ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 20: ׳וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר׳ - סוד הדיבור והיובל במתן תורה › פיסקה 27 (פד ע"א)

חמישים אזכורי יציאת מצרים - כנגד חמישה קולות בעטרת הימין

יתרו · ׳וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר׳ - סוד הדיבור והיובל במתן תורה · מאמר 20 · פיסקה 27 · דף פד ע"א

לשון הזוהר

תָּאנָא, לָקֳבֵל דָּא, חַמְשִׁין זִמְנִין אִתְּמַר וְאַדְכַּר בְּאוֹרַיְיתָא, נִמּוּסִין דְּמִצְרַיִם, וְשְׁבָחֵי אִינּוּן כֻּלְּהוּ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ. (דברים ד, לד) וַיּוֹצִיאֲךָ. ׳כִּי בְּיַד חֲזָקָה הוֹצִיאֲךָ׳ (שמות יג, ט). וְכֻלְּהוּ זִמְנֵי, חַמְשִׁין אִינּוּן, וְלָא יַתִּיר, מִשּׁוּם דְּכֹלָּא בְּיוֹבְלָא אִתְעַטָּר, וּמִסִּטְרָא דְּיוֹבְלָא אָתָא כֹּלָּא. וּבְגִינֵי כַּךְ, אוֹרַיְיתָא דְּאָתֵי מִגְּבוּרָה, אִתְעַטְּרָת בִּימִינָא. דִּכְתִּיב, ׳מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׳ (דברים לג, ב). וְתַנְיָא חֲמִשָּׁא קָלִין הֲווֹ. וְכֻלְּהוּ אִתְחֲזִיאוּ בְּהוּ, וְאִתְכְּלִילוּ בְּהוּ, וְאִתְעַטְּרוּ בְּדָא.

תרגום

שָׁנִינוּ, כְּנֶגֶד זֶה חֲמִשִּׁים פְּעָמִים נֶאֱמַר וְנִזְכַּר בַּתּוֹרָה הַנְהָגוֹת מִצְרַיִם, וְכֻלָּם הֵם שְׁבָחִים: אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךְ. וַיֹּצִאֲךְ. ׳כִּי בְיָד חֲזָקָה הוֹצִיאֲךְ׳ (שמות יג, ט) - וְכָל הַפְּעָמִים הֵם חֲמִשִּׁים, וְלֹא יוֹתֵר. מִשּׁוּם שֶׁהַכֹּל הִתְעַטֵּר בַּיּוֹבֵל. וּמִצַּד הַיּוֹבֵל הַכֹּל בָּא. וְלָכֵן תּוֹרָה שֶׁבָּאָה מִגְּבוּרָה הִתְעַטְּרָה בַּיָּמִין, שֶׁכָּתוּב כִּי ׳מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׳ (דברים לג, ב). וְשָׁנִינוּ, חֲמִשָּׁה קוֹלוֹת הָיוּ, וְכֻלָּם נִרְאוּ בָהֶם וְנִכְלְלוּ בָהֶם וְהִתְעַטְּרוּ בָזֶה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תאנא, לקבל דא, חמשין זמנין אתמר ואדכר באורייתא, נמוסין דמצרים, ושבחי אינון כלהו, אשר הוצאתיך. (דברים ד, לד) ויוציאך. ׳כי ביד חזקה הוציאך׳ (שמות יג, ט). וכלהו זמני, חמשין אינון, ולא יתיר, משום דכלא ביובלא אתעטר, ומסטרא דיובלא אתא כלא. ובגיני כך, אורייתא דאתי מגבורה, אתעטרת בימינא. דכתיב, ׳מימינו אש דת למו׳ (דברים לג, ב). ותניא חמשא קלין הוו. וכלהו אתחזיאו בהו, ואתכלילו בהו, ואתעטרו בדא.

התרגום: שנינו, כנגד זה חמשים פעמים נאמר ונזכר בתורה הנהגות מצרים, וכלם הם שבחים: אשר הוצאתיך. ויצאך. ׳כי ביד חזקה הוציאך׳ (שמות יג, ט) - וכל הפעמים הם חמשים, ולא יותר. משום שהכל התעטר ביובל. ומצד היובל הכל בא. ולכן תורה שבאה מגבורה התעטרה בימין, שכתוב כי ׳מימינו אש דת למו׳ (דברים לג, ב). ושנינו, חמשה קולות היו, וכלם נראו בהם ונכללו בהם והתעטרו בזה.

מן המפרשים

מקדש מלך: וכנהו אתחזיאו בהו פי' הקולות העליונים שהם חג"ת נה"י היו נראים בקולות התחתונים שהם חשך ענן וערפל כמ"ש לעיל

אור החמה: וכולהו שבחי וגו' אפשר שבא לומ' שעם היות שיש יותר מפסוקים אלו אותם שהם שבח שמשתבח הקב"ה הם נ' ושאר פעמים אינם במספר. וז"ש וכולהו זמני חמשים אינון ולא יתיר כי היותר אינם מהכלל. הרמ"ק זלה"ה:

אור יקר: מימינו אש דת, ולא שמלת את יהיה ממש בימין, אלא מתוספת את דרשינן ימינא, וממה שאמר אלהים אתפי ׳ שמאלא דאתכליל בימינא, וז״ש את דאתכליל בימינא השמאל הנזכר, כמת דתנינן את השמים דאיהו ימינא ואת הארץ דאיהו שמאלא, ושם מוכרח לפרש כן…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: