מתן תורה באש וחשכה - הצלה מאש הגיהנום בזכות אברהם
יתרו · ׳וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר׳ - סוד הדיבור והיובל במתן תורה · מאמר 20 · פיסקה 23 · דף פג ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר ר' יִצְחָק, אֲמַאי אִתְיְהִיבַת אוֹרַיְיתָא בְּאֶשָּׁא וַחֲשׁוֹכָא, דִּכְתִּיב, ׳וְהָהָר בּוֹעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל׳ (דברים ד, יא). דְּכָל מַאן דְּיִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, אִשְׁתֵּזִיב מֵאֶשָּׁא אַחֲרָא דְּגֵיהִנָּם, וּמֵחֲשׁוֹכָא דִּמְחַשְׁכִין כָּל שְׁאַר עַמִּין לְיִשְׂרָאֵל, דְּבִזְכוּתֵיהּ דְּאַבְרָהָם אִשְׁתֵּזִיבוּ יִשְׂרָאֵל מֵאֶשָּׁא דְּגֵיהִנָּם.
תרגום
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לָמָּה נִתְּנָה תוֹרָה בְּאֵשׁ וַחֲשֵׁכָה, שֶׁכָּתוּב ׳וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל׳ (דברים ד, יא) - שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, יִנָּצֵל מֵאֵשׁ אַחֶרֶת שֶׁל הַגֵּיהִנָּם וּמֵהַחֹשֶׁךְ שֶׁמַּחְשִׁיכִים כָּל שְׁאָר הָעַמִּים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּזְכוּת אַבְרָהָם נִצְּלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאֵשׁ הַגֵּיהִנָּם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ר' יצחק, אמאי אתיהיבת אורייתא באשא וחשוכא, דכתיב, ׳וההר בוער באש עד לב השמים חשך ענן וערפל׳ (דברים ד, יא). דכל מאן דישתדל באורייתא, אשתזיב מאשא אחרא דגיהנם, ומחשוכא דמחשכין כל שאר עמין לישראל, דבזכותיה דאברהם אשתזיבו ישראל מאשא דגיהנם.
התרגום: אמר רבי יצחק, למה נתנה תורה באש וחשכה, שכתוב ׳וההר בער באש עד לב השמים חשך ענן וערפל׳ (דברים ד, יא) - שכל מי שישתדל בתורה, ינצל מאש אחרת של הגיהנם ומהחשך שמחשיכים כל שאר העמים לישראל, שבזכות אברהם נצלו ישראל מאש הגיהנם.
מן המפרשים
אור יקר: דכל מאן דישתדל וכו׳ ירצה שתי מדות יש למעלה והם דין, הא׳ הגבורה הב׳ המלכות, ויש להם שתי דינים, הא׳ באש גיהנם מצד הגבורה, הב׳ בחשך שרי האומות מצד המלכות, ובהיות התורה נתנת מצד שני דינים אלו דהיינו בוער באש מצד הגבורה, חושך וכו׳,…
הסולם: אמר ר' יצחק וכו': אר"י, למה ניתנה התורה באש וחשך, שכתוב, וההר בוער באש עד לב השמים חשך וענן וערפל . ומשיב, הוא משום, שכל מי שעוסק בתורה ניצל מאש אחרת, של גיהנם, ומחושך שמחשיכים כל שאר העמים לישראל, שבזכותו של אברהם נצולו ישראל…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: