נהר שמן המשחה בארץ הקדושה - דוגמת הזיווג בנוקבא
יתרו · ׳אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים׳ - שכינה כבת וסוד היובל · מאמר 22 · פיסקה 14 · דף פו ע"א
לשון הזוהר
וּמֵרֵישָׁא דְּמַלְכָּא, עַד הַהוּא אֲתָר דְּשָׁאֲרִי הַאי צַדִּיק, אָתֵי חַד נַהֲרָא קַדִּישָׁא, מִשְׁחָא דִּרְבוּת, וְאַטִּיל בִּסְגִיאוּת תִּיאוּבְתָּא, בְּהַאי אֶרֶץ קַדִּישָׁא, וְנָטַל כֹּלָּא הַאי אֶרֶץ. וּלְבָתַר, מֵהַאי אֶרֶץ אִתְּזַן כֹּלָּא, עִילָּאֵי וְתַתָּאֵי. כִּדְכוּרָא דָּא, כַּד תִּיאוּבְתֵּיהּ לְאִתְדַּבְּקָא בְּנוּקְבָא, דְּאַפִּיק זַרְעָא דִּרְבוּת, מֵרֵישָׁא דְּמוֹחָא, בְּהַהוּא אָמָה, וְאַטִּיל בְּנוּקְבָא, וּמִנֵּיהּ מִתְעַבְּרָא נוּקְבָּא, אִשְׁתְּכַח, דְּכֻלְּהוּ שַׁיְיפִין דְּגוּפָא, כֻּלְּהוּ מִתְדַבְּקָן בְּנוּקְבָא, וְנוּקְבָּא אֲחִידָא כֹּלָּא. כְּדוּגְמָא דָּא תָּנִינָן, כָּל דְּאַשְׁלִים לַעֲשָׂרָה קַדְמָאֵי דְּבֵי כְּנִישְׁתָּא, נוֹטֵל אֲגַר כֻּלְּהוּ. ר' יוֹסֵי אוֹמֵר, לָקֳבְלֵי דְּכֻלְּהוּ.
תרגום
וּמֵרֹאשׁ הַמֶּלֶךְ עַד אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁשּׁוֹרֶה הַצַּדִּיק הַזֶּה, בָּא נָהָר אֶחָד קָדוֹשׁ, שֶׁמֶן מִשְׁחָה, וּמַטִּיל בְּרֹב תְּשׁוּקָה בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה הַזּוֹ, וְהָאָרֶץ הַזּוֹ נוֹטֶלֶת הַכֹּל, וְאַחַר כָּךְ מֵהָאָרֶץ הַזּוֹ הַכֹּל נִזּוֹנִים, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ הַזָּכָר הַזֶּה כְּשֶׁתְּשׁוּקָתוֹ לְהִדָּבֵק בַּנּוּקְבָּא, שֶׁמּוֹצִיא זֶרַע שֶׁל רְבִיָּה מֵרֹאשׁ הַמֹּחַ בְּאוֹתָהּ אַמָּה וּמַטִּיל בַּנּוּקְבָּא וּמִמֶּנּוּ הַנּוּקְבָּא מִתְעַבֶּרֶת. נִמְצָא שֶׁכָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף כֻּלָּם נִדְבָּקִים בַּנּוּקְבָּא, וְהַנּוּקְבָּא אוֹחֶזֶת הַכֹּל. כְּדֻגְמָה זוֹ שָׁנִינוּ, כָּל הַמַּשְׁלִים לַעֲשָׂרָה רִאשׁוֹנִים שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת, נוֹטֵל שְׂכַר כֻּלָּם. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, כְּנֶגֶד כֻּלָּם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ומרישא דמלכא, עד ההוא אתר דשארי האי צדיק, אתי חד נהרא קדישא, משחא דרבות, ואטיל בסגיאות תיאובתא, בהאי ארץ קדישא, ונטל כלא האי ארץ. ולבתר, מהאי ארץ אתזן כלא, עילאי ותתאי. כדכורא דא, כד תיאובתיה לאתדבקא בנוקבא, דאפיק זרעא דרבות, מרישא דמוחא, בההוא אמה, ואטיל בנוקבא, ומניה מתעברא נוקבא, אשתכח, דכלהו שייפין דגופא, כלהו מתדבקן בנוקבא, ונוקבא אחידא כלא. כדוגמא דא תנינן, כל דאשלים לעשרה קדמאי דבי כנישתא, נוטל אגר כלהו. ר' יוסי אומר, לקבלי דכלהו.
התרגום: ומראש המלך עד אותו מקום ששורה הצדיק הזה, בא נהר אחד קדוש, שמן משחה, ומטיל ברב תשוקה בארץ הקדושה הזו, והארץ הזו נוטלת הכל, ואחר כך מהארץ הזו הכל נזונים, עליונים ותחתונים, כמו הזכר הזה כשתשוקתו להדבק בנוקבא, שמוציא זרע של רביה מראש המח באותה אמה ומטיל בנוקבא וממנו הנוקבא מתעברת. נמצא שכל איברי הגוף כלם נדבקים בנוקבא, והנוקבא אוחזת הכל. כדגמה זו שנינו, כל המשלים לעשרה ראשונים של בית הכנסת, נוטל שכר כלם. רבי יוסי אמר, כנגד כלם.
מן המפרשים
אור החמה: כל דאשלים לעשרה קדמאי וגומר נודע כי בבית הכנסת מצויה שכינה והיא שוכנת על הנכנסים להתפלל בבית הכנסת וכיון שהיא בעלת י' אברים ראשיים שם י' ספירותיה אינה משתלמת ואין מרכבה תמה עד בא עשרה לבית הכנסת וכל א' וא' מהם כפי מה שהם…
זוהר הרקיע: ◆ דף פ"ו ע"א) הגואל הוא היבם אשר גאל לההוא רוחא דהוה אזיל ערטילאה הנה בודאי כי ההוא רוחא דיליה דקא שביק וגו' מה נעשה ממנו כי בודאי לא אתאביד וג"כ אין לומר שמשתתף בהני תרי אחרני כי למהוי בתלת רוחין אי אפשר כי הנשמה אינה מתלבשת…
הסולם: ומרישא דמלכא וכו': ומראש המלך, שהוא הג"ר דז"א, עד מקום ההוא ששורה צדיק הזה, שהוא יסוד דז"א, בא ונמשך נהר אחד קדוש של שמן המשחה ומטיל בחשק גדול בארץ הזו, שהיא המלכות. וארץ הזו לוקחת הכל, ואח"כ מארץ הזו ניזונים הכל, עליונים…