היובל שהוציא ממצרים - מקור הדין על המצרים
יתרו · ׳וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר׳ - סוד הדיבור והיובל במתן תורה · מאמר 20 · פיסקה 26 · דף פג ע"ב
לשון הזוהר
תָּאנָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הַהוּא יוֹבְלָא אַפִּיק לוֹן לְיִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. וְאִי תֵּימָא דְּיוֹבְלָא מַמָּשׁ. אֶלָּא (מ"ו ע"ב, פ"ה ע"ב) מִסִּטְרָא דְּיוֹבְלָא הֲוָה, וּמִסִּטְרָא דְּיוֹבְלָא אִתְּעַר דִּינָא עַל מִצְרָאֵי, וּבְגִינֵי כַּךְ חַמְשִׁין אִלֵּין דְּיוֹבְלָא הֲווֹ.
תרגום
שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אוֹתוֹ הַיּוֹבֵל הוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. וְאִם תֹּאמַר שֶׁיּוֹבֵל מַמָּשׁ, אֶלָּא מִצַּד הַיּוֹבֵל זֶה הָיָה, וּמִצַּד הַיּוֹבֵל הִתְעוֹרֵר דִּין עַל הַמִּצְרִים, וְלָכֵן חֲמִשִּׁים אֵלֶּה הָיוּ שֶׁל הַיּוֹבֵל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תאנא, אמר רבי שמעון, ההוא יובלא אפיק לון לישראל ממצרים. ואי תימא דיובלא ממש. אלא (מ"ו ע"ב, פ"ה ע"ב) מסטרא דיובלא הוה, ומסטרא דיובלא אתער דינא על מצראי, ובגיני כך חמשין אלין דיובלא הוו.
התרגום: שנינו, אמר רבי שמעון, אותו היובל הוציא את ישראל ממצרים. ואם תאמר שיובל ממש, אלא מצד היובל זה היה, ומצד היובל התעורר דין על המצרים, ולכן חמשים אלה היו של היובל.
מן המפרשים
אור החמה: ואי תימא דיובלא ממש. א"א זה שאין דין בבינה אלא מסטרא דהיינו מבחינה אחרונה שבה המשפעת לגבורה והגבורה במ' משם אתער דינא וגומר.
אור יקר: ההוא יובלא אפיק, ירצה לא ירד היובל למטה, אלא ההוא בהיותו נעלם ומסולק.
הסולם: תאנא אמר ר"ש וכו': למדנו אר"ש, יובל ההוא, הוציא את ישראל ממצרים. ואם תאמר יובל ממש, דהיינו בינה בעצמה. לא, אלא מצד יובל היתה היציאה, ומצד יובל נתעורר הדין על המצרים, ומשום זה חמשים שנה אלו הם חמשים שערים של יובל שהיא בינה.