ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 20: ׳וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר׳ - סוד הדיבור והיובל במתן תורה › פיסקה 2 (פב ע"ב)

פנים בפנים ראו ישראל - ריפוי כל מומי הגוף בסיני

יתרו · ׳וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר׳ - סוד הדיבור והיובל במתן תורה · מאמר 20 · פיסקה 2 · דף פב ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, אַפִּין בְּאַפִּין חָמוּ יִשְׂרָאֵל זִיו יְקָרָא דְּמַלְכֵּיהוֹן, (נ"א דמאריהון) וְלָא הֲוָה בְּהוֹן סוּמִין, וְחִגְּרִין, וּקְטִיעִין, וְחֵרְשִׁין. סוּמִין, מַשְׁמַע דִּכְתִּיב ׳וְכָל הָעָם רוֹאִים׳. חִגְרִין, דִּכְתִּיב ׳וַיִתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר׳. קְטִיעִין וְחֵרְשִׁין, נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כְּתִיב ׳אָז יְדַלֵּג כְּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרוֹן לְשׁוֹן אִלֵּם׳ (ישעיהו לה, ו).

תרגום

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, פָּנִים בְּפָנִים רָאוּ יִשְׂרָאֵל אֶת זִיו כְּבוֹד מַלְכָּם, (שֶׁל רִבּוֹנָם) וְלֹא הָיוּ בָהֶם סוּמִים וְחִגְּרִים וְקִטְּעִים וְחֵרְשִׁים. סוּמִים - מַשְׁמָע שֶׁכָּתוּב ׳וְכָל הָעָם רֹאִים׳ (שמות כ, טו) - חִגְּרִים - שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר׳ (שמות יט, יז) - קִטְּעִים וְחֵרְשִׁים - נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. וְלֶעָתִיד לָבֹא כָּתוּב ׳אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם׳ (ישעיה לה, ו).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יוסי ברבי יהודה, אפין באפין חמו ישראל זיו יקרא דמלכיהון, (נ"א דמאריהון) ולא הוה בהון סומין, וחגרין, וקטיעין, וחרשין. סומין, משמע דכתיב ׳וכל העם רואים׳. חגרין, דכתיב ׳ויתיצבו בתחתית ההר׳. קטיעין וחרשין, נעשה ונשמע. ולזמנא דאתי כתיב ׳אז ידלג כאיל פסח ותרון לשון אלם׳ (ישעיהו לה, ו).

התרגום: אמר רבי יוסי ברבי יהודה, פנים בפנים ראו ישראל את זיו כבוד מלכם, (של רבונם) ולא היו בהם סומים וחגרים וקטעים וחרשים. סומים - משמע שכתוב ׳וכל העם ראים׳ (שמות כ, טו) - חגרים - שכתוב ׳ויתיצבו בתחתית ההר׳ (שמות יט, יז) - קטעים וחרשים - נעשה ונשמע. ולעתיד לבא כתוב ׳אז ידלג כאיל פסח ותרן לשון אלם׳ (ישעיה לה, ו).

מן המפרשים

אור החמה: אפין באפין חמו זיו יקרא דמאריהון וחזר וסדר הזוהר להביאו כאן על חידוש שחדש ואמר שמה תועלת הגיע לישראל פנים בפנים זיו יקרא דמלכיהון דלא הוו סומין וגומר:

אור יקר: וכל העם רואים את, א״כ לא הייה הראיה בקול עצמו אלא בנטפל אל הקול, דהענין כי הקול הוא במדרגת הת״ת והיה נמשך אל המלכות, והיינו את הקולות במלכות, והענין כי.

הסולם: א"ר יוסי ברבי יהודה וכו': אר"י בר"י, פנים בפנים ראו ישראל זיו יקר מלכם, ולא היה בהם עורים ופסחים וקצוצי ידים וחרשים. עורים, משמע, משכתוב, וכל העם רואים. פסחים, משכתוב, ויתיצבו בתחתית ההר. קצוצי ידים וחרשים, שכתוב נעשה ונשמע…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: