ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 20: ׳וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר׳ - סוד הדיבור והיובל במתן תורה › פיסקה 15 (פג ע"ב)

טיסת הדיבור בארבע רוחות - שיבת נשמת ישראל וחקיקת הלוחות

יתרו · ׳וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר׳ - סוד הדיבור והיובל במתן תורה · מאמר 20 · פיסקה 15 · דף פג ע"ב

לשון הזוהר

וְתָאנָא הַהוּא מִלָּה, הֲוָה טָאס מִלְּעֵילָּא לְתַתָּא, וּמִתְגַּלְּפָא בְּאַרְבַּע רוּחֵי עָלְמָא, וְסַלְּקָא וְנַחְתָּא. כַּד סַלְּקָא, אִשְׁתַּאֲבָא מִטוּרֵי דְּאֲפַרְסְמוֹנָא דַּכְיָא, וְאִשְׁתָּאֲבָא בְּהַהוּא טַלָּא דִּלְעֵילָּא, וְאַסְחַר בְּסַחֲרָנֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, וְתָבַת בְּהוֹן נִשְׁמָתְהוֹן וְאַסְחַר וִּמִתְגַּלְּפָא בְּאַתְרֵיהּ, בְּלוּחֵי אַבְנָא. וְכֵן כָּל מִלָּה וּמִלָּה.

תרגום

וְשָׁנִינוּ, אוֹתוֹ דִבּוּר הָיָה טָס מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, וְנֶחְקָק בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם וְעוֹלֶה וְיוֹרֵד. כְּשֶׁעוֹלֶה, נִשְׁאָב מֵהָרֵי אֲפַרְסְמוֹן זַךְ, וְנִשְׁאָב בְּאוֹתוֹ טַל שֶׁלְּמַעְלָה וְסוֹבֵב סְבִיב יִשְׂרָאֵל, וְשָׁבָה בָּהֶם נִשְׁמָתָם, וְסוֹבֵב וְנֶחְקָק בִּמְקוֹמוֹ בְּלוּחוֹת אֶבֶן. וְכֵן כָּל מִלָּה וּמִלָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותאנא ההוא מלה, הוה טאס מלעילא לתתא, ומתגלפא בארבע רוחי עלמא, וסלקא ונחתא. כד סלקא, אשתאבא מטורי דאפרסמונא דכיא, ואשתאבא בההוא טלא דלעילא, ואסחר בסחרניהון דישראל, ותבת בהון נשמתהון ואסחר ומתגלפא באתריה, בלוחי אבנא. וכן כל מלה ומלה.

התרגום: ושנינו, אותו דבור היה טס מלמעלה למטה, ונחקק בארבע רוחות העולם ועולה ויורד. כשעולה, נשאב מהרי אפרסמון זך, ונשאב באותו טל שלמעלה וסובב סביב ישראל, ושבה בהם נשמתם, וסובב ונחקק במקומו בלוחות אבן. וכן כל מלה ומלה.

מן המפרשים

מקדש מלך: דא הוא שכינת זיו יקריה פי' דרש ישמיע לשון קבוץ כמו וישמע שאול שר"ל יקבץ כל הגבורות הנז' במ' בנוי שהיא בנינה מגבורות דאימא שהם חמשה. וז"ש ישמיע כל דהיינו הב"ל בתהלתו שהיא מלכות. ומ"ש והני ד' מההוא נהר וכו' כתב הרב בס"הכ ונהר…

זוהר הרקיע: (דף פ"ג ע"א) תאנא ההוא מלה הוא טאס מעילא לתתא ומתגלפא בד' רוחי עלמא וסלקא ונחתא. פי' דאורייתא מן הבינה נפקת והית' נכללת בז"א שהוא ו"ק וזהו ד' רוחות וסלקא ונחתא הוא מעלה ומטה ומשם נחתת עד המלכות.‏

הסולם: ותאנא ההוא מלה וכו': ולמדנו, מלה ההיא היתה פורחת מלמעלה למטה, ונחקקה בארבע רוחות העולם, ועלתה וירדה. כשעלתה, נתמלאה מהרי אפרסמון הטהור, ונתמלאה בטל ההיא שלמעלה, ומסבבת סביב ישראל ומחזירה להם נשמתם. ומסבבת וחוזרת ונחקקת במקומה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר