׳לא תשתחוה להם ולא תעבדם׳
זוהמת אשת יפת תואר לעומת דבקות ישראל
אשת יפת תואר מול לא תתחתן בם - קושיית ר' חייא
׳לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם׳ (שמות כ, ה). רַבִּי אֶלְעָזָר הָיָה הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, וְהָיָה עִמּוֹ רַבִּי חִיָּיא. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, כָּתוּב ׳וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר׳ (דברים כא, יא) - מָה הַטַּעַם, וַהֲרֵי כָּתוּב ׳לֹא תִתְחַתֵּן בָּם׳? אָמַר לוֹ, בְּעוֹד שֶׁהֵן קַיָּמוֹת בִּרְשׁוּתָם.
בלשון הזוהר
׳לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם׳ (שמות כ, ה). ר' אֶלְעָזָר הֲוָה אָזִיל בְּאָרְחָא, וַהֲוָה ר' חִיָּיא עִמֵּיהּ. אָמַר ר' חִיָּיא, כְּתִיב ׳וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְגוֹ'׳ (דברים כא, יא), מַאי טַעֲמָא, וְהָא כְּתִיב ׳לֹא תִתְחַתֵּן בָּם׳. אָמַר לֵיהּ, בְּעוֹד דְּבִרְשׁוּתַיְיהוּ קַיְימֵי.
יפת תואר וסמיכות בן סורר ומורה - זוהמת האם
וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ.וּבֹא רְאֵה, אֵין לְךָ אִשָּׁה בָּעַמִּיםמכל העמים של עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹתשהיא כְּשֵׁרָה כָּרָאוּי.מצד שורש נפשה, שֶׁשָּׁנִינוּ, לָמָּה סָמַךְ פָּרָשָׁה זוֹפרשת יפת תואר לְבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה? אֶלָּא בְּוַדַּאי מִי שֶׁנּוֹשֵׂא אִשָּׁה זוֹ, ששורשה אינו כשר כראוי, בהכרח ש יוֹרֵשׁ מִמֶּנָּה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה.שאי"ז כעונש אלא מציאות שורשה. ו מָה הַטַּעַם?שבנו יהא בן סורר ומורה? מִשּׁוּם שֶׁקָּשֶׁה לְהַעֲבִיר מִמֶּנָּה זֻהֲמָה, הדבוקה בו מצד שורשה, וְכָל שֶׁכֵּן אוֹתָהּ שֶׁנִּשְּׂאָה בַּתְּחִלָּה, שהיתה נשואה לנכרי כבר, שֶׁדִּין בְּדִין נִדְבָּק וְנִטְמֵאת בָּהּ,שלא רק מצד שורשה נפגמת [ב. לילי"ת שורה עליה], אלא אף דין קשה וטמא שבזכר נדבק בדין קשה וטמא שבה, וְקָשֶׁההדבר עוד יותר לְהַעֲבִיר מִמֶּנָּה הַזֻּהֲמָה.ובזה תבין וְהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַר מֹשֶׁה בִּנְשׁוֹת מִדְיָן, ׳וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ׳שאלו שידעו משכב זכר זוהמתם גדולה הרבה יותר עד שא"א להעבירה, ומשום כך 'הרגו'. (במדבר לא, יז).
בלשון הזוהר
וְתָא חֲזִי, לֵית לָךְ אִנְתּוּ בְּעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת כְּשֵׁרָה כַּדְקָא חֲזִי. דְּתָנֵינָן, אֲמַאי אַסְמִיךְ פַּרְשְׁתָּא דָּא, לְבֶן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. אֶלָּא בְּוַדַּאי, מַאן דְּנָסִיב הַאי אִתְּתָא, בֶּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה יָרִית מִינָהּ. מַאי טַעֲמָא. מִשּׁוּם דְּקָשֶׁה לְמֶעְבַּר זוּהֲמָא מִינָהּ, וְכָל שֶׁכֵּן הַהִיא דְּאִתְנְסִיבַת בְּקַדְמִיתָא, דְּדִינָא בְּדִינָא אִתְדְּבַק, וְאִסְתְּאָבָת בָּהּ, וְקַשְׁיָא זוּהֲמָא לְמֶעְבַּר מִינָהּ. וְהַיְינוּ דְּאָמַר מֹשֶׁה בִּנְשֵׁי מִדְיָן, ׳וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ׳ (במדבר לא, יז).
בנים אתם לה' - דבקות היורש נחלת ישראל הקדושה
אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם שֶׁיּוֹרֵשׁ נַחֲלָה זוֹ וְשׁוֹמֵר אוֹתָהּ. שֶׁבְּאוֹתָהּ יְרֻשָּׁה קְדוֹשָׁה נִדְבָּק הָאָדָם בהקב"ה. כָּל שֶׁכֵּן אִם זוֹכֶה לְמִצְווֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי פּוֹשֵׁט הַמֶּלֶךְ יְמִינוֹ כְּנֶגְדּוֹ וְנִדְבָּק בַּגּוּף הַקָּדוֹשׁ. וְעַל זֶה כָּתוּב בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, ׳וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהו"ה אֱלֹהֵיכֶם׳ (דברים ד, ד). וְכָתוּב ׳בָּנִים אַתֶּם לַיהו"ה׳ (שם יד, א). ׳בָּנִים אַתֶּם׳ מַמָּשׁ, שֶׁכָּתוּב ׳בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל׳ (שמות ד, כב). וְכָתוּב ׳יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר׳ (ישעיה מט, ג).
בלשון הזוהר
זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, דְּהַהוּא בַּר נָשׁ דְּיָרִית אַחֲסַנְתָּא דָּא, וְנָטִיר לָהּ. דִּבְהַהוּא אַחֲסָנָא קַדִּישָׁא אִתְדָּבַּק בַּר נָשׁ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. כָּל שֶׁכֵּן אִי זָכֵי בְּפִקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, דְּהָא פָּשִׁיט מַלְכָּא יְמִינֵיהּ לָקֳבְלֵיהּ, וְאִתְדְּבַק בְּגוּפָא קַדִּישָׁא. וְעַל דָּא כְּתִיב בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, ׳וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהו"ה אֱלֹהֵיכֶם׳ (דברים ד, ד). וּכְתִיב ׳בָּנִים אַתֶּם לַיהו"ה׳ (דברים יד, א). ׳בָּנִים אַתֶּם׳ מַמָּשׁ, דִּכְתִּיב ׳בְּנִי בְכוֹרִי יִשְׂרָאֵל׳ (שמות ד, כב). וּכְתִיב ׳יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר׳ (ישעיהו מט, ג).
׳לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא׳
איסור הזכרת השם בריקנות
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.