ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 20: ׳וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר׳ - סוד הדיבור והיובל במתן תורה › פיסקה 5 (פג ע"א)

פרוזדור וטרקלין - נחלת ה' לצדיק בשני העולמות

יתרו · ׳וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר׳ - סוד הדיבור והיובל במתן תורה · מאמר 20 · פיסקה 5 · דף פג ע"א

לשון הזוהר

וְהָכִי תָּנֵינָן, הַאי עָלְמָא לָקֳבְלֵיהּ דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, לָא הֲוֵי אֶלָּא כִּפְרוֹזְדוֹר לְגַבֵּי טְרַקְלִין. (בגין כך עלמא דאתי דקודשא בריך הוא הוי) וְכַד זָכֵי הַהוּא זַכָּאָה, בְּדִידֵיהּ זָכֵי. דְּתַנְיָא, כְּתִיב (דברים יח ב) ׳וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו׳. מַאי טַעְמָא. מִשּׁוּם דַּיהו"׳ה הוּא נַחֲלָתוֹ׳. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, מַאן דְּזָכֵי לְאַחֲסָנָא אַחֲסַנְתָּא עִלָּאָה דָּא. זָכֵי בָּהּ בְּעָלְמָא דָּא, וּבְבֵיתָא דְּהַאי עָלְמָא. כַּךְ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, וּבְבֵיתָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא, דִּכְתִּיב, (ישעיהו נו ה) ׳וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמוֹתַי יָד וָשֵׁם, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּהַהוּא זַכָּאָה, דְּמָדוֹרֵיהּ עִם מַלְכָּא בְּבֵיתֵיהּ׳.

תרגום

וְכָךָ שָׁנִינוּ, הָעוֹלָם הַזֶּה כְּנֶגֶד הָעוֹלָם הַבָּא אֵינוֹ אֶלָּא כִּפְרוֹזְדוֹר לִטְרַקְלִין. (מִשּׁוּם כָּךְ הָעוֹלָם הַבָּא הוּא שֶׁל הקב"ה) וּכְשֶׁזּוֹכֶה אוֹתוֹ הַצַּדִּיק - בְּשֶׁלּוֹ הוּא זוֹכֶה. שֶׁשָּׁנִינוּ, כָּתוּב (דברים ב) ׳וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו (דברים יח, ב)׳ - מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁה' הוּא נַחֲלָתוֹ. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ מִי שֶׁזּוֹכֶה לִנְחֹל נַחֲלָה עֶלְיוֹנָה זוֹ. זוֹכֶה בָּהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה. כָּךְ בָּעוֹלָם הַבָּא וּבַבַּיִת הָעֶלְיוֹן הַקָּדוֹשׁ, שֶׁכָּתוּב (ישעיה נו) (ישעיה נו ה) ׳וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם׳ - אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁמְּדוֹרוֹ עִם הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והכי תנינן, האי עלמא לקבליה דעלמא דאתי, לא הוי אלא כפרוזדור לגבי טרקלין. (בגין כך עלמא דאתי דקודשא בריך הוא הוי) וכד זכי ההוא זכאה, בדידיה זכי. דתניא, כתיב (דברים יח ב) ׳ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו׳. מאי טעמא. משום דיהו"׳ה הוא נחלתו׳. זכאה חולקיה, מאן דזכי לאחסנא אחסנתא עלאה דא. זכי בה בעלמא דא, ובביתא דהאי עלמא. כך בעלמא דאתי, ובביתא עלאה קדישא, דכתיב, (ישעיהו נו ה) ׳ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם, זכאה חולקיה דההוא זכאה, דמדוריה עם מלכא בביתיה׳.

התרגום: וכך שנינו, העולם הזה כנגד העולם הבא אינו אלא כפרוזדור לטרקלין. (משום כך העולם הבא הוא של הקב"ה) וכשזוכה אותו הצדיק - בשלו הוא זוכה. ששנינו, כתוב (דברים ב) ׳ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו (דברים יח, ב)׳ - מה הטעם? משום שה' הוא נחלתו. אשרי חלקו מי שזוכה לנחל נחלה עליונה זו. זוכה בה בעולם הזה, ובבית של העולם הזה. כך בעולם הבא ובבית העליון הקדוש, שכתוב (ישעיה נו) (ישעיה נו ה) ׳ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם׳ - אשרי חלקו של אותו צדיק שמדורו עם המלך בביתו.

מן המפרשים

אור החמה: זכאה חולקי' דמאן דזכי לאחסנא קרא דבתרי' קא דריש דכתיב אשרי שומרי משפט וגומר לראות בטובת בחירך וגומר להתהלל עם נחלתך עכ"ל הרא"ג ז"ל:

זוהר הרקיע: ◆ דף פ"ג ע"א) נשמתו לגיהנם בעודו חי כי בעת יצירתו ניתנה בגופא וכשהוא חוטא יורדת דרך מרגלותיו אל הגיהנם ונשקעת שם וכן כפי גדר חטאו כך מדרגת נשמתו יורדת בגיהנם ולכן בחיים קרוים מתים וכאשר הרשיעו מאוד גורם להשליך כל נשמתו בגיהנם.…

הסולם: והכי תנינן האי וכו': וכך למדנו. עולם הזה כלפי עולם הבא אינו אלא כמו חדר הכניסה כלפי האולם. וכשזוכה אותו הצדיק זוכה בשלו. שלמדנו, כתוב, ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו. מה הטעם. משום שהוי"ה הוא נחלתו. אשרי חלקו, מי שזוכה לרשת נחלה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: