אנכי - כלילת כל מצוות התורה במלך הקדוש העליון
יתרו · ׳אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים׳ - שכינה כבת וסוד היובל · מאמר 22 · פיסקה 6 · דף פה ע"ב
לשון הזוהר
תָּאנָא, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְּמַר אָנֹכִי, כָּל אִינּוּן פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, דְּמִתְאַחֲדָן בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, בְּסִטְרָא (ס"א דא') כֻּלְּהוּ הֲוָה כְּלִילָן בְּהַאי מִלָּה. כְּמָה דְּתָנֵינָן, כָּל פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, מִתְאַחֲדָן בְּגוּפָא דְּמַלְכָּא. (דבר אחר במלכא קדישא עלאה) מִנְּהוֹן בְּרֵישָׁא דְּמַלְכָּא, וּמִנְהוֹן בְּגוּפָא, וּמִנְהוֹן בִּידֵי מַלְכָּא, וּמִנְהוֹן בְּרַגְלוֹי, וְלֵית מַאן דְּנָפִיק מִן גּוּפָא דְּמַלְכָּא לְבַר. וּבְגִין כַּךְ, מַאן דְּפָשַׁע בְּחַד פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, כְּמַאן דְּפָשַׁע בְּגוּפָא דְּמַלְכָּא, כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים בִּי׳ (ישעיהו סו, כד). בִּי מַמָּשׁ. וַוי לְחַיָּיבַיָּא, דְּעַבְרִין עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא, וְלָא יַדְעִין מַאי קָא עַבְדִין.
תרגום
שָׁנִינוּ, בְּשָׁעָה שֶׁנֶּאֱמַר ׳אָנֹכִי, כָּל אוֹתָן מִצְווֹת הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֶחֱזוּ בַּמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן בְּצַד (זֶה), כֻּלָּן הָיוּ כְּלוּלוֹת בַּדָּבָר הַזֶּה׳. כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ, כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה אֲחוּזוֹת בְּגוּף הַמֶּלֶךְ, (בַּמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן) מֵהֶן בְּרֹאשׁ הַמֶּלֶךְ, וּמֵהֶן בַּגּוּף, וּמֵהֶן בִּידֵי הַמֶּלֶךְ, וּמֵהֶן בְּרַגְלָיו, וְאֵין מִי שֶׁיּוֹצֵא מִגּוּף הַמֶּלֶךְ הַחוּצָה. וְלָכֵן מִי שֶׁפָּשַׁע בְּמִצְוָה אַחַת שֶׁל הַתּוֹרָה, כְּמִי שֶׁפָּשַׁע בְּגוּף הַמֶּלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי׳ (ישעיה סו, כד), בִּי מַמָּשׁ - אוֹי לָרְשָׁעִים שֶׁעוֹבְרִים עַל מִצְווֹת הַתּוֹרָה וְלֹא יוֹדְעִים מַה הֵם עוֹשִׂים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תאנא, בשעתא דאתמר אנכי, כל אינון פקודי אורייתא, דמתאחדן במלכא קדישא עלאה, בסטרא (ס"א דא') כלהו הוה כלילן בהאי מלה. כמה דתנינן, כל פקודי אורייתא, מתאחדן בגופא דמלכא. (דבר אחר במלכא קדישא עלאה) מנהון ברישא דמלכא, ומנהון בגופא, ומנהון בידי מלכא, ומנהון ברגלוי, ולית מאן דנפיק מן גופא דמלכא לבר. ובגין כך, מאן דפשע בחד פקודי אורייתא, כמאן דפשע בגופא דמלכא, כמה דכתיב, ׳ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי׳ (ישעיהו סו, כד). בי ממש. ווי לחייביא, דעברין על פתגמי אורייתא, ולא ידעין מאי קא עבדין.
התרגום: שנינו, בשעה שנאמר ׳אנכי, כל אותן מצוות התורה שנאחזו במלך הקדוש העליון בצד (זה), כלן היו כלולות בדבר הזה׳. כמו ששנינו, כל מצוות התורה אחוזות בגוף המלך, (במלך הקדוש העליון) מהן בראש המלך, ומהן בגוף, ומהן בידי המלך, ומהן ברגליו, ואין מי שיוצא מגוף המלך החוצה. ולכן מי שפשע במצוה אחת של התורה, כמי שפשע בגוף המלך, כמו שכתוב ׳ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי׳ (ישעיה סו, כד), בי ממש - אוי לרשעים שעוברים על מצוות התורה ולא יודעים מה הם עושים.
מן המפרשים
אור החמה: תאנא בשעתא דאתמר אנכי הענין כמו שהגוף בעל רמ"ח אברים ושס"ה גידים ויש כלל כמו הראש הכולל כמה אברים כמה גידין כמה עורקין כך הראש העליון ג' ראשונות כשנזכר הדבור הרומז בו נרמזו שם כל המ"ע ולא תעש' הנכללת בסוד המדות האלו הרומזות…
זוהר הרקיע: (דף פ"ה ע"ב) ( שמות כ-ב ) אנכי כמה דתנינן בת היתה לו לאברהם אבינו ובכל שמה היא שכינתא ודא בת וכו'. הנה נודע כי המלכות נק' אני בסוד שם ב"ן וט' אותיות המילוי עולה אני אך בהאיר בה סודה נקודה הפנימ' שהוא כ"י נק' אנכי וזהו כוונת…
הסולם: תאנא בשעתא דאתמר וכו': למדנו, בשעה שנאמר אנכי, כל אלו מצות התורה שנאחזים במלך הקדוש העליון, שהוא ז"א בצד זה, כולם היו כלולים במלה הזו, אנכי.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: