ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 22: ׳אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים׳ - שכינה כבת וסוד היובל › פיסקה 13 (פה ע"ב)

אענה את השמים והם יענו הארץ - צדיק יסוד עולם ביניהם

יתרו · ׳אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים׳ - שכינה כבת וסוד היובל · מאמר 22 · פיסקה 13 · דף פה ע"ב

לשון הזוהר

תְּנָן, כְּתִיב, ׳בַּיּוֹם הַהוּא אֶעֱנֶה נְאֻם יהו"ה אֶעֱנֶה אֶת הַשָּׁמָיִם וְהֵם יַעֲנוּ אֶת הָאָרֶץ׳ (הושע ב, כג-כד). ׳אֶעֱנֶה אֶת הַשָּׁמָיִם׳ - שָׁמַיִם מַמָּשׁ. דִּכְתִּיב, ׳הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי׳ (ישעיהו סו, א). ׳וְהֵם יַעֲנוּ אֶת הָאָרֶץ׳. הָאָרֶץ מַמָּשׁ, דִּכְתִּיב ׳וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָי׳. שָׁמַיִם, שָׁמַיִם עִלָּאִין. וְאֶרֶץ, אֶרֶץ עִלָּאָה. דְּתַנְיָא, כַּד אִתָּקַן שָׁמַיִם דָּא בְּתִיקוּנוֹי, (אתקן) לָקֳבְלֵיהּ דְּהַאי אֶרֶץ, וְתֵיאוּבְתֵיהּ לְקַבְּלָהּ, בְּחַד דַּרְגָּא דְּאִקְרֵי צַדִּיק. כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם׳ (משלי י, כה), וְאִתְדָּבַּק בְּהַאי אֶרֶץ.

תרגום

שָׁנִינוּ, כָּתוּב ׳בַּיּוֹם הַהוּא אֶעֱנֶה נְאֻם ה' אֶעֱנֶה אֶת הַשָּׁמָיִם וְהֵם יַעֲנוּ אֶת הָאָרֶץ׳ (הושע ב, כג) - ׳אֶעֱנֶה אֶת הַשָּׁמָיִם׳ - שָׁמַיִם מַמָּשׁ, שֶׁכָּתוּב ׳הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי׳ (ישעיה סו, א). ׳וְהֵם יַעֲנוּ אֶת הָאָרֶץ׳ - הָאָרֶץ מַמָּשׁ, שֶׁכָּתוּב ׳וְהָאָרֶץ הֲדם רַגְלָי׳. שָׁמַיִם - שָׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים. וְאֶרֶץ - הָאָרֶץ הָעֶלְיוֹנָה. שֶׁשָּׁנִינוּ, כְּשֶׁהִתְתַּקֵּן שָׁמַיִם זֶה בְּתִקּוּנָיו, (הִתְתַּקֵּן) כְּנֶגֶד אֶרֶץ זוֹ, וּתְשׁוּקָתוֹ לְקַבְּלָהּ בְּדַרְגָּה אַחַת שֶׁנִּקְרֵאת צַדִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם׳ (משלי י, כה), וְנִדְבָּק בָּאָרֶץ הַזּוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תנן, כתיב, ׳ביום ההוא אענה נאם יהו"ה אענה את השמים והם יענו את הארץ׳ (הושע ב, כג-כד). ׳אענה את השמים׳ - שמים ממש. דכתיב, ׳השמים כסאי׳ (ישעיהו סו, א). ׳והם יענו את הארץ׳. הארץ ממש, דכתיב ׳והארץ הדום רגלי׳. שמים, שמים עלאין. וארץ, ארץ עלאה. דתניא, כד אתקן שמים דא בתיקונוי, (אתקן) לקבליה דהאי ארץ, ותיאובתיה לקבלה, בחד דרגא דאקרי צדיק. כמה דכתיב, ׳וצדיק יסוד עולם׳ (משלי י, כה), ואתדבק בהאי ארץ.

התרגום: שנינו, כתוב ׳ביום ההוא אענה נאם ה' אענה את השמים והם יענו את הארץ׳ (הושע ב, כג) - ׳אענה את השמים׳ - שמים ממש, שכתוב ׳השמים כסאי׳ (ישעיה סו, א). ׳והם יענו את הארץ׳ - הארץ ממש, שכתוב ׳והארץ הדם רגלי׳. שמים - שמים העליונים. וארץ - הארץ העליונה. ששנינו, כשהתתקן שמים זה בתקוניו, (התתקן) כנגד ארץ זו, ותשוקתו לקבלה בדרגה אחת שנקראת צדיק, כמו שכתוב ׳וצדיק יסוד עולם׳ (משלי י, כה), ונדבק בארץ הזו.

מן המפרשים

אור החמה: תנא כתיב ביום ההוא אענ' נאם ה' היינו נאם דאימא עילא' אענ' את השמים ת"ת לתת לו די מחסורו ככל אשר ישאל לצורך המלכות והם אלו השמים יענו את הארץ שישפיעו מטובם למלכות ואח"כ היא תענ' את הדגן ואת התירוש מיני השפעות בעולם וכדמפרש…

הסולם: תנן כתיב וכו': למדנו, כתוב, ביום ההוא אענה נאם ה' אענה את השמים והם יענו את הארץ. אענה את השמים היינו השמים ממש שהוא ז"א, שכתוב, השמים כסאי , שבינה אומרת, הז"א הוא כסאי. והם יענו את הארץ, הארץ ממש, שהיא המלכות. שכתוב, והארץ…

אור יקר: יענו את הארץ, יירצה מצד הקב״ה ממעלה למטה.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: