ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 21: לוחות הברית באש לבנה ושחורה - שלמות הלבנה במלכות יהודה › פיסקה 15 (פה ע"א)

תורת ה' תמימה משיבת נפש - החזרת נשמות ישראל

יתרו · לוחות הברית באש לבנה ושחורה - שלמות הלבנה במלכות יהודה · מאמר 21 · פיסקה 15 · דף פה ע"א

לשון הזוהר

אָמְרָה אוֹרַיְיתָא קָמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכִי לְמַגָּנָא הֲוֵינָא מִתְּרֵי אַלְפֵי שְׁנִין, עַד לָא אִתְבְּרֵי עָלְמָא, לְמַגָּנָא כְּתִיב בָּהּ, ׳וְאִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵר הַגָר בְּתוֹכָם׳ (ויקרא יז, יג) ׳וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר׳ (ויקרא כד, טו). ׳כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים׳ (ויקרא כה, נה). אָן אִינּוּן ׳בְּנִי יִשְׂרָאֵל׳. בָּהּ שַׁעֲתָא, אָהַדְרַת אוֹרַיְיתָא נִשְׁמָתַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, כָּל חַד וְחַד לְאַתְרֵיהּ. אוֹרַיְיתָא אַתְקִיפַת, וַאֲחִידַת בְּהוּ בְּנִשְׁמָתַיְיהוּ, לְאָהַדְּרָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳תּוֹרַת יהו"ה תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ׳ (תהילים יט, ח). ׳מְשִׁיבַת נֶפֶשׁ׳ מַמָּשׁ.

תרגום

אָמְרָה תוֹרָה לִפְנֵי הקב"ה, וְכִי לְחִנָּם הָיִיתִי מֵאַלְפַּיִם שָׁנִים טֶרֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם?! לְחִנָּם כָּתוּב בָּהּ (ויקרא יז) ׳וְאִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם׳ - (שמות ל) ׳וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר - ׳ (ויקרא כה) ׳כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים (ויקרא כה, נה)׳?! אֵיפֹה הֵם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל? בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֶחֱזִירָה הַתּוֹרָה אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִמְקוֹמוֹ. הַתּוֹרָה חִזְּקָה וְאָחֲזָה בְּנִשְׁמוֹתֵיהֶם לְהַחֲזִיר אוֹתָן לְיִשְׂרָאֵל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים יט) ׳תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ׳ (תהלים יט, ח) - מְשִׁיבַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמרה אורייתא קמיה דקודשא בריך הוא, וכי למגנא הוינא מתרי אלפי שנין, עד לא אתברי עלמא, למגנא כתיב בה, ׳ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם׳ (ויקרא יז, יג) ׳ואל בני ישראל תדבר לאמר׳ (ויקרא כד, טו). ׳כי לי בני ישראל עבדים׳ (ויקרא כה, נה). אן אינון ׳בני ישראל׳. בה שעתא, אהדרת אורייתא נשמתייהו דישראל, כל חד וחד לאתריה. אורייתא אתקיפת, ואחידת בהו בנשמתייהו, לאהדרא להו לישראל הדא הוא דכתיב, ׳תורת יהו"ה תמימה משיבת נפש׳ (תהילים יט, ח). ׳משיבת נפש׳ ממש.

התרגום: אמרה תורה לפני הקב"ה, וכי לחנם הייתי מאלפים שנים טרם שנברא העולם?! לחנם כתוב בה (ויקרא יז) ׳ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם׳ - (שמות ל) ׳ואל בני ישראל תדבר לאמר - ׳ (ויקרא כה) ׳כי לי בני ישראל עבדים (ויקרא כה, נה)׳?! איפה הם בני ישראל? באותה שעה החזירה התורה את נשמות ישראל כל אחד ואחד למקומו. התורה חזקה ואחזה בנשמותיהם להחזיר אותן לישראל. זהו שכתוב (תהלים יט) ׳תורת ה' תמימה משיבת נפש׳ (תהלים יט, ח) - משיבת נפש ממש.

מן המפרשים

אור החמה: ביה שעתא אהדרת וגו' נעשית התורה מצד מטה קשר האוחז בנשמתן של ישראל וקושר אותם בגוף וגברה קשר זה מקשרם בכסא הכבוד והוריד הנשמות. וז"ש ואוריי' אתקיפת ואחידת בהו להיות קשר אחיזת' גובר מקשר הנשמה במקורה וישיביה אל הגוף:

אור יקר: בה שעתא אהדרת וכו׳, נעשיתי התורה מצד מטה קשר האוחז בנשמתן של ישראל וקושר אותם בגוף, וגבר(ה) קשר זה מקשרם בכסא הכבוד והחריד הנשמות.

זוהר הרקיע: ◆ דף פ"ה ע"א) אשר ע"י חיבור שניהם נק' ( משלי כ-כז ) נר ה' נשמת אדם כנז' ואז משיך לה לגביה ואתבני תמן ונמצא עתה דאית תמן ב' רוחין דאינון חד. לבתר פי' שתחל' היה בפירוד זה משוטט בעולם וזה אשתביק בהאי אתתא בסוד ההוא רוחא דשביק…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: