַּהֲרָא, בְּגִין דְּלָא יִטְעֵי בִּשְׁמֵיהּ קַדִּישָׁא, וְלָא יְשַׁקֵּר בֵּיהּ. וּמַאן דִּמְשַׁקֵּר בְּמַלְכָּא עִלָּאָה, לָא עָאלִין לֵיהּ לִפַלְטְרוֹי דְּמַלְכָּא, וְיִשְׁתְּצֵי מֵעָלְמָא דְּאָתֵי.
לא תעשה לך פסל - איסור תורה אחרת שלא מרבך
לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה.אָמַר רַבִּי אַבָּא, כָּתוּב כָּאן ׳לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה׳ (שמות כ, ד). וְכָתוּב שָׁםאצל משה ׳פְּסָל לְךָמשלך שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים׳וכפי שיש לדרוש שם יש לדרוש כאן (שמות לד, א). כְּלוֹמַר, ׳לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל׳ (שמות כ, ד) - ׳לֹא תַעֲשֶׂה'תפסול' לְךָ׳מצד עצמך - תּוֹרָה אַחֶרֶת שֶׁלֹּא יָדַעְתָּמתוך הקדמות אחרות בתורה או ש וְלֹא אָמַר לְךָ רַבְּךָ.וביאור הפס' לפי"ז לא 'תפסל' לעצמך לוחות ותכתוב לעצמך תורה מָה הַטַּעַם? ׳כִּי אָנֹכִי יהו"ה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא׳. אֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לְהִפָּרַע מִמְּךָ בָּעוֹלָם הַבָּא בְּשָׁעָה שֶׁהַנְּשָׁמָה רוֹצָה לְהִכָּנֵס לְפָנַי, כַּמָּהמלאכי חבלה מְזֻמָּנִים לְשַׁקֵּר בָּהּבנשמה וּלְהַכְנִיסָהּ לַגֵּיהִנֹּם. על ששיקרה בדברי תורה
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי אַבָּא, כְּתִיב הָכָא ׳לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה׳ (שמות כ, ד). וּכְתִיב הָתָם, ׳פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים׳ (שמות לד, א). כְּלוֹמַר, ׳לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל׳, לָא תַּעְבֵּד לְךָ אוֹרַיְיתָא אַחֲרָא דְּלָא יַדְעַת, וְלָא אָמַר לָךְ רַבָּךְ. מַאי טַעֲמָא. ׳כִּי אָנֹכִי יהו"ה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא׳. אֲנָא הוּא דְּזַמִּין לְאִתְפָּרְעָא מִינָךְ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּנִשְׁמְתָא בַּעְיָא לְמֵיעָאל קַמָּאי, כַּמָּה זְמִינִין לְשַׁקְרָא בָּהּ, וּלְעַיְּילָא לָהּ גּוֹ גֵּיהִנָּם.
לא תעשה לך - איסור שקר בברית המילה קשר השכינה
שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, ׳לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ וְגוֹ'׳ (דברים ה, ח) - שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם שֶׁלֹּא לְשַׁקֵּר בִּשְׁמוֹ שֶׁלהקשר הזה הקב"ה (ס"א: דבר אחר ׳לא תעשה לך פֶסֶל וגו'׳ שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם שֶׁלֹּא לְשַׁקֵּר בִּשְׁמוֹ שֶׁל הקב"ה, וּמַהוּ, זוֹ בְּרִית אוֹת הַקִּיּוּם הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁמִּי שֶׁמְּשַׁקֵּר בַּבְּרִית הַזּוֹ, מְשַׁקֵּר בִּשְׁמוֹ שֶׁל הקב"ה) שֶׁל הַקֶּשֶׁר הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּקְשְׁרוּ יִשְׂרָאֵל בהקב"ה כְּשֶׁנִּמּוֹלוּ. וְזֶהוּ הַקִּיּוּם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַכֹּל - לְהִכָּנֵס בִּבְרִית אַבְרָהָם, שֶׁהוּא קֶשֶׁר הַשְּׁכִינָה. שהשומר את בריתו הרי הוא נקשר עם השכינה וְצָרִיךְ אָדָם שֶׁלֹּא לְשַׁקֵּר בַּבְּרִית הַזּוֹ, שלא להפריד המלכות מן היסוד שֶׁמִּי שֶׁמְּשַׁקֵּר בַּבְּרִית הַזּוֹ, מְשַׁקֵּר ובזה נותן כח לחיצונים ח"ו בהקב"ה. מָה הַשֶּׁקֶר? הוּא שֶׁלֹּא יַכְנִיס בְּרִית זוֹ לְרָשׁוּת אַחֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר׳כי מפריד קשר הברית מן היסוד, וע"י אותה עבירה עושה פסל ממש, כח חיצוני ח"ו. (מלאכי ב, יא).
בלשון הזוהר
תַּנְיָא, אָמַר ר' יִצְחָק, ׳לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ וְגוֹ'׳ (דברים ה, ח), דְּבָעֵי בַּר נָשׁ דְּלָא לְשַׁקְרָא בִּשְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ס"א: דבר אחר ׳לא תעשה לך פסל וגו'׳ דבעי בר נש דלא לשקרא בשמיה דקודשא בריך הוא, ומאי איהו, דא ברית את קיימא קדישא דמאן דמשקר בהאי ברית משקר בשמא דקודשא בריך הוא) דְּקִשְׁרָא קַדְמָאָה, דְּאִתְקְשָׁרוּ יִשְׂרָאֵל בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כַּד אִתְגְּזָרוּ. וְדָא הוּא קִיּוּמָא קַדְמָאָה דְּכֹלָּא, לְמֵיעָאל בִּבְרִית דְּאַבְרָהָם, דְּהוּא קִשְׁרָא דִּשְׁכִינְתָּא. וּבָעֵי בַּר נָשׁ, דְּלָא לְשַׁקְּרָא בְּהַאי בְּרִית, דְּמַאן דִּמְשַׁקֵּר בְּהַאי בְּרִית, מְשַׁקֵּר בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. מַאי שִׁקְרָא. הוּא, דְּלָא יֵיעוּל הַאי בְּרִית בִּרְשׁוּתָא אַחֲרָא, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר ׳וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר׳ (מלאכי ב, יא).
בנים זרים ילדו - שקר בברית המילה כשקר בקב"ה
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר מִכָּאן, ׳בַּיהו"ה בָּגָדוּ כִּי בָנִים זָרִים יָלָדוּ׳ (הושע ה, ז). מִי שֶׁמְּשַׁקֵּר בַּבְּרִית הַזּוֹ, הבא על הנכרית מְשַׁקֵּר בהקב"ה. מִשּׁוּם שֶׁבְּרִית זוֹ אֲחוּזָהועל זה בהקב"ה, וְכָתוּב ׳לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְגוֹ'׳. שע"י כן ח"ו עלול להוליד ממנה בנים שעובדים לע"ז
בלשון הזוהר
ר' יְהוּדָה אָמַר מֵהָכָא, ׳בַּיהו"ה בָּגָדוּ כִּי בָּנִים זָרִים יָלָדוּ׳ (הושע ה, ז). מַאן דִּמְשַׁקֵּר בְּהַאי בְּרִית, מְשַׁקֵּר בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. מִשּׁוּם דְהַאי בְּרִית בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֲחִידָא, וּכְתִיב ׳לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְגוֹ'׳.
׳לא תשתחוה להם ולא תעבדם׳
זוהמת אשת יפת תואר לעומת דבקות ישראל
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.