נחלת יעקב וטל השמים - ברכת יצחק לתחיית המתים
יתרו · ׳וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר׳ - סוד הדיבור והיובל במתן תורה · מאמר 20 · פיסקה 10 · דף פג ע"א
לשון הזוהר
׳וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ׳. כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳וְיִתֵּן לְךָ הָאֱלהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וְגוֹ'׳ (בראשית כז, כח), וְהַיְינוּ ׳נַחֲלַת יַעֲקֹב׳. וּבִרְכָּתָא דְּבָרִיךְ יִצְחָק לְיַעֲקֹב, עַל הַאי שָׁמַיִם קָאָמַר. וּבַרְכֵיהּ בְּבִרְכָּתָא, דִּזְמִינִין בְּנוֹי דְּיַעֲקֹב, לְאַחֲיָא בְּהַהוּא טַלָּא לְזִמְנָא דְּאָתֵי, דִּכְתִּיב ׳וְיִתֵּן לְךָ הָאֱלהִים׳. לְךָ וְלא לְאַחֲרָא. ׳מִטַּל הַשָּׁמַיִם׳, דְּבֵיהּ זְמִינִין מֵתַיָּא לְאַחֲיָא לְזִמְנָא דְּאָתֵי, דְּנָפִיק מֵעַתִּיקָא לְזְעֵירָא דְּאַפִּין, וְשַׁרְיָא בְּהַאי שָׁמַיִם. אִסְתָּכַּל ר' אַבָּא וְאָמַר, הַשְׁתָּא אִשְׁתְּמַע כֹּלָּא וְאִשְׁתְּכַח דְּבִרְכָּתָא דְּיִצְחָק, עִלָּאָה מִמַּאי דַּחֲשִׁיבְנָא.
תרגום
׳וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךְ׳ (ישעיה נח, יד), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וְיִתֶּן לְךְ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וְגוֹ'׳ וְהַיְנוּ ׳נַחֲלַת יַעֲקֹב׳ (בראשית כז, כח). וְהַבְּרָכָה שִּבּרַךָ יּצּחָק אִת יַּעַקב, עַל הַשָּמַיּם הַלָּלוּ הוּא אָמַר, וּברכו בּברָכָה, שִּעַתיּדיּם בּניּ יַּעַקב, להחָיּות בּאותו טַל לִעָתיּד לָבא, שִּכָּתוּב ׳ויּתִן לךְ הָאִלהיּם׳ - לךְ וְלֹא לאַחר, ׳מטַל הַשָּמַיּם׳, שִּבּו עַתיּדיּם הַמּתיּם להחָיּות לִעָתיּד לָבא, שִּיּוצּא מֵהָעַתִּיק לִזְעֵיר אַנְפִּין וְשׁוֹרֶה בַשָּׁמַיִם הַלָּלוּ. הִתְבּוֹנֵן רַבִּי אַבָּא וְאָמַר, עַכְשָׁו נִשְׁמָע הַכֹּל, וְנִמְצֵאת בִּרְכַּת יִצְחָק עֶלְיוֹנָה מִמַּה שֶּׁחָשַׁבְתִּי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳והאכלתיך נחלת יעקב אביך׳. כמה דכתיב, ׳ויתן לך האלהים מטל השמים וגו'׳ (בראשית כז, כח), והיינו ׳נחלת יעקב׳. וברכתא דבריך יצחק ליעקב, על האי שמים קאמר. וברכיה בברכתא, דזמינין בנוי דיעקב, לאחיא בההוא טלא לזמנא דאתי, דכתיב ׳ויתן לך האלהים׳. לך ולא לאחרא. ׳מטל השמים׳, דביה זמינין מתיא לאחיא לזמנא דאתי, דנפיק מעתיקא לזעירא דאפין, ושריא בהאי שמים. אסתכל ר' אבא ואמר, השתא אשתמע כלא ואשתכח דברכתא דיצחק, עלאה ממאי דחשיבנא.
התרגום: ׳והאכלתיך נחלת יעקב אביך׳ (ישעיה נח, יד), כמו שכתוב ׳ויתן לך האלהים מטל השמים וגו'׳ והינו ׳נחלת יעקב׳ (בראשית כז, כח). והברכה שברך יצחק את יעקב, על השמים הללו הוא אמר, וברכו בברכה, שעתידים בני יעקב, להחיות באותו טל לעתיד לבא, שכתוב ׳ויתן לך האלהים׳ - לך ולא לאחר, ׳מטל השמים׳, שבו עתידים המתים להחיות לעתיד לבא, שיוצא מהעתיק לזעיר אנפין ושורה בשמים הללו. התבונן רבי אבא ואמר, עכשו נשמע הכל, ונמצאת ברכת יצחק עליונה ממה שחשבתי.
מן המפרשים
מקדש מלך: ציון וירושלים דאיקרון במותי פי' יסוד ומ' דידה שנקרא ציון וירושלים כנודע ומלה דאמר ר"ש הכי הוא. פי' אע"פי שהפסוק מדבר על ז"ון שהם שמים וארץ. גם פי' ר"ש שמפרשו על אריך אמת. דנפיק מעתיקא לזעיר פי' ויתן לך האלהים שהיא מלכות מטל…
אור החמה: כמה דכתיב ויתן לך האלהים בינה מטל סוד יה"ו דסליק טל והיינו סוד אור הכתר הנשפע אל הת"ת ע"י הבינה כדמסיק והיינו נחלת יעקב מה שהת"ת יורש מלמעלה והיינו ברכת אביו יצחק כנזכר: על האי שמים ת"ת אתמר והיינו מטל העתיד להחיות בו המתים…
שעת רצון: וברכיה בברכתא דזימנין בנוי דיעקב לאחיה בההוא טלא וברכיה בברכתא דזימנין בנוי דיעקב לאחיה בההוא טלא לזמנא דאתי כו'. כל זה המאמר פשוט ומפורש הוא במ"ש רבינו ז"ל בשער א"א פ"ה ז"ל, ומנהירו דהאי חוורא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ת' עלמין…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: