ברית בין הבתרים - הצלה מגיהנום או שעבוד בין העמים
יתרו · ׳וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר׳ - סוד הדיבור והיובל במתן תורה · מאמר 20 · פיסקה 24 · דף פג ע"ב
לשון הזוהר
דְּתַנְיָא אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַבְרָהָם, כָּל זִמְנָא דְּבָנֶיךָ יִשְׁתַּדְּלוּן בְּאוֹרַיְיתָא, יִשְׁתֵּזְבוּן מֵאִלֵּין. וְאִי לָא, הָא נוּרָא דְּגִיהִנָּם דְּשַׁלְטָא בְּהוּ, וְיִשְׁתַּעְבְּדוּן בֵּינִי עֲמַמְיָא. אֲמַר לֵיהּ, בִּתְרֵי קְטוּרֵי לָא מִזְדַּקְּפָן מִלִּין, אֶלָּא אִי נִיחָא קַמָּךְ, יִשְׁתֵּזְבוּן מִנּוּרָא דְּגֵיהִנָּם, וְיִשְׁתַּעְבְּדוּן בֵּינִי עֲמַמְיָא, עַד דִּיתוּבוּן גַּבָּךְ. אָמַר לֵיהּ יֵאוֹת הוּא וַדַּאי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם׳ (דברים לב, ל). מַאן הוּא צוּרָם. דָּא הוּא אַבְרָהָם. דִּכְתִּיב, ׳הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם׳ (ישעיהו נא, א). וַיהו"ה הִסְגִּירָם, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִסְתָּכַּם עַל יְדוֹי.
תרגום
שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר הקב"ה לְאַבְרָהָם, כָּל זְמַן שֶׁבָּנֶיךְ יִשְׁתַּדְּלוּ בַתּוֹרָה, הֵם יִנָּצְלוּ מֵאֵלֶּה, וְאִם לֹא - הֲרֵי אֵשׁ הַגֵּיהִנָּם תִּשְׁלֹט בָּהֶם וְיִשְׁתַּעְבְּדוּ בֵּין הָעַמִּים. אָמַר לוֹ, בִּשְׁנֵי קְשָׁרִים לֹא יָקוּמוּ הַדְּבָרִים, אֶלָּא אִם נוֹחַ לְפָנֶיךְ - שֶׁיִּנָּצְלוּ מֵאֵשׁ הַגֵּיהִנָּם, וְיִשְׁתַּעְבְּדוּ בֵּין הָעַמִּים עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ אֵלֶיךְ. אָמַר לוֹ, יָפֶה זֶה וַדַּאי. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים לב) ׳אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם׳ - מִיהוּ צוּרָם? זֶהוּ אַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב (ירמיה ג) ׳הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם (ישעיה נא, א)׳ - וַה' הִסְגִּירָם - זֶה הקב"ה שֶׁהִסְכִּים עַל יָדוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דתניא אמר ליה קודשא בריך הוא לאברהם, כל זמנא דבניך ישתדלון באורייתא, ישתזבון מאלין. ואי לא, הא נורא דגיהנם דשלטא בהו, וישתעבדון ביני עממיא. אמר ליה, בתרי קטורי לא מזדקפן מלין, אלא אי ניחא קמך, ישתזבון מנורא דגיהנם, וישתעבדון ביני עממיא, עד דיתובון גבך. אמר ליה יאות הוא ודאי, הדא הוא דכתיב, ׳אם לא כי צורם מכרם׳ (דברים לב, ל). מאן הוא צורם. דא הוא אברהם. דכתיב, ׳הביטו אל צור חצבתם׳ (ישעיהו נא, א). ויהו"ה הסגירם, דא קודשא בריך הוא, דאסתכם על ידוי.
התרגום: ששנינו, אמר הקב"ה לאברהם, כל זמן שבניך ישתדלו בתורה, הם ינצלו מאלה, ואם לא - הרי אש הגיהנם תשלט בהם וישתעבדו בין העמים. אמר לו, בשני קשרים לא יקומו הדברים, אלא אם נוח לפניך - שינצלו מאש הגיהנם, וישתעבדו בין העמים עד שישובו אליך. אמר לו, יפה זה ודאי. זהו שכתוב (דברים לב) ׳אם לא כי צורם מכרם׳ - מיהו צורם? זהו אברהם, שכתוב (ירמיה ג) ׳הביטו אל צור חצבתם (ישעיה נא, א)׳ - וה' הסגירם - זה הקב"ה שהסכים על ידו.
מן המפרשים
הסולם: דתניא אמר ליה וכו': שלמדנו, אמר לו הקב"ה לאברהם כל זמן שבניך יעסקו בתורה יהיו ניצולים מאלו, מאש וחשך, ואם לא, הרי אש של גיהנם שולטת בהם, וישתעבדו בין האומות. אמר לו אברהם, בשני קשרים לא יקומו הדברים, דהיינו אש גיהנם וגלות, אלא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: