טיסת האותיות בין אש לבנה לשחורה - מצד הגבורה
יתרו · לוחות הברית באש לבנה ושחורה - שלמות הלבנה במלכות יהודה · מאמר 21 · פיסקה 2 · דף פד ע"א
לשון הזוהר
אָמַר ר' אַבָּא, לוּחִין הֲווֹ בְּעֵינַיְיהוּ, וְאַתְוָון הֲווֹ טָאסִין, וּמִתְחַזְיָין בִּתְרֵין אֶשִׁין, אֶשָּׂא חִוָּורָא, וְאֶשָּׁא אוּכָמָא, לְאִתְחֲזָאָה כַּחֲדָא, יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, דִּכְתִּיב, ׳אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאלָהּ וְגוֹ'׳ (משלי ג, טז). וְהָא כְּתִיב מִימִינוֹ ׳אֵשׁ דָּת לָמוֹ׳. אֶלָּא מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה הֲוָה, וְאִתְכְּלִילַת בִּימִינָא. וּבְגִין כַּךְ אֶשָּׂא חִוָּורָא וְאֶשָּׁא אוּכָמָא.
תרגום
אָמַר רַבִּי אַבָּא, הַלּוּחוֹת הָיוּ בְּעֵינָם, וְהָאוֹתִיּוֹת הָיוּ טָסוֹת וְנִרְאוֹת בִּשְׁנֵי סוּגֵי אֵשׁ - אֵשׁ לְבָנָה וְאֵשׁ שְׁחֹרָה, לְהֵרָאוֹת כְּאֶחָד יָמִין וּשְׂמֹאל, שֶׁכָּתוּב (משלי ג) ׳אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאלָהּ (משלי ג, טז)׳ וְגוֹ'. - וַהֲרֵי כָּתוּב מִימִינוֹ ׳אֵשׁ דָּת לָמוֹ׳. אֶלָּא מִצַּד הַגְּבוּרָה זֶה הָיָה, וְנִכְלְלָה בַּיָּמִין. וְלָכֵן אֵשׁ לְבָנָה וְאֵשׁ שְׁחֹרָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ר' אבא, לוחין הוו בעינייהו, ואתוון הוו טאסין, ומתחזיין בתרין אשין, אשא חוורא, ואשא אוכמא, לאתחזאה כחדא, ימינא ושמאלא, דכתיב, ׳ארך ימים בימינה בשמאלה וגו'׳ (משלי ג, טז). והא כתיב מימינו ׳אש דת למו׳. אלא מסטרא דגבורה הוה, ואתכלילת בימינא. ובגין כך אשא חוורא ואשא אוכמא.
התרגום: אמר רבי אבא, הלוחות היו בעינם, והאותיות היו טסות ונראות בשני סוגי אש - אש לבנה ואש שחרה, להראות כאחד ימין ושמאל, שכתוב (משלי ג) ׳ארך ימים בימינה בשמאלה (משלי ג, טז)׳ וגו'. - והרי כתוב מימינו ׳אש דת למו׳. אלא מצד הגבורה זה היה, ונכללה בימין. ולכן אש לבנה ואש שחרה.
מן המפרשים
אור החמה: והא כתיב מימינו אש דת למו וגו' נראה שמצד ימין יצאה דת של אש וכל הימין ואיך אמרת ומתחזיין בתרין אשין אלא מסטרא דגבורה הוה וזהו אש דת בתחלה ואח"כ אתכללת בימין ומהימין נתנה ומציאות ראשון לא נתבטל ולכך להראות על זה נתנה אש שחורה…
אור יקר: הוה ואתכלילת בימינא ומשום דימינא עיקר ותמן אתכלילת שמאלא אמר קרא מימינו, ובג״כ וגו׳ כדפי׳ לעיל. א״ר נאמר מעשה אלהים, דהיינו המה במה שהם לוחות הם מעשה אלהים כדמסיק והלוחות וכיו׳,
הסולם: אמר ר' אבא וכו': אר"א, הלוחות היו בעינם, דהיינו בשלימות בלי שינוי, והאותיות היו פורחות ונראות בשתי מיני אש, אש לבנה ואש שחורה, כדי להראות יחד ימין ושמאל, שלבן הוא ימין ושחור הוא שמאל. שכתוב, ארך ימים בימינה בשמאלה וגו'. שואל…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: