ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 35לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת יתרו · מאמר 20

׳וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר׳

זוהר ח"ב, פרשת יתרו, דף פב:
כ-16 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד הדיבור והיובל במתן תורה

פה אל פה ולא בחידות - מעלת משה על כל הנביאים

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בֹּא וּרְאֵה שֶׁכָּל הַנְּבִיאִים כֻּלָּם לְגַבָּיו כִּנְקֵבָה לְגַבֵּי הַזָּכָר, שֶׁכָּתוּב ׳פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה׳ (במדבר יב, ח). וְלִשְׁאָר הַנְּבִיאִים (כָּתוּב, בְּמַרְאוֹת, וּלְמֹשֶׁה יהו"ה) ׳בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע׳ (במדבר יב, ו) - בַּמַּרְאָה וְלֹא מַרְאוֹת. כָּל שֶׁכֵּן יְחֶזְקֵאל, שֶׁאֲפִלּוּ מַרְאָה לֹא כָתוּב בּוֹ, אֶלָּא מַרְאֹת חָסֵר, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁכָּתוּב בְּמֹשֶׁה ׳וְלֹא בְחִידוֹת׳, אֶלָּא כָּל דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ. אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁהַנָּבִיא הַזֶּה שָׁרוּי בְּתוֹכָם.

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, תָּא חֲזֵי, דִּנְבִיאִין כֻּלְּהוּ לְגַבֵּיהּ, כְּנוּקְבָא לְגַבֵּי דְּכוּרָא, דִּכְתִּיב ׳פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה׳ (במדבר יב, ח). וְלִשְׁאַר נְבִיאִים (כְּתִיב, בְּמַרְאוֹת, וּלְמֹשֶׁה יהו"ה) ׳בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע׳. בַּמַּרְאָה וְלָא מַרְאֹת. כָּל שֶׁכֵּן יְחֶזְקֵאל, דְּאֲפִילּוּ מַרְאֶה לָא כְּתִיב בֵּיהּ, אֶלָּא מַרְאֹת חָסֵר, וְכָּל שֶׁכֵּן דִּכְתִּיב בְּמֹשֶׁה ׳וְלֹא בְחִידוֹת׳, אֶלָּא כָּל מִלָּה עַל בּוּרְיֵיהּ. זַכָּאָה אִיהוּ דָּרָא, דִּנְבִיאָה דָּא שָׁרֵי בְּגַוַּויְיהוּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

פנים בפנים ראו ישראל - ריפוי כל מומי הגוף בסיני

כֹּל אֲשֶׁר דבר ה' נַעֲשֶׂה.אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה,ובזה הולך בשיטתו כי ישראל ראו בה' דרגין דקלין פָּנִים בְּפָנִים רָאוּ יִשְׂרָאֵל אֶת זִיו כְּבוֹד מַלְכָּם,ומפני שהאיר בהם אור האצילות העליון שהוא אור שלם שאין לפניו שום מום וחולי ומשום כך באותה שעה נתרפאו כל הצריכים לכך ו (נ"א: שֶׁל רִבּוֹנָם) וְלֹא הָיוּ בָהֶם סוּמִים, וְחִגְּרִים, וְקִטְּעִים, וְחֵרְשִׁים. סוּמִים - מַשְׁמָע שֶׁכָּתוּב ׳וְכָל הָעָם רֹאִים׳ (שמות כ, טו). חִגְּרִיםברגלם - שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר׳ (שמות יט, יז). קִטְּעִיםבידם וְחֵרְשִׁיםשנאמר - נַעֲשֶׂהבידיים וְנִשְׁמָע.באוזניים וְלֶעָתִיד לָבֹא כָּתוּב ׳אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם׳. שיתרפאו כל בעלי מומין כמו במתן תורה. (ישעיה לה, ו).

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, אַפִּין בְּאַפִּין חָמוּ יִשְׂרָאֵל זִיו יְקָרָא דְּמַלְכֵּיהוֹן, (נ"א: דְּמָארֵיהוֹן) וְלָא הֲוָה בְּהוֹן סוּמִין, וְחִגְּרִין, וּקְטִיעִין, וְחֵרְשִׁין. סוּמִין, מַשְׁמַע דִּכְתִּיב ׳וְכָל הָעָם רוֹאִים׳. חִגְרִין, דִּכְתִּיב ׳וַיִתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר׳. קְטִיעִין וְחֵרְשִׁין, נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כְּתִיב ׳אָז יְדַלֵּג כְּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרוֹן לְשׁוֹן אִלֵּם׳ (ישעיהו לה, ו).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳מי ימלל גבורות יהו"ה׳ - דרכי עצת התורה שלא לחטוא

׳וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר׳ (שמות כ, א). רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח, ׳מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יהו"ה יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ׳ (תהלים קו, ב). בְּכַמָּה דְרָכִים הֵעִידָה הַתּוֹרָה בָּאָדָם שֶׁלֹּא יֶחֱטָא לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ. בְּכַמָּה דְרָכִים נָתְנָה לוֹ עֵצָה שֶׁלֹּא יִסְטֶה מִדְּרָכָיו יָמִין וּשְׂמֹאל. בְּכַמָּה דְרָכִים נָתְנָה לוֹ עֵצָה אֵיךְ יָשׁוּב לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ וְיִמְחֹל לוֹ.

בלשון הזוהר

׳וַיְדַבֵּר אֱלהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר׳ (שמות כ, א). רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח, ׳מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יהו"ה יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ׳ (תהלים קו, ב). בְּכַמָּה אָרְחִין, אוֹרַיְיתָא אַסְהִידַת בְּבַר נָשׁ, דְּלָא יְחוּב קַמֵי מָארֵיהּ. בְּכַמָּה אָרְחִין, יָהִיב לֵיהּ עֵיטָא, דְּלָא יִסְטֵי מֵאָרְחוֹי לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא. בְּכַמָּה אָרְחִין יָהִיב לֵיהּ עֵיטָא, הֵיךְ יֵתוּב קָמֵי מָארֵיהּ, וְיִמְחוֹל לֵיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

תרי"ג עצות בתורה - טובת האדם בעולם הזה ובבא

שֶׁשָּׁנִינוּ, שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר מִינֵי עֵצָה נָתְנָה תוֹרָה לָאָדָם לִהְיוֹת שָׁלֵם בְּרִבּוֹנוֹ, מִשּׁוּם שֶׁרִבּוֹנוֹ רוֹצֶה לְהֵיטִיב לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא. וְיוֹתֵר לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ, כָּל מַה שֶּׁהִשְׁלִים הקב"ה לָאָדָם - מֵאוֹתָן טוֹבוֹת שֶׁזּוֹכֶה בָּהֶם לָעוֹלָם הַבָּא הִשְׁתַּלֵּם בָּהֶם. וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו. למדנו שכל השכר שהקב"ה משלם לאדם אינו בעוה"ז אלא בעוה"ב שהוא עולמו של הקב"ה, מצד ששם הוא עיקר השראת שכינתו. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהָעוֹלָם הַבָּא הוּא שֶׁל הקב"ה. (וְאִם תֹּאמַר שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ שֶׁלּוֹ אֶלָּא)

בלשון הזוהר

דִּתְנָן, שִׁית מְאָה וּתְלַת עָשָׂר זִינֵי עֵיטָא, יָהִיב אוֹרַיְיתָא לְבַר נָשׁ, לְמֶהוֵי שְׁלִים בְּמָארֵיהּ, בְּגִין דְּמָארֵיהּ בָּעָא לְאוֹטָבָא לֵיהּ בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. וְיַתִּיר בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, דְּהָא תָּנֵינָן, כָּל מַה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַשְׁלִים לֵיהּ לְבַר נָשׁ, מֵאִינּוּן טָבָאן דְּזָכֵי בְּהוּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי אִשְׁתְּלִים בְּהוּ. מַאי טַעֲמָא. מִשּׁוּם דְּעָלְמָא דְּאָתֵי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוִי. (וְאִי תֵּימָא דְּהַאי עָלְמָא לָאו דִּידֵיהּ הוּא אֶלָּא)

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

פרוזדור וטרקלין - נחלת ה' לצדיק בשני העולמות

וְכָךְ שָׁנִינוּ, הָעוֹלָם הַזֶּה כְּנֶגֶד הָעוֹלָם הַבָּא אֵינוֹ אֶלָּא כִּפְרוֹזְדוֹר לִטְרַקְלִין.וכמאמרם 'התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין' (אבות פ"ד מט"ז) כי מקום ישיבתו של המלך הוא בטרקלין ולא בפרוזדור (מִשּׁוּם כָּךְ הָעוֹלָם הַבָּא הוּא שֶׁל הקב"ה) וּכְשֶׁזּוֹכֶה אוֹתוֹ הַצַּדִּיק לקבל שכרו מהקב"ה - בְּשֶׁלּוֹמשל הקב"ה הוּא זוֹכֶה. - ולפ"ז יובן ענין הלווים, שֶׁשָּׁנִינוּ, כָּתוּבשעליהם נאמר ׳וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו׳ ויש להתבונן (דברים יח, ב). מָה הַטַּעַם?והביאור הוא כי אין בזה חסרון עבורם אלא מִשּׁוּם שֶׁ ׳יהו"ה הוּא נַחֲלָתוֹ׳ וא"כ אף ארץ ישראל שהיא גבוהה מכל הארצות כהיחס שבין בין חלק הגבוה שבכל תרו"מ - גם היא אינה נחלתם, כי ביחס לנחלת ה' אף בעוה"ז אי"ז נחלק 'כחלק' עבורם, וכ"ש לעוה"ב. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ מִי שֶׁזּוֹכֶה לִנְחֹל נַחֲלָה עֶלְיוֹנָה זוֹ. שה' הוא נחלתו, כמו הלוי ש זוֹכֶה בָּהּכבר בָּעוֹלָם הַזֶּה, ומשום כך גם אין לו נחלה אחרת בעוה"ז, ואף וּבַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה.שלו יש לו השראת שכינה מיוחדת. כָּךְכ"ש בָּעוֹלָם הַבָּא וּבַבַּיִת הָעֶלְיוֹן הַקָּדוֹשׁ,וכמאמר הכתוב אשרי שומרי משפט וכו' לראות בטובת בחירך, להתהלל עם נחלתך, - רא"ג, וזהו שֶׁכָּתוּב ׳וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִיבמלכות העליונה וּבְחוֹמֹתַי בשערים הסובבים למלכות יָד וָשֵׁם׳ (ישעיה נו, ה). ד. וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן־לֽוֹ׃ ט. לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁמְּדוֹרוֹ עִם הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ.

בלשון הזוהר

וְהָכִי תָּנֵינָן, הַאי עָלְמָא לָקֳבְלֵיהּ דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, לָא הֲוֵי אֶלָּא כִּפְרוֹזְדוֹר לְגַבֵּי טְרַקְלִין. (בְּגִין כָּךְ עָלְמָא דְּאָתֵי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוִי) וְכַד זָכֵי הַהוּא זַכָּאָה, בְּדִידֵיהּ זָכֵי. דְּתַנְיָא, כְּתִיב ׳וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו׳ (דברים יח, ב). מַאי טַעְמָא. מִשּׁוּם דַּ ׳יהו"ה הוּא נַחֲלָתוֹ׳. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, מַאן דְּזָכֵי לְאַחֲסָנָא אַחֲסַנְתָּא עִלָּאָה דָּא. זָכֵי בָּהּ בְּעָלְמָא דָּא, וּבְבֵיתָא דְּהַאי עָלְמָא. כַּךְ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, וּבְבֵיתָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא, דִּכְתִּיב, ׳וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמוֹתַי יָד וָשֵׁם׳ (ישעיהו נו, ה). זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּהַהוּא זַכָּאָה, דְּמָדוֹרֵיהּ עִם מַלְכָּא בְּבֵיתֵיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אז תתענג על ה' מקום תשוקת עליונים ותחתונים

רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, כי על אף השגות עליונות אלו, אין זו תכלית העינוג להיות נקשר בהנהגת המלכות לבדה, אלא אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁזּוֹכֶה לָזֶה, שֶׁכָּתוּב ׳אָז תִּתְעַנַּג עַל יהו"ה׳שהצדיק יזכה למעלה העתידית לתענוג הנמשך מהארת ז"א. ועדיין יש לדקדק כי (ישעיה נח, יד). לֹא כָתוּב עִם יהו"ה,שאז היה מקום להגיד שהצדיק זוכה להארה באותו המקום, אֶלָּאכתוב בפסוק עַל יהו"ה.ויש להתבונן מַה זֶּה ׳עַל יהו"ה׳ורמז כתוב כאן שמקור השפעת אותה הארה היא תהיה ממקום כ"כ גבוה ושכביכול יהיה עוד למעלה מקומת ז"א. אלא הכוונה היא לאותו ה? - מָקוֹםאף הפרצופים ה המורים הנהגת או"א וז"א, וה ובכללם כל הנמצאים, אשר חיותם וענינם שֶׁעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים נִמְשָׁכִים מִמֶּנּוּ וּתְאֵבִים לְאוֹתוֹ מָקוֹם,וזהו שֶׁכָּתוּבשעליו אמר דוד המלך ׳מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי׳ מקום הנקרא אי"ן, הוא הנהגת אריך אנפין [א"א] שורש כל ההשפעות כולם, ובמקומו 'אין' גמור ביחס לכל הנהגה אחרת. וכן אצל דניאל שראה בחזיון הלילה שעם ענני השמים באה דמות אדם שהיא נשמת מלך המשיח, ועליו אמר (תהלים קכא, א). וְכָתוּב ׳וְעַד עַתִּיקאיש זקן ובא בימים והקריבוהו לפניו [לפני 'עתיק יומין היינו 'אריך אנפין'] להשפיע עליו מאור העליון והיינו שקירבוהו עד לפניו אבל לא אצלו ממש כדי להיות מושפע בקומה גבוהה יותר, מהארה גבוהה יותר מז"א, וזהו המקום אשר יוֹמִין מַגִּיעַ וּלְפָנָיו הִקְרִיבוּהוּ׳ (דניאל ז, יג). וּתְשׁוּקַת וְעֹנֶג הַצַּדִּיקִיםהנמצאים בהארת ז"א, שימשך להם מהארת א"א לְהִסְתַּכֵּל לְאוֹתוֹ זִיו,משום שלגובה השגתם יכולים לראות ולהשיג שֶׁכָּל זִיוהמושג להם היום בהארת ז"א יוֹצֵא מִמֶּנּוּ,מהנהגת א"א, וּמִמֶּנּוּ נִמְשָׁכִים כָּל אוֹתָם הַכְּתָרִים.כל אותם ספירות והנהגות אינם אלא נמשכים מאמיתת מציאותו.

בלשון הזוהר

ר' שִׁמְעוֹן אָמַר, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּהַהוּא זַכָּאָה, דְּזָכֵי לְהַאי דִּכְתִּיב, ׳אָז תִּתְעַנַּג עַל יהו"ה׳ (ישעיהו נח, יד), עִם יהו"ה לָא כְּתִיב, אֶלָּא עַל יהו"ה. מַאי ׳עַל יהו"ה׳ - אֲתָר דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין אִתְמַשְּׁכָן מִינֵּיהּ, וְתָאָבִין לְהַהוּא אֲתָר, דִּכְתִּיב, ׳מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי׳ (תהילים קכא, א). וּכְתִיב, ׳וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי׳ (דניאל ז, יג). וְתִיאוּבְתָּא וְעִנּוּגָא דְּצַדִּיקַיָּא, לְאִסְתַּכְּלָא לְהַהוּא זִיוָא, דְּכָל זִיוָא מִינֵּיהּ נָפְקָא, וְאִתְמַשְּׁכָן מִנֵיהּ כָּל אִינּוּן כִּתְרִין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

במתי ארץ - מקום עליון הנקרא שמים

עוֹד אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, שָׁנִינוּ בְּפָסוּק זֶה ׳אָז תִּתְעַנַּג עַל יהו"ה׳, בְּסוֹף הַפָּסוּק מַה כָּתוּב? ׳וְהִרְכַּבְתִּיךְ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ׳, עַל אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא ׳בָּמֳתֵי אָרֶץ׳ - הוּא לְמַעְלָה מֵהָאָרֶץ הַזּוֹ. וְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא ׳בָּמֳתֵי אָרֶץ׳, הַיְנוּ שָׁמַיִם, וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב ׳עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ׳.

בלשון הזוהר

תּוּ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, תָּנֵינָן בְּהַאי קְרָא ׳אָז תִּתְעַנַּג עַל יהו"ה׳, סוֹפְיֵהּ דִּקְרָא מַה כְּתִיב, ׳וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמוֹתֵי אָרֶץ׳, עַל הַהוּא אֲתָר דְּאִקְרֵי ׳בָּמוֹתֵי אָרֶץ׳, אִיהוּ לְעֵילָּא מֵהַאי אֶרֶץ. וְהַהוּא אֲתָר דְּאִקְרֵי ׳בָּמֳתֵי אָרֶץ׳, הַיְינוּ שָׁמַיִם. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב ׳עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

רומה על השמים אלהים - ציון וירושלים שלמעלה

עַל יהו"ה - אָמַר רַבִּי אַבָּא, לֹא כָתוּב אָז תֵּשֵׁב, אֶלָּא ׳אָז תִּתְעַנַּג עַל יהו"ה׳ - הַיְנוּ שָׁמַיִם, שֶׁכָּתוּב ׳רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים׳ (תהלים נז, ו). ׳וְהִרְכַּבְתִּיךְ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ׳ (ישעיה נח, יד) - הַיְנוּ אֶרֶץ הַחַיִּים, מִמַּשְׁמָע שֶׁכָּתוּב ׳עַל בָּמֳתֵי׳ - לְהַכְלִיל צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם שֶׁנִּקְרְאוּ בָּמֳתֵי אָרֶץ, וְהַיְנוּ שָׁמַיִם שֶׁלְּמַעְלָה וְאֶרֶץ שֶׁלְּמַעְלָה. וְהַדָּבָר שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן כָּךְ הוּא, וְהַכֹּל אֶחָד, שֶׁכָּתוּב ׳וְעַד עַתִּיק יוֹמִין מַגִּיעַ וְגוֹ'׳ (דניאל ז, יג), וְכָל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ עוֹלִים לְמָקוֹם אֶחָד.

בלשון הזוהר

עַל יהו"ה אָמַר ר' אַבָּא, אָז תֵּשֵׁב לָא כְּתִיב, אֶלָּא ׳אָז תִּתְעַנַּג עַל יהו"ה׳, הַיְינוּ שָׁמַיִם, דִּכְתִּיב, ׳רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים׳ (תהילים נז, ו). ׳וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ׳ - הַיְינוּ אֶרֶץ הַחַיִּים, מִמַּשְׁמַע דִּכְתִּיב ׳עַל בָּמוֹתֵי׳ - לְאַכְלְלָא צִיּוֹן וִירוּשְׁלֵים, דְּאִקְרוּן בָּמֳתֵי אָרֶץ, וְהַיְינוּ שָׁמַיִם דִּלְעֵילָּא, וְאֶרֶץ דִּלְעֵילָּא. וּמִלָּה דְּאָמַר ר' שִׁמְעוֹן, הָכִי הוּא, וְכֹלָּא חַד, דִּכְתִּיב ׳וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָא מְטָה וְגוֹ'׳, וְכָל הָנֵי מִילֵי לַאֲתָר חַד סַלְּקִין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

תפנוק ועדון על ה' הסבר ר"ש לפסוק במלואו

אָמַר רַבִּי אַבָּא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, יֹאמַר לִי מוֹרִי, פָּסוּק זֶה כֻּלּוֹ בַּמֶּה בֵּאַרְנוּ אוֹתוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳אָז תִּתְעַנַּג עַל יהו"ה וְהִרְכַּבְתִּיךְ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךְ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךְ׳ (ישעיה נח, יד)? אָמַר לוֹ, הֲרֵי הַכֹּל נֶאֱמַר כְּבָר, שֶׁתַּפְנוּק וְעִדּוּן עַל יהו"ה כָּתוּב, מָקוֹם שֶׁהוּא לְמַעְלָה. וְכָתוּב ׳וְעַד עַתִּיק׳ יוֹמִין מַגִּיעַ. ׳עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ׳, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.

בלשון הזוהר

אָמַר ר' אַבָּא לְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, לֵימָא לִי מֹר, הַאי קְרָא כּוּלֵיהּ, בְּמַאי אוֹקִימְנָא לֵיהּ, דִּכְתִּיב ׳אָז תִּתְעַנַּג עַל יהו"ה וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ׳. אָמַר לֵיהּ, הָא כֹּלָּא אִתְּמַר, דְּתַפְנוּקָא וְעִדּוּנָא עַל יהו"ה כְּתִיב, אֲתָר דְּאִיהוּ לְעֵילָּא. וּכְתִיב ׳וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה וְגוֹ'׳. ׳עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ׳ כְּמָה דְּאִתְּמַר.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

נחלת יעקב וטל השמים - ברכת יצחק לתחיית המתים

׳וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ׳ (ישעיה נח, יד) - כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וְיִתֵּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וְגוֹ'׳ (בראשית כז, כח), וְהַיְנוּ ׳נַחֲלַת יַעֲקֹב׳. וְהַבְּרָכָה שֶׁבֵּרַךְ יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב, עַל הַשָּׁמַיִם הַלָּלוּ הוּא אָמַר. וּבֵרְכוֹ בִּבְרָכָה, שֶׁעֲתִידִים בְּנֵי יַעֲקֹב לִחְיוֹת בְּאוֹתוֹ טַל לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁכָּתוּב ׳וְיִתֵּן לְךָ הָאֱלֹהִים׳ - ׳לְךָ׳ וְלֹא לְאַחֵר. ׳מִטַּל הַשָּׁמַיִם׳ - שֶׁבּוֹ עֲתִידִים הַמֵּתִים לִחְיוֹת לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁיּוֹצֵא מֵהָעַתִּיק לִזְעֵיר אַנְפִּין וְשׁוֹרֶה בַשָּׁמַיִם הַלָּלוּ. הִתְבּוֹנֵן רַבִּי אַבָּא וְאָמַר, עַכְשָׁו נִשְׁמָע הַכֹּל, וְנִמְצֵאת בִּרְכַּת יִצְחָק עֶלְיוֹנָה מִמַּה שֶּׁחָשַׁבְתִּי.

בלשון הזוהר

׳וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ׳ (ישעיה נח, יד) - כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳וְיִתֵּן לְךָ הָאֱלהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וְגוֹ'׳ (בראשית כז, כח), וְהַיְינוּ ׳נַחֲלַת יַעֲקֹב׳. וּבִרְכָּתָא דְּבָרִיךְ יִצְחָק לְיַעֲקֹב, עַל הַאי שָׁמַיִם קָאָמַר. וּבַרְכֵיהּ בְּבִרְכָּתָא, דִּזְמִינִין בְּנוֹי דְּיַעֲקֹב, לְאַחֲיָא בְּהַהוּא טַלָּא לְזִמְנָא דְּאָתֵי, דִּכְתִּיב ׳וְיִתֵּן לְךָ הָאֱלהִים׳ - ׳לְךָ׳ וְלא לְאַחֲרָא. ׳מִטַּל הַשָּׁמַיִם׳ - דְּבֵיהּ זְמִינִין מֵתַיָּא לְאַחֲיָא לְזִמְנָא דְּאָתֵי, דְּנָפִיק מֵעַתִּיקָא לְזְעֵירָא דְּאַפִּין, וְשַׁרְיָא בְּהַאי שָׁמַיִם. אִסְתָּכַּל ר' אַבָּא וְאָמַר, הַשְׁתָּא אִשְׁתְּמַע כֹּלָּא וְאִשְׁתְּכַח דְּבִרְכָּתָא דְּיִצְחָק, עִלָּאָה מִמַּאי דַּחֲשִׁיבְנָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

גבורות ה' חמישים שערים היוצאים מהגבורה העליונה

שָׁנִינוּ, ׳מִי יְמַלֵּל גְּבוּרֹת יהו"ה׳ (תהלים קו, ב). ׳מִי יְמַלֵּל׳? מִי יְדַבֵּר הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אָמַר רַבִּי חִיָּיא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְקָטַפְתָּ מְלִילֹת בְּיָדֶךְ׳ (דברים כג, כו). ׳גְּבוּרֹת יהו"ה׳, שֶׁרַבִּים הֵם וְיוֹצְאִים מִגְּבוּרָה אַחַת. וְשָׁנִינוּ, גְּבוּרָה עֶלְיוֹנָה אַחַת, עֲטֶרֶת הָעֲטָרוֹת, מִתְעַטֶּרֶת, וְיוֹצְאִים מִמֶּנָּה חֲמִשִּׁים שְׁעָרִים. מֵהֶם יָמִינָה וּמֵהֶם שְׂמֹאלָה. וְכָל אַחַת נִקְרֵאת גְּבוּרָה, וְכָל אַחַת וְאַחַת מִתְעַטֶּרֶת בָּאוֹרוֹת שֶׁל חֲקִיקוֹת גְּבוֹהוֹת, וְכֻלָּם נִקְרָאוֹת ׳גְּבוּרוֹת יהו"ה׳.

בלשון הזוהר

תָּאנָא (תהלים קו ב) ׳מִי יְמַלֵּל גְבוּרֹת יהו"ה׳. ׳מִי יְמַלֵּל׳, מִי יְדַבֵּר מִבָּעֵי לֵיהּ. אָמַר ר׳ חִיָּיא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (דברים כג כו) ׳וְקָטַפְתָּ מְלִילוֹת בְּיָדֶךָ׳. ׳גְבוּרֹת יהו"ה׳, דְּסַגִּיאִין אִינּוּן, וְנָפְקִין מִגְּבוּרָה חַד. וְתָאנָא, חַד גְּבוּרָה עִלָּאָה, עִטְרָא דְּעִטְּרִין, מִתְעַטְּרָא, וְנָפְקִין מִינֵּיהּ חַמְשִׁין תַּרְעִין. מִנְּהוֹן יְמִינָא, וּמִנְהוֹן שְׂמָאלָא. וְכָל חַד וְחַד גְּבוּרָה אִתְקְרֵי, וְכָל חַד וְחַד מִתְעַטְּרָא, בְּקַרְדִיטִי גְּלִיפִין נְהוֹרִין, וְכֻלְּהוּ אִקְרוּן ׳גְבוּרֹת יהו"ה׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

גברות ה' חסר - שכינת זיו הכבוד הממלאת הארץ

אָמַר רַבִּי חִיָּיא, ׳גְּבוּרֹת יהו"ה׳ חָסֵר כָּתוּב, שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם כְּלוּלִים בָּזֶה. ׳יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ׳ - זוֹהִי שְׁכִינַת זִיו כְּבוֹד הקב"ה, שֶׁכָּתוּב ׳וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ׳.

בלשון הזוהר

אָמַר רַבִּי חִיָּיא, ׳גְבוּרֹת יהו"ה׳ חָסֵר כְּתִיב, דְּהָא כֻּלְּהוּ כְּלִילָן בְּדָא. ׳יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ׳ - דָּא הוּא שְׁכִינַת זִיו יְקָרֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב ׳וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

נהר עדן הנקרא יובל - על יובל ישלח שרשיו ולא ימיש

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּתוּב ׳וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְגוֹ'׳ (בראשית ב, י), ׳שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן וְגוֹ'׳. הֲרֵי אֵלֶּה נִקְרָאִים בְּשֵׁמוֹת. וְאַרְבָּעָה הַלָּלוּ מֵאוֹתוֹ נָהָר שֶׁיּוֹצֵא הֵם נִמְשָׁכִים. מַה שֵּׁם אוֹתוֹ הַנָּהָר שֶׁיּוֹצֵא? אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, שְׁמוֹ ׳יוּבַל׳. שֶׁכָּתוּב ׳וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו׳ (ירמיהו יז, ח), וְכָתוּב ׳וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי׳. מָה הַטַּעַם ׳לֹא יָמִישׁ׳? מִשּׁוּם שֶׁעַל ׳יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו׳. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו׳ (ישעיהו נח, יא). וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב ׳יוֹצֵא׳, ׳יוֹצֵא וְאֵינוֹ פּוֹסֵק׳.

בלשון הזוהר

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כְּתִיב (בראשית ב י) ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳ וְגוֹ׳, ׳שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן׳ וְגוֹ׳. הָא אִלֵּין בִּשְׁמָהָן אִקְרוּן. וַהֲנִי אַרְבַּע מֵהַהוּא נָהָר דְּנָפִיק אִתְמַשְּׁכָן. מַה שְּׁמֵיהּ דְּהַהוּא נַהֲרָא דְּנָפִיק. אָמַר ר׳ שִׁמְעוֹן, ׳יוּבַל שְׁמֵיהּ׳. דִּכְתִּיב, (ירמיהו יז ח) ׳וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו׳, וּכְתִיב ׳וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי׳. מַאי טַעֲמָא ׳לֹא יָמִישׁ׳, מִשּׁוּם דְּעַל ׳יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו׳. וְעַל דָּא כְּתִיב (ישעיהו נח יא) ׳וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו׳. וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב ׳יוֹצֵא׳, ׳יוֹצֵא וְאֵינוֹ פּוֹסֵק׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

וידבר אלהים - יציאת נשמות ישראל מהתחלחלות הדיבור

וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר.שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּתוּב ׳וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים וְגוֹ'׳ (שמות כ, א). ׳וַיְדַבֵּר׳ במלכות בבינה לז"א בהרמת קול , כְּדֵי לְהַכְרִיז דְּבָרִים. שהבינה היא בסוד קול בחשאי, והיה צריך לפרסמה. שֶׁשָּׁנִינוּ, בְּשָׁעָה שֶׁהִתְגַּלָּה הקב"ה וְהִתְחִיל לְדַבֵּר, את עשרת הדיברות, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים הִתְחַלְחֲלוּ, מפחד הדין שבמלכות וְיָצְאוּ נִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

בלשון הזוהר

תָּאנָא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, כְּתִיב ׳וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים וְגוֹ'׳ (שמות כ, א). ׳וַיְדַבֵּר׳, בְּגִין לְאַכְרְזָא מִילִין. דְּתָאנָא, בְּשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְגְּלֵי, וְשָׁאֲרִי לְמַלְּלָא, עִלָּאִין וְתַתָּאִין אִתְחַלְחֲלוּ, וְנַפְקוּ נִשְׁמָתְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

טיסת הדיבור בארבע רוחות - שיבת נשמת ישראל וחקיקת הלוחות

וְשָׁנִינוּ, אוֹתוֹ דִבּוּר הָיָה טָס מִלְמַעְלָהמן הבינה לְמַטָּה, אל המלכות וְנֶחְקָק בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם בחכמה גבורה תפארת ומלכות כדי לקבל הארה מד' אותיות של השם הקדוש ולמשוך אל ד' יסודות רוחניים מים אש רוח עפר וְעוֹלֶה וְיוֹרֵד. כְּשֶׁעוֹלֶה, נִשְׁאָב מֵהָרֵי אֲפַרְסְמוֹן זַךְ, מנה"י דבינה שאין שם דין ואחיזת החיצונים וְנִשְׁאָב בְּאוֹתוֹ טַל שֶׁלְּמַעְלָה,שבו עתיד הקב"ה להחיות מתים, וְסוֹבֵבהדיבור סְבִיב יִשְׂרָאֵל, וְשָׁבָה בָּהֶם נִשְׁמָתָם, אותו הטל וְסוֹבֵב וְנֶחְקָק בִּמְקוֹמוֹ בְּלוּחוֹת אֶבֶן. והיינו כי החיבור בין הדיבור ללוחות [בין הכתב להמכתב] נעשה ע"י נשמות ישראל, וְכֵןהיה סדר הופעתם ב כָּל מִלָּה וּמִלָּה. ובכל דיבור ודיבור

בלשון הזוהר

וְתָאנָא הַהוּא מִלָּה, הֲוָה טָאס מִלְּעֵילָּא לְתַתָּא, וּמִתְגַּלְּפָא בְּאַרְבַּע רוּחֵי עָלְמָא, וְסַלְּקָא וְנַחְתָּא. כַּד סַלְּקָא, אִשְׁתַּאֲבָא מִטוּרֵי דְּאֲפַרְסְמוֹנָא דַּכְיָא, וְאִשְׁתָּאֲבָא בְּהַהוּא טַלָּא דִּלְעֵילָּא, וְאַסְחַר בְּסַחֲרָנֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, וְתָבַת בְּהוֹן נִשְׁמָתְהוֹן, וְאַסְחַר וּמִתְגַּלְּפָא בְּאַתְרֵיהּ, בְּלוּחֵי אַבְנָא. וְכֵן כָּל מִלָּה וּמִלָּה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

כל מילה כאוצר מלא - טעמים גזרות סודות ועונשים

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּלמעשרת הדיברות מִלָּה וּמִלָּה הָיְתָה מְלֵאָה בְּכָל אוֹתָםא. טְעָמִים,ב. בְּכָל אוֹתָם דִּבְרֵי גְזֵרוֹת,ג. שָׂכָר וָעֳנָשִׁים,ד. סוֹדוֹת וּסְתָרִים כְּאוֹצָר (נ"א: כְּצִנְצֶנֶת) זֶה שֶׁמָּלֵא מִן הַכֹּל.הזכיר ו' ענינים כנגד ו' קצוות א. ביאור פשט המילה עצמה. ב. סייגין וענינים דרבנן. ג. שכר המצוה מימין. ד. עונש העבירה משמאל. ה. הסודות שבכל מילה, ו. המילה עצמה ככלי לכל אותם הארות.

בלשון הזוהר

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּל מִלָּה וּמִלָּה הֲוָה מַלְיָא בְּכָל אִינּוּן טַעֲמִין, בְּכָל אִינּוּן מִלִּין גְּזִרִין, אַגְרִין, וְעוֹנָשִׁין, רָזִין וְסִתְרִין כְּאַסְקוּפָּא (נ"א: כְּאַסְפּוֹקָא) דָּא, דְּאִיהִי מַלְיָא מִכֹּלָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שבעים ענפים במילה אחת - כפטיש יפוצץ סלע

וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹצֵא אוֹתוֹ הַדִּבּוּר, נִרְאָה אֶחָד. וּכְשֶׁהָיָה נֶחְקָק בִּמְקוֹמוֹ, נִרְאוּ בְּאוֹתוֹ הַדִּבּוּר שִׁבְעִים עֲנָפִים שֶׁעוֹלִים בְּתוֹכוֹ, שהם מהארת עשר פנים שבכל ז' ספירות וַחֲמִשִּׁים כְּתָרִים (נ"א: רְתִיכִין) חָסֵר אֶחָד מִצַּד זֶה, שהם מ"ט פנים כי המדרגה הנ' בלתי היותה מושגת מצד הנבראים וַחֲמִשִּׁים חָסֵר אֶחָד מִצַּד אַחֵר,וענין מ"ט פנים הוא כְּמוֹ הַפַּטִּישׁ הַזֶּה בִּזְמַן שֶׁהוּא מַכֶּה בְּסֶלַע, שמתחלק לכמה ניצוצות, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּכְפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סָלַע׳ ענין ע' פנים מול מ"ט פנים כי ב' פעמים מט' גימ' צח' שהם כ"ו ע"ב. וביאור הענין: כי לעולם כפי שע' היינו ע"ב, כן גם נ' חסר אחד הוא מ"ט, ענין מ"ט פנים דימין הם מצד החכמה שהם י"ה משם הוי"ה, ומ'ט פנים מצד הבינה שהם י"ה משם אלהי"ם (ירמיהו כג, כט). וְהָיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל רוֹאִים עַיִן בְּעַיִןבראייה חושית [בעיניהם כל אותם ע' פנים] וְהָיוּ שְׂמֵחִים.

בלשון הזוהר

וּבְשַׁעֲתָא דְּהֲוָה נָפִיק הַהוּא מִלָּה, אִתְחָזֵי חַד. וְכַד הֲוָה מִתְגַּלְּפָא בְּאַתְרוֹי אִתְחָזוּן בְּהַהוּא מִלָּה, שִׁבְעִין עַנְפִּין, דְּסַלְּקִין בְּגַוָּה, וְחַמְשִׁין כִּתְרִין (נ"א: רְתִיכִין) חָסֵר חַד מֵהַאי גִּיסָא, וְחַמְשִׁין חָסֵר חַד מִגִּיסָא אַחֲרָא כְּפַטִּישָׁא דָּא, בְּזִמְנָא דְּאִיהוּ בָּטַשׁ בְּטִנָרָא, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר ׳וּכְפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סָלַע׳ (ירמיהו כג, כט). וַהֲווּ חָמָאן כָּל יִשְׂרָאֵל עֵינָא בְּעֵינָא, וַהֲווּ חַדָּאן.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

כי את אשר איננו פה עמנו - כל הדורות מקבלים בסיני

וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם. וְכָל הַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים הִזְדַּמְּנוּ לְשָׁם, כי שורש כל נשמות ישראל היו במעמד הר סיני להר סיני, לא רק הנשמות אלא אף הדורות עצמם, ב.לנשמות עצמן הנמשכות מן האוצר אל הגוף. (אור החמה), וְכֻלָּם קִבְּלוּ תוֹרָה בְּהַר סִינַי, בקבלה גמורה ולא הסכמה בעלמא, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה וְגוֹ'׳ (דברים כט, יד), ׳וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם׳ היינו אף אותם נפשות שאין גופם איתנו היום, 'עמנו'- בגופות, 'היום' - בנשמות, וזהו 'וְכֻלְּהוּ חָמָאן' - אלו בגוף ואלו בנפש לבד (אור החמה), ואף נשמות הגרים העתידים לבוא היו שם (שבת קמו. 'מזלייהו הוו').. וְכֻלָּםקיבלו כָּל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי לוֹ. כפי שורש נשמתו ומדרגת השגתו. וקיבלו את הדברים כדי שיהיה בכל אחד ואחד כח להוסיף ולבאר ולדרוש כשיבוא לעולם (אור החמה), וְכֻלָּם רוֹאִים וּמְקַבְּלִיםאת ה דְּבָרִים. בשיעור כזה שיוכלו אח"כ להוסיף לקח בהם ***

בלשון הזוהר

וְכֻלְּהוּ דָּרִין בַּתְרָאִין כֻּלְּהוּ אִזְדְּמָנוּ לְתַמָּן, וְכֻלְּהוּ קַבִּילוּ אוֹרַיְיתָא בְּטוּרָא דְּסִינַי, דִּכְתִּיב, ׳כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה וְגוֹ'׳ (דברים כט, יד), ׳וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם׳. וְכֻלְּהוּ כָּל חַד וְחַד כַּדְקָא חֲזֵי לֵיהּ. וְכֻלְּהוּ חָמָאן וּמְקַבְּלִין מִלִּין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אלהים את כל הדברים האלה - פירוש כל מילה בפסוק

׳אֱלֹהִים׳ - זוֹ גְבוּרָה. וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר. שהתורה ניתנה מצד הגבורה, אבל נכללה בימין כמו שמפרש, ׳אֵת׳ - שֶׁנִּכְלָל בַּיָּמִין, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּבכל מקום ׳אֵת הַשָּׁמַיִם׳ (בראשית א, א) שֶׁהוּא יָמִין, של הקב"ה מסטרא דחסד ׳וְאֵת הָאָרֶץ׳ שֶׁהוּא שְׂמֹאל. מצד הדין שֶׁכָּתוּב ׳אַף יָדִיהיינו שמאל יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִימצד חסד טִפְּחָה שָׁמָיִם׳ (ישעיהו מח, יג) - וְיָמִין זֶה הוּא ׳אֵת׳להורות שנכלל בימין, . ׳כָּל׳ - לִכְלֹל אֶת כָּל שְׁאָר הַכְּתָרִים. שאר הספירות. ׳הַדְּבָרִים׳כלל כל עשרת הדיברות יחד להורות ש - מִתְקַשְּׁרִים זֶה בָּזֶה. ׳הָאֵלֶּה׳ - כָּל אוֹתָם טְעָמִים, כָּל אוֹתָם סוֹדוֹת, כָּל אוֹתָם סְתָרִים, גְּזֵרוֹת וָעֳנָשִׁים.

בלשון הזוהר

׳אֱלהִים׳: דָּא גְּבוּרָא. ׳אֵת׳: דְּאִתְכְּלִיל בִּימִינָא, כְּמָה דְּתָנֵינָן ׳אֵת הַשָּׁמַיִם׳ (בראשית א, א) דְּאִיהוּ יְמִינָא, ׳וְאֵת הָאָרֶץ׳ דְּאִיהוּ שְׂמָאלָא. דִּכְתִּיב, ׳אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם׳ (ישעיהו מח, יג) - וִימִינָא דָּא הוּא ׳אֵת׳. ׳כָּל׳ - לְאַכְלְלָא כָּל שְׁאַר כִּתְרִין. ׳הַדְּבָרִים׳: מִתְקַשְּׁרָן דָּא בְּדָא. ׳הָאֵלֶּה׳: כָּל אִינּוּן טַעֲמִין, כָּל אִינּוּן רָזִין, כָּל אִינּוּן סִתְרִין, גִּזְרִין וְעוֹנָשִׁין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

לאמור - ירושת התורה לכל בטמירות ובנסתר

׳לֵאמֹר׳ - לִהְיוֹת יְרֻשָּׁה לַכֹּל, שֶׁכָּתוּב ׳תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה וְגוֹ'׳ (דברים לג, ד). שֶׁאִם תֹּאמַר,שתיבת לאמור היינו לְגַלּוֹתולספר מַה שֶּׁלֹּא הִצְטָרֵךְ לְגַלּוֹת לְכָל אָדָםהרי - כָּתוּבלהלן בפסוק ׳אָנֹכִי יהו"ה אֱלֹהֶיךָ׳. ופירוש עומק הדבר. כְּמוֹ שֶׁאֲנִי טָמִיר וְנִסְתָּר, כָּךְ יִהְיוּ הַדְּבָרִים הַלָּלוּ טְמִירִים וְנִסְתָּרִים בְּלִבְּךָ.- ובהכרח שענין לאמר הוא ירושה לקהילת יעקב דייקא.

בלשון הזוהר

׳לֵאמֹר׳: לְמֶהֱוֵי יָרוּתָא לְכֹלָּא, דִּכְתִּיב, ׳תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה וְגו'׳ (דברים לג, ד). דְּאִי תֵּימָא לְגַלָּאָה מַה דְּלָא אִצְטְרִיךְ לְגַלָּאָה לְכָל בַּר נָשׁ, כְּתִיב ׳אָנֹכִי יהו"ה אֱלֹהֶיךָ׳. כְּמָה דַּאֲנָא טְמִירָא וְסָתִים, כַּךְ יִהְיוּ מִלִּין אִלֵּין טְמִירִין וּסְתִימִין בְּלִבָּךְ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

וידבר אלהים גבורה - חמש דרגות בפסוק כלול אברהם

דָּבָר אַחֵר ׳וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים׳ - אֶחָד. היינו הבינה. ׳אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר׳ - הֲרֵיה' תיבות רומזות על חָמֵשׁ דְּרָגוֹת אֲחֵרוֹת שהבינה כוללת בתוכה ה' דרגות אלו של חג"ת ונ"ה שבהם מתפשטת. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, ׳וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים׳ - גְּבוּרָה. ׳אֵת׳ - יָמִין. לרבות החסד שבימין. ׳כָּל׳ - זֶה וָזֶהגבורה בחסד וחסד בגבורה, [ב. תפארת שהיא כוללת חכמה וגבורה יחד] לאמור - זה נצח והוד ונקראים נגלות לפי שהם חוץ מן הגוף, כפי (הָאֵלֶּה, אוֹתָם שֶׁהִתְגַּלּוּ, שֶׁכָּתוּב ׳וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת׳ (שמות כ, טו). דָּבָר אַחֵר, כָּל). אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לִכְלֹל אֶת אַבְרָהָם, שמידתו היא מידת החסד הרמוזה בתיבת כל שֶׁכָּתוּב ׳וַיהו"ה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל׳ (בראשית כד, א).

בלשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר ׳וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים׳, חַד. ׳אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר׳ - הָא חָמֵשׁ דַּרְגִּין אַחֲרָנִין. ר׳ יְהוּדָה אָמַר, ׳וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים׳: גְּבוּרָה. ׳אֵת׳: יְמִינָא. ׳כָּל׳: דָּא וְדָא (הָאֵלֶּה, אִינּוּן דְּאִתְגַּלְּיָין, דִּכְתִיב ׳וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת׳. דָּבָר אַחֵר, כָּל). אָמַר ר׳ יִצְחָק, לְאַכְלְלָא אַבְרָהָם, דִּכְתִּיב, (בראשית כד א) ׳וַיהו"ה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

לאמור כאשת חיל עטרת בעלה - הכתרים המכוסים והנגלים

׳הַדְּבָרִים׳ - לִכְלֹל שְׁאָר הַכְּתָרִים הַמְכֻסִּים. היינו בהארת ג' רישין חכמה בינה ודעת. ׳הָאֵלֶּה׳ - אֵלּוּ שֶׁהִתְגַּלּוּ, נצח הוד יסוד וְכָתוּב ׳וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת׳. ׳לֵאמֹר׳ בכל מקום הוא מלכות - זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ׳ (משלי יב, ד). וְכָתוּב ׳לֵאמֹר הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ׳ הרי שמילת לאמור סמוכה אל אשה אשר כאן יורה על הנוקבא דז"א שהיא השכינה (ירמיה ג, א).

בלשון הזוהר

׳הַדְּבָרִים׳: לְאַכְלְלָא שְׁאַר כִּתְרִין דְּאִתְכַּסְיָין. ׳הָאֵלֶּה׳: אִינּוּן דְּאִתְגַּלְּיָין, וּכְתִיב ׳וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת׳. ׳לֵאמֹר׳: דָּא הוּא דִּכְתִּיב, ׳אֵשֶׁת חָיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ׳ (משלי יב, ד). וּכְתִיב, ׳לֵאמֹר הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ׳ (ירמיהו ג, א).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מתן תורה באש וחשכה - הצלה מאש הגיהנום בזכות אברהם

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לָמָּה נִתְּנָה תוֹרָה בְּאֵשׁ וַחֲשֵׁכָה, שֶׁכָּתוּב ׳וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל׳ (דברים ד, יא). שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, יִנָּצֵל מֵאֵשׁ אַחֶרֶת שֶׁל הַגֵּיהִנָּם וּמֵהַחֹשֶׁךְ שֶׁמַּחְשִׁיכִים כָּל שְׁאָר הָעַמִּים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּזְכוּת אַבְרָהָם נִצְּלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאֵשׁ הַגֵּיהִנָּם.

בלשון הזוהר

אָמַר ר׳ יִצְחָק, אֲמַאי אִתְיְהִיבַת אוֹרַיְיתָא בְּאֶשָּׁא וַחֲשׁוֹכָא, דִּכְתִּיב, (דברים ד יא) ׳וְהָהָר בּוֹעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל׳. דְּכָל מַאן דְּיִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, אִשְׁתֵּזִיב מֵאֶשָּׁא אַחֲרָא דְּגֵיהִנָּם, וּמֵחֲשׁוֹכָא דִּמְחַשְׁכִין כָּל שְׁאַר עַמִּין לְיִשְׂרָאֵל, דְּבִזְכוּתֵיהּ דְּאַבְרָהָם אִשְׁתֵּזִיבוּ יִשְׂרָאֵל מֵאֶשָּׁא דְּגֵיהִנָּם.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ברית בין הבתרים - הצלה מגיהנום או שעבוד בין העמים

אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם. שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר הקב"ה לְאַבְרָהָם, כָּל זְמַן שֶׁבָּנֶיךְ יִשְׁתַּדְּלוּ בַתּוֹרָה, הֵם יִנָּצְלוּ מֵאֵלֶּה. אש וחושך, אש גיהנם וחושך הגלות, וְאִם לֹא - הֲרֵי אֵשׁ הַגֵּיהִנָּם תִּשְׁלֹט בָּהֶם וְיִשְׁתַּעְבְּדוּ בֵּין הָעַמִּים. אָמַר לוֹ, בִּשְׁנֵי קְשָׁרִים לֹא יָקוּמוּ הַדְּבָרִים, עונש שיעבוד מלכויות מגיע מצד המלכות, ועונש הגיהנום מצד הגבורה - ולא יתקיימו בהם שניהם. אֶלָּא אִם נוֹחַ לְפָנֶיךְ - שֶׁיִּנָּצְלוּ מֵאֵשׁ הַגֵּיהִנָּם, וְיִשְׁתַּעְבְּדוּ בֵּין הָעַמִּים עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ אֵלֶיךְ. אָמַר לוֹ, יָפֶה זֶה וַדַּאי. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם׳ (דברים לב, ל). מִיהוּ ׳צוּרָם׳? זֶהוּ אַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב ׳הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם׳ (ישעיה נא, א). ׳וַיהו"ה הִסְגִּירָם׳ - זֶה הקב"ה שֶׁהִסְכִּים עַל יָדוֹ.להסגירם ביד האומות ולהצילם מן הגהינם.

בלשון הזוהר

דְּתַנְיָא אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַבְרָהָם, כָּל זִמְנָא דְּבָנֶיךָ יִשְׁתַּדְּלוּן בְּאוֹרַיְיתָא, יִשְׁתֵּזְבוּן מֵאִלֵּין. וְאִי לָא, הָא נוּרָא דְּגִיהִנָּם דְּשַׁלְטָא בְּהוּ, וְיִשְׁתַּעְבְּדוּן בֵּינִי עֲמַמְיָא. אֲמַר לֵיהּ, בִּתְרֵי קְטוּרֵי לָא מִזְדַּקְּפָן מִלִּין, אֶלָּא אִי נִיחָא קַמָּךְ, יִשְׁתֵּזְבוּן מִנּוּרָא דְּגֵיהִנָּם, וְיִשְׁתַּעְבְּדוּן בֵּינִי עֲמַמְיָא, עַד דִּיתוּבוּן גַּבָּךְ. אָמַר לֵיהּ יֵאוֹת הוּא וַדַּאי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם׳ (דברים לב, ל). מַאן הוּא ׳צוּרָם׳. דָּא הוּא אַבְרָהָם, דִּכְתִּיב, ׳הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם׳ (ישעיהו נא, א). ׳וַיהו"ה הִסְגִּירָם׳, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִסְתָּכַּם עַל יְדוֹי.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

חמישים יום ממצרים לסיני - כנגד שנות היובל

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מִיּוֹם שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עַד הַיּוֹם שֶׁנִּתְּנָה בּוֹ תּוֹרָה הָיוּ חֲמִשִּׁים יוֹם. מָה הַטַּעַם? אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מִשּׁוּם אוֹתָן שְׁנוֹת הַיּוֹבֵל, שֶׁכָּתוּב ׳וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה׳ (ויקרא כה, י).

בלשון הזוהר

אָמַר ר׳ יְהוּדָה, מִיּוֹמָא דְּנָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עַד יוֹמָא דְּאִתְיְהִיבַת אוֹרַיְיתָא, חַמְשִׁין יוֹמִין הֲווֹ. מַאי טַעְמָא. אָמַר ר׳ יְהוּדָה, מִשּׁוּם אִינּוּן שָׁנֵי דְּיוֹבְלָא, דִּכְתִּיב, (ויקרא כה י) ׳וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

היובל שהוציא ממצרים - מקור הדין על המצרים

שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אוֹתוֹ הַיּוֹבֵל הוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. וְאִם תֹּאמַר שֶׁיּוֹבֵל מַמָּשׁ. אֶלָּא מִצַּד הַיּוֹבֵל זֶה הָיָה, וּמִצַּד הַיּוֹבֵל הִתְעוֹרֵר דִּין עַל הַמִּצְרִים, וְלָכֵן חֲמִשִּׁים אֵלֶּה הָיוּ שֶׁל הַיּוֹבֵל.

בלשון הזוהר

תָּאנָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הַהוּא יוֹבְלָא אַפִּיק לוֹן לְיִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. וְאִי תֵּימָא דְּיוֹבְלָא מַמָּשׁ. אֶלָּא מִסִּטְרָא דְּיוֹבְלָא הֲוָה, וּמִסִּטְרָא דְּיוֹבְלָא אִתְּעַר דִּינָא עַל מִצְרָאֵי, וּבְגִינֵי כַּךְ חַמְשִׁין אִלֵּין דְּיוֹבְלָא הֲווֹ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

חמישים אזכורי יציאת מצרים - כנגד חמישה קולות בעטרת הימין

שָׁנִינוּ, כְּנֶגֶד זֶה חֲמִשִּׁים פְּעָמִים נֶאֱמַר וְנִזְכַּר בַּתּוֹרָה הַנְהָגוֹת מִצְרַיִם, וְכֻלָּם הֵם שְׁבָחִים: ׳אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךְ׳. ׳וַיֹּצִאֲךְ׳ (דברים ד, לד). ׳כִּי בְיָד חֲזָקָה הוֹצִיאֲךְ׳ (שמות יג, ט). וְכָל הַפְּעָמִים הֵם חֲמִשִּׁים, וְלֹא יוֹתֵר, מִשּׁוּם שֶׁהַכֹּל הִתְעַטֵּר בַּיּוֹבֵל, וּמִצַּד הַיּוֹבֵל הַכֹּל בָּא. וְלָכֵן תּוֹרָה שֶׁבָּאָה מִגְּבוּרָה הִתְעַטְּרָה בַּיָּמִין, שֶׁכָּתוּב כִּי ׳מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׳ (דברים לג, ב). וְשָׁנִינוּ, חֲמִשָּׁה קוֹלוֹת הָיוּ, וְכֻלָּם נִרְאוּ בָהֶם וְנִכְלְלוּ בָהֶם וְהִתְעַטְּרוּ בָזֶה.

בלשון הזוהר

תָּאנָא, לָקֳבֵל דָּא, חַמְשִׁין זִמְנִין אִתְּמַר וְאַדְכַּר בְּאוֹרַיְיתָא, נִמּוּסִין דְּמִצְרַיִם, וְשְׁבָחֵי אִינּוּן כֻּלְּהוּ, ׳אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ׳. ׳וַיּוֹצִיאֲךָ׳ (דברים ד, לד). ׳כִּי בְּיַד חֲזָקָה הוֹצִיאֲךָ׳ (שמות יג, ט). וְכֻלְּהוּ זִמְנֵי, חַמְשִׁין אִינּוּן, וְלָא יַתִּיר, מִשּׁוּם דְּכֹלָּא בְּיוֹבְלָא אִתְעַטָּר, וּמִסִּטְרָא דְּיוֹבְלָא אָתָא כֹּלָּא. וּבְגִינֵי כַּךְ, אוֹרַיְיתָא דְּאָתֵי מִגְּבוּרָה, אִתְעַטְּרָת בִּימִינָא, דִּכְתִּיב, ׳מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׳ (דברים לג, ב). וְתַנְיָא חֲמִשָּׁא קָלִין הֲווֹ, וְכֻלְּהוּ אִתְחֲזִיאוּ בְּהוּ, וְאִתְכְּלִילוּ בְּהוּ, וְאִתְעַטְּרוּ בְּדָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

בעטרה שעטרה לו אמו - היובל המעטר את הקב"ה

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה, הַיּוֹבֵל הַזֶּה עִטֵּר בְּעַטְרוֹתָיו אֶת הקב"ה כְּמֶלֶךְ שֶׁהִתְעַטֵּר בְּתוֹךְ חֵילוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ׳ (שיר השירים ג, יא). מִי זוֹ ׳אִמּוֹ׳? - זֶה הַיּוֹבֵל. וְהַיּוֹבֵל הִתְעַטֵּר בְּשִׂמְחָה בְּאַהֲבָה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁכָּתוּב ׳אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה׳ (תהלים קיג, ט). מִי זוֹ ׳אֵם הַבָּנִים׳? - אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, זֶה הַיּוֹבֵל.

בלשון הזוהר

אָמַר ר׳ שִׁמְעוֹן, בְּהַהוּא זִמְנָא דְּקַבִּילוּ יִשְׂרָאֵל אוֹרַיְיתָא, יוֹבְלָא דָּא אַעְטַּר בְּעִטְּרוֹי לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמַלְכָּא דְּאִתְעַטָּר בְּגוֹ חֵילֵיהּ, דִּכְתִּיב, (שיר השירים ג יא) ׳צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ׳. מַאן ׳אִמּוֹ׳ - דָּא יוֹבְלָא. וְיוֹבְלָא אִתְעַטָּר, בְּחֶדְוָה בִּרְחִימוּ בִּשְׁלִימוּ, דִּכְתִּיב, (תהילים קיג ט) ׳אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה׳. מַאן ׳אֵם הַבָּנִים׳ - אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן דָּא יוֹבְלָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ישמח אביך ואמך - סוד אב ואם בספרא דצניעותא

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, עַל זֶה כָּתוּב ׳יִשְׂמַח אָבִיךְ וְאִמֶּךְ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךְ׳ (משלי כג, כה). מִי זֶה ׳אָבִיךְ וְאִמֶּךְ׳? - אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ בְּסִפְרָא דִצְנִיעוּתָא, שֶׁכָּתוּב ׳עֶרְוַת אָבִיךְ וְעֶרְוַת אִמְּךְ לֹא תְגַלֵּה׳ (ויקרא יח, ז) - אוֹי לְמִי שֶׁמְּגַלֶּה עֶרְוָתָם.

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, עַל דָּא כְּתִיב, ׳יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ׳ (משלי כג, כה). מַאן ׳אָבִיךָ וְאִמֶּךָ׳ - אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ בְּסִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא, דִּכְתִּיב, ׳עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה׳ (ויקרא יח, ז) - וַוי לְמַאן דְּגַלֵּי עֲרָיַיתְהוֹן.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

רעידת כל ההרים בהתגלות סיני - השקטתם ביד הקב"ה

שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בְּשָׁעָה שהקב"ה הִתְגַּלָּה בְּהַר סִינַי, הִזְדַּעֲזַע הָהָר. וּבְשָׁעָה שֶׁסִּינַי הִזְדַּעֲזַע, כָּל שְׁאָר הָרֵי הָעוֹלָם הִזְדַּעְזְעוּ וְהָיוּ עוֹלִים וְיוֹרְדִים, עַד שֶׁהוֹשִׁיט הקב"ה יָדָיו עֲלֵיהֶם וְהִתְיַשְּׁבוּ. וְקוֹל יוֹצֵא וּמַכְרִיז, ׳מַה לְּךְ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר, הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים וְגוֹ'׳ (תהלים קיד, ה-ו).

בלשון הזוהר

תָּאנָא, אָמַר רִבִּי יִצְחָק, בְּשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְגְּלֵי בְּטוּרָא דְּסִינַי, אִזְדַּעְזָע טוּרָא. וּבְשַׁעֲתָא דְּסִינַי אִזְדַּעְזָע, כָּל שְׁאַר טוּרֵי עָלְמָא אִזְדַּעְזְעוּ, וַהֲווּ סַלְּקִין וְנַחְתִּין, עַד דְּאוֹשִׁיט קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְדוֹי עָלַיְיהוּ, וְאִתְיַשְּׁבוּ. וְקָלָא נָפְקָא וּמַכְרְזָא, ׳מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסוֹב לְאָחוֹר׳ (תהילים קיד, ה-ו) ׳הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִם וְגוֹ'׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מלפני אדון חולי ארץ - האם התחתונה והאב יעקב

וְהֵם שָׁבִים וְאוֹמְרִים, ׳מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ׳ (תהלים קיד, ז). אָמַר רַבִּי יִצְחָק, ׳מִלִּפְנֵי אָדוֹן׳ - זוֹ הָאֵם, שֶׁכָּתוּב ׳אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה׳. ׳חוּלִי אָרֶץ׳ - זוֹ הָאֵם הַתַּחְתּוֹנָה. ׳מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב׳ - זֶהוּ הָאָב, שֶׁכָּתוּב ׳בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל׳ (שמות ד, כב). וְעַל זֶה כָּתוּב ׳בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ׳ (שיר השירים ג, יא).

בלשון הזוהר

וְאִינּוּן תָּבָאן וְאַמְרִין, (תהלים קיד ז) ׳מִלְּפָנַי אֲדוֹן חוּלִי אָרֶץ׳. אָמַר ר׳ יִצְחָק, ׳מִלְּפָנַי אֲדוֹן׳ - דָּא אִימָא, דִּכְתִּיב ׳אִם הַבָּנִים שְׂמֵחָה׳. ׳חוּלִי אָרֶץ׳ - דָּא אִימָא תַּתָּאָה. ׳מִלְּפָנַי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב׳ - דָּא הוּא אַבָּא, דִּכְתִּיב, (שמות ד כב) ׳בְּנִי בְכוֹרִי יִשְׂרָאֵל׳. וְעַל הַאי כְּתִיב ׳בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

בעטרה שעטרה לו אמו - שלושת הגוונים המעטרים

מַה זֶּה ׳בָּעֲטָרָה׳? אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כַּכָּתוּב ׳וְשָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עֹטְרִים אֶל דָּוִד׳ (שמואל א כג, כו). מִשּׁוּם שֶׁמִּתְעַטֵּר בְּלָבָן וּבְאָדֹם וּבְיָרֹק, בְּכָל הַגְּוָנִים שֶׁכֻּלָּם כְּלוּלִים בּוֹ וּמֻקָּפִים בּוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, ׳בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ׳ (שיר השירים ג, יא). מִי זוֹ ׳הָעֲטָרָה׳? שֶׁכָּתוּב ׳יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר׳ (ישעיה מט, ג). וְכָתוּב ׳וּבֵית תִּפְאַרְתִּי אֲפָאֵר׳ (ישעיה ס, ז).

בלשון הזוהר

מַהוּ ׳בַּעֲטָרָה׳. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, כְּמָה דִּכְתִּיב, (שמואל א כג כו) ׳וְשָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עוֹטְרִים אֶת דָּוִד׳. מִשּׁוּם דְּמִתְעַטָּר, בְּחִוָורָא בְּסוּמָקָא וּבִירוֹקָא, בְּכָל גַּוְונִין דְּכֻלְּהוּ כְּלִילָן בֵּיהּ, וְאִסְתַּחֲרָן בֵּיהּ. אָמַר ר׳ יְהוּדָה, ׳בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ׳. מַאן ׳עֲטָרָה׳. דִּכְתִּיב, (ישעיהו מט ג) ׳יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר׳. וּכְתִיב (ישעיהו ס ז) ׳וּבֵית תִּפְאַרְתִּי אֲפַאֵר׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אש שחורה על גבי אש לבנה - כלילת ימין ושמאל בתורה

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, תּוֹרָה נִתְּנָה בְּאֵשׁ שְׁחֹרָה עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה, לִכְלֹל יָמִין בִּשְׂמֹאל, וּשְׂמֹאל שֶׁחוֹזֵר לִהְיוֹת יָמִין, שֶׁכָּתוּב ׳מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׳.

בלשון הזוהר

אָמַר ר ׳יִצְחָק, אוֹרַיְיתָא אִתְיְהִיבַת בְּאֶשָּׁא אוּכָּמָא, עַל גַּבֵּי אֶשָּׂא חִוָּורָא, לְאַכְלְלָא יְמִינָא בִּשְׂמָאלָא, וּשְׂמָאלָא דְּאִתְחַזָּר יְמִינָא׳, דִּכְתִיב ׳מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

עשן סיני המעוטר בבשמי גן עדן - שלושת המראות

אָמַר רַבִּי אַבָּא, בְּשָׁעָה שֶׁעָשָׁן שֶׁל סִינַי הָיָה יוֹצֵא, עוֹלָה אֵשׁ, וּמִתְעַטֶּרֶת בְּאוֹתוֹ עָשָׁן בְּגָלוּי כְּאֶשְׁכּוֹל הַזֶּה, וְעוֹלֶה וְיוֹרֵד, וְכָל הָרֵיחוֹת וְהַבְּשָׂמִים שֶׁל גַּן עֵדֶן הָיָה מַעֲלֶה אוֹתוֹ עָשָׁן בְּמַרְאֶה שֶׁל לָבָן וְאָדֹם וְשָׁחֹר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל׳ (שיר השירים ג, ו).

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אַבָּא, בְּשַׁעֲתָא דִּתְנָנָא דְּסִינַי הֲוָה נָפִיק, סָלִיק אֶשָּׁא, וּמִתְעַטָּר בְּהַהוּא תְּנָנָא בְּאִתְגַּלְּיָיא, כְּאַתְכְּלָא דָּא, וְסָלִיק וְנָחִית, וְכָל רֵיחִין וּבוּסְמִין דִּבְגִנְתָּא דְּעֵדֶן, הֲוָה סָלִיק הַהוּא תְּנָנָא, בְּחֵיזוּ דְּחִוָּור וְסוּמָק וְאוּכָם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל׳ (שיר השירים ג, ו).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מי זאת עולה כתמרות עשן - השכינה בעשן הר סיני

אוֹתוֹ עָשָׁן מִי הָיָה? אָמַר רַבִּי יִצְחָק, שְׁכִינָה שֶׁנִּגְלְתָה לְשָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר ׳מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר כְּתִמְרוֹת עָשָׁן׳ (שיר השירים ג, ו). אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, לָמָּה לָךְ כָּל זֶה, הֲרֵי פָּסוּק שָׁלֵם הוּא, שֶׁכָּתוּב ׳וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יהו"ה בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן׳ (שמות יט, יח). אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁרָאוּ אֶת זֶה וְיָדְעוּ אֶת זֶה.

בלשון הזוהר

הַהוּא תְּנָנָא מַאן הֲוָה. אָמַר ר׳ יִצְחָק, שְׁכִינְתָּא דְּאִתְגְלֵי לְתַמָּן, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שיר השירים ג ו) ׳מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר כְּתִמְרוֹת עָשָׁן׳. אָמַר ר׳ יְהוּדָה, לָמָּה לָךְ כּוּלֵי הַאי, הָא קְרָא שְׁלִים הוּא, דִּכְתִּיב ׳וְהַר סִינַי עָשָׁן כֻּלּוֹ מִפְּנִי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יהו"ה בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן׳. זַכָּאָה עַמָּא דְּחָמָאן דָּא, וְיַדְעִין דָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

לוחות הברית באש לבנה ושחורה

שלמות הלבנה במלכות יהודה

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.