שמע בני מוסר אביך - הקב"ה וכנסת ישראל כאב ואם
יתרו · ׳אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים׳ - שכינה כבת וסוד היובל · מאמר 22 · פיסקה 1 · דף פה ע"א
לשון הזוהר
(שמות כ ב) ׳אָנֹכִי יהו"ה אֱלהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ וְגוֹ' ר' אֶלְעָזָר פָּתַח,׳ (משלי א ח) ׳שְׁמַע בְּנִי מוֹסֵר אָבִיךָ וְאַל תִּטּוֹשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ׳. ׳שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ׳: דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ׳וְאַל תִּטּוֹשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ׳: דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. מַאן כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. דָּא בִּינָה. כְּמָה דִּכְתִּיב, (משלי א ב) ׳לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה׳ ר' יְהוּדָה אָמַר, מוּסַר אָבִיךָ: דָּא הִיא חָכְמָה. ׳וְאַל תִּטּוֹשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ׳: דָּא הִיא בִּינָה. ר' יִצְחָק אָמַר, הָא וְהָא, חַד מִלָּה אִתְפְּרָשׁוּ. דְּתָנֵינָן, (בראשית מ"ז ע"ב) ׳אוֹרַיְיתָא מֵחָכְמָה דִּלְעֵילָּא נַפְקַת׳. ר' יוֹסֵי אָמַר, מִבִּינָה נַפְקַת, דִּכְתִּיב ׳לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה׳, וּכְתִיב ׳וְאַל תִּטּוֹשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ׳׳׳.
תרגום
׳אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךְ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךְ וְגוֹ'׳ (שמות כ, ב). רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, ׳שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךְ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךְ׳ (משלי א, ח) - ׳שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךְ׳ - זֶה הקב"ה. ׳וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךְ׳ - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. מִי זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל? זוֹ בִּינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה (משלי א, ב). רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, מוּסַר אָבִיךְ - זוֹ הִיא חָכְמָה. ׳וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךְ׳ - זוֹ הִיא בִּינָה. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, זֶה וָזֶה דָּבָר אֶחָד הִתְפָּרְשׁוּ. שֶׁשָּׁנִינוּ, תּוֹרָה יָצְאָה מֵחָכְמָה שֶׁל מַעְלָה. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, מִבִּינָה יָצְאָה, שֶׁכָּתוּב ׳לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה׳, וְכָתוּב ׳וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךְ׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (שמות כ ב) ׳אנכי יהו"ה אלהיך אשר הוצאתיך וגו' ר' אלעזר פתח,׳ (משלי א ח) ׳שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך׳. ׳שמע בני מוסר אביך׳: דא קודשא בריך הוא ׳ואל תטוש תורת אמך׳: דא כנסת ישראל. מאן כנסת ישראל. דא בינה. כמה דכתיב, (משלי א ב) ׳להבין אמרי בינה׳ ר' יהודה אמר, מוסר אביך: דא היא חכמה. ׳ואל תטוש תורת אמך׳: דא היא בינה. ר' יצחק אמר, הא והא, חד מלה אתפרשו. דתנינן, (בראשית מ"ז ע"ב) ׳אורייתא מחכמה דלעילא נפקת׳. ר' יוסי אמר, מבינה נפקת, דכתיב ׳להבין אמרי בינה׳, וכתיב ׳ואל תטוש תורת אמך׳.
התרגום: ׳אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך וגו'׳ (שמות כ, ב). רבי אלעזר פתח, ׳שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך׳ (משלי א, ח) - ׳שמע בני מוסר אביך׳ - זה הקב"ה. ׳ואל תטש תורת אמך׳ - זו כנסת ישראל. מי זו כנסת ישראל? זו בינה, כמו שכתוב להבין אמרי בינה (משלי א, ב). רבי יהודה אמר, מוסר אביך - זו היא חכמה. ׳ואל תטש תורת אמך׳ - זו היא בינה. רבי יצחק אמר, זה וזה דבר אחד התפרשו. ששנינו, תורה יצאה מחכמה של מעלה. רבי יוסי אמר, מבינה יצאה, שכתוב ׳להבין אמרי בינה׳, וכתוב ׳ואל תטש תורת אמך׳.
מן המפרשים
מקדש מלך: מבינה נפקת פירוש מוחין דאימא הם בזעיר ומהם נתקן ולכך א"ל ר' יהודה הכל אמת שמוחין דא"וא הם בזעיר. וז"ש אורייתא מחכמה ובינה איתכלילת. דא שכינתא פי' מ': ביתא קדישא וכו' פי' מלכות שאבא יסד ברתא.
אור החמה: ר' יהודה אומר מוסר אביך הוא חכמה אין הכוונה שאביך ממש הוא חכמה דליתא שאין נק' אב ואם בעצם לישראל אלא ת"ת ומלכות שמשם מוצא נשמותיהם אמנם הכוונה מוסר אביך כלו' ר"ל שמע בני מוסר התורה שנמשכה מן החכמה אל אביך ת"ת וכן אל תטוש התורה…
הסולם: אנכי ה' אלקיך וגו': ר' אלעזר פתח, שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך. שמע בני מוסר אביך זה הקב"ה, דהיינו ז"א, ואל תטוש תורת אמך , זו היא כנסת ישראל. מי כנסת ישראל. זו היא בינה. כמ"ש להבין אמרי בינה .
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: