נהר עדן הנקרא יובל - על יובל ישלח שרשיו ולא ימיש
יתרו · ׳וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר׳ - סוד הדיבור והיובל במתן תורה · מאמר 20 · פיסקה 13 · דף פג ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כְּתִיב (בראשית ב י) ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְגוֹ', שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן וְגוֹ'׳. הָא אִלֵּין בִּשְׁמָהָן אִקְרוּן. וַהֲנִי אַרְבַּע מֵהַהוּא נָהָר דְּנָפִיק אִתְמַשְּׁכָן. מַה שְּׁמֵיהּ דְּהַהוּא נַהֲרָא דְּנָפִיק. אָמַר ר' שִׁמְעוֹן, (ויקרא נ"ה ע"א) ׳יוּבַל שְׁמֵיהּ׳. דִּכְתִּיב, (ירמיהו יז ח) ׳וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו, וּכְתִיב ׳וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי׳. מַאי טַעֲמָא לא יָמִישׁ, מִשּׁוּם דְּעַל ׳יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו׳. וְעַל דָּא כְּתִיב (ישעיהו נח יא) ׳וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לא יְכַזְּבוּ מֵימָיו׳. וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב יוֹצֵא, (ויקרא ס"ה ע"ב) ׳יוֹצֵא וְאֵינוֹ פּוֹסֵק׳.
תרגום
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּתוּב ׳וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְגוֹ' שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן וְגוֹ'׳ (בראשית ב, י). הֲרֵי אֵלֶּה נִקְרָאִים בְּשֵׁמוֹת, וְאַרְבָּעָה הַלָּלוּ מֵאוֹתוֹ נָהָר שֶׁיּוֹצֵא הֵם נִמְשָׁכִים. מַה שֵּׁם אוֹתוֹ הַנָּהָר שֶׁיּוֹצֵא? אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, שְׁמוֹ יוּבַל, שֶׁכָּתוּב ׳וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו וְכָתוּב וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי׳ (ירמיה יז, ח) - מָה הַטַּעַם לֹא יָמִישׁ? מִשּׁוּם שֶׁעַל ׳יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו׳ - וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו׳ (ישעיה נח, יא) - וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב יֹצֵא, יוֹצֵא וְאֵינוֹ פוֹסֵק.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי שמעון, כתיב (בראשית ב י) ׳ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וגו', שם האחד פישון וגו'׳. הא אלין בשמהן אקרון. והני ארבע מההוא נהר דנפיק אתמשכן. מה שמיה דההוא נהרא דנפיק. אמר ר' שמעון, (ויקרא נ"ה ע"א) ׳יובל שמיה׳. דכתיב, (ירמיהו יז ח) ׳ועל יובל ישלח שרשיו, וכתיב ׳ולא ימיש מעשות פרי׳. מאי טעמא לא ימיש, משום דעל ׳יובל ישלח שרשיו׳. ועל דא כתיב (ישעיהו נח יא) ׳וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו׳. ובגין כך כתיב יוצא, (ויקרא ס"ה ע"ב) ׳יוצא ואינו פוסק׳.
התרגום: אמר רבי שמעון, כתוב ׳ונהר יצא מעדן להשקות את הגן וגו' שם האחד פישון וגו'׳ (בראשית ב, י). הרי אלה נקראים בשמות, וארבעה הללו מאותו נהר שיוצא הם נמשכים. מה שם אותו הנהר שיוצא? אמר רבי שמעון, שמו יובל, שכתוב ׳ועל יובל ישלח שרשיו וכתוב ולא ימיש מעשות פרי׳ (ירמיה יז, ח) - מה הטעם לא ימיש? משום שעל ׳יובל ישלח שרשיו׳ - ועל זה כתוב ׳וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו׳ (ישעיה נח, יא) - ומשום כך כתוב יצא, יוצא ואינו פוסק.
מן המפרשים
אור החמה: א"ר שמעון כתיב ונהר וגומר הא אלין בשמהן וגומר ירצה לחקור על שם הכתר מה שמו ולא תאמר שהוא נעלם דהא אלין בשמהן אקרון ונתבאר להם שם בתורה והנהו ד' מההוא נהר דנגיד ונפיק אתמשכאן ירצה שאינם רחוקים ממנו הרבה כדי שנאמר שיתייחס שם להם…
אור יקר: ונהר יוצא מעדן להשקות והיו לארבעה ראשים שם האוהד פישון וגומ,, הא והני ארבעה מההוא נהר דנפיק אתמשכן, מה שמיה תמשד יובל.
הסולם: אמר ר' שמעון וכו': אר"ש, כתוב, ונהר יוצא מעדן וגו' שם האחד פישון וגו'. הרי אלו הנהרות נקראים בשמות, ואלו הארבעה נמשכים מנהר ההוא היוצא מעדן. ומה שמו של הנהר היוצא מעדן. אמר ר' שמעון, יובל שמו, שכתוב, ועל יובל ישלח שורשיו,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: