ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 21: לוחות הברית באש לבנה ושחורה - שלמות הלבנה במלכות יהודה › פיסקה 13 (פד ע"ב)

ויאמר אלהם - חיזוק לב העם קודם וידבר אלהים

יתרו · לוחות הברית באש לבנה ושחורה - שלמות הלבנה במלכות יהודה · מאמר 21 · פיסקה 13 · דף פד ע"ב

לשון הזוהר

׳וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם׳. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, מַאי אֲמִירָא דָּא דִּכְתִּיב ׳וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם׳, וְלָא כְּתִיב מַאי קָאָמַר. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, תָּא חֲזֵי, אָרְחָא דְּעָלְמָא הוּא, כַּד אָתֵי חֶדְוָותָא לְבַר נָשׁ, אוֹ כַּד אָתֵי צַעֲרָא, עַד לָא יָדַע מִנֵּיהּ לָא יָכִיל לְמִסְבַּל, דְּהָא לִבָּא אִתְפְּרַח לְשַׁעֲתָא. וְכַד יָדַע מִנֵּיהּ, קָאִים בְּקִיוּמֵיהּ, וְיָכִיל לְמִסְבַּל. כָּל שֶׁכֵּן הָכָא, (נ"א והכא לאו הכי) דְּהָא מֹשֶׁה אָמַר לוֹן כָּל מַה דְּהֲוָה לְבָתַר, וְאַתְקִיף לִבַּיְיהוּ בְּמִלִּין, וְלָא יָכִילוּ לְמִסְבַּל. כָּל שֶׁכֵּן אִי לָא אָמַר לוֹן מִידִי. וּבְּגִין כָּךְ ׳וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם׳ בְּקַדְמִיתָא, וְאִתְתָּקַּף לִבַּיְיהוּ. וּלְבָתַר וַיְדַבֵּר אֱלהִים.

תרגום

׳וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם׳ (שמות יט, כה). רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, מַהִי הָאֲמִירָה הַזּוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם׳ - וְלֹא כָתוּב מָה אָמַר? אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בֹּא וּרְאֵה, דֶּרֶךְ הָעוֹלָם הוּא, כְּשֶׁבָּאָה שִׂמְחָה לָאָדָם אוֹ כְּשֶׁבָּא צַעַר - כְּשֶׁעֲדַיִן לֹא יוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ, לֹא יָכוֹל לִסְבֹּל, שֶׁהֲרֵי לִבּוֹ פּוֹרֵחַ לְשָׁעָה. וּכְשֶׁיּוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ, עוֹמֵד בְּקִיּוּמוֹ וְיָכוֹל לִסְבּל. כָּל שֶׁכֵּן כָּאן, (וְכָאן אֵינוֹ כָּךְ) שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה אָמַר לָהֶם כָּל מַה שֶּׁהָיָה אַחַר כָּךְ וְחִזֵּק לִבָּם בִּדְבָרִים, וְלֹא יָכְלוּ לִסְבֹּל. כָּל שֶׁכֵּן אִם לֹא הָיָה אוֹמֵר לָהֶם דָּבָר. וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם׳ בַּתְּחִלָּה, וְנִתְחַזֵּק לִבָּם, וְאַחַר כָּךְ וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳וירד משה אל העם ויאמר אליהם׳. רבי יוסי אמר, מאי אמירא דא דכתיב ׳ויאמר אליהם׳, ולא כתיב מאי קאמר. אמר רבי יצחק, תא חזי, ארחא דעלמא הוא, כד אתי חדוותא לבר נש, או כד אתי צערא, עד לא ידע מניה לא יכיל למסבל, דהא לבא אתפרח לשעתא. וכד ידע מניה, קאים בקיומיה, ויכיל למסבל. כל שכן הכא, (נ"א והכא לאו הכי) דהא משה אמר לון כל מה דהוה לבתר, ואתקיף לבייהו במלין, ולא יכילו למסבל. כל שכן אי לא אמר לון מידי. ובגין כך ׳ויאמר אליהם׳ בקדמיתא, ואתתקף לבייהו. ולבתר וידבר אלהים.

התרגום: ׳וירד משה אל העם ויאמר אלהם׳ (שמות יט, כה). רבי יוסי אמר, מהי האמירה הזו שכתוב ׳ויאמר אלהם׳ - ולא כתוב מה אמר? אמר רבי יצחק, בא וראה, דרך העולם הוא, כשבאה שמחה לאדם או כשבא צער - כשעדין לא יודע ממנו, לא יכול לסבל, שהרי לבו פורח לשעה. וכשיודע ממנו, עומד בקיומו ויכול לסבל. כל שכן כאן, (וכאן אינו כך) שהרי משה אמר להם כל מה שהיה אחר כך וחזק לבם בדברים, ולא יכלו לסבל. כל שכן אם לא היה אומר להם דבר. ומשום כך ׳ויאמר אלהם׳ בתחלה, ונתחזק לבם, ואחר כך וידבר אלהים.

מן המפרשים

אור החמה: א"ר יצחק ת"ח ארחא דעלמא וגומר הענין כי השמועה הפתאומית הן טובה הן רעה גורם פרידת החיים מהלב ויפרחו החיים וישאר הגוף מת מפני שקשר החיים בלב האדם ניתר וכיון שהחיים הם כנר הדולק שהאש הנאחז בפתילה העושה השלהבת הוא החיים והשמן קושר…

הסולם: וירד משה אל העם ויאמר אליהם: ר' יוסי אמר, מהו אמירה הזו שכתוב, ויאמר אליהם, ולא כתוב מה שאמר. א"ר יצחק בוא וראה, דרך העולם הוא, כשבא שמחה לאדם, או כשבא צער, בטרם שיבין אותו אינו יכול לסבול, כי לבו פורח ממנו מיד, וכשמבין ויודע…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: