ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 19: ׳וכל העם ראים את הקלת׳ - ראיית הקולות והשוואה למרכבת יחזקאל › פיסקה 4 (פא ע"ב)

את הקולות לרבות - קול נוסף למטה כמו שאר האתים בתורה

יתרו · ׳וכל העם ראים את הקלת׳ - ראיית הקולות והשוואה למרכבת יחזקאל · מאמר 19 · פיסקה 4 · דף פא ע"ב

לשון הזוהר

כְּגַוְונָא דָּא, ׳אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ׳ (דברים ד, כו), דְּהָא אָתִין דִּבְאוֹרַיְיתָא, לְאִסְתַּכְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא (נ"א בחכמתא) אִתְיְיהִיבוּ. ׳כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ׳ (שמות כ, יב) ׳כַּבֵּד אֶת יהו"ה מֵהוֹנֶךָ׳ (משלי ג, ט). וְכֻלְּהוּ לְאִתְכְּלָלָא בְּהוּ מִלָּה אַחֲרָא. אוּף הָכָא, אֶת הַקּוֹלֹת, לְאַסְגָּאָה הַהוּא קָלָא אַחֲרָא לְתַתָּא, דְּכָנִישׁ לוֹן לְגַבֵּיהּ, מַה דְּנָפִיק מִנַּיְיהוּ, דְּבֵיהּ חָמָאן וּמִסְתַּכְּלָן בְּחָכְמְתָא עִלָּאָה כָּל גִּנְזִין עִלָּאִין, וְכָל רָזִין טְמִירִין וּסְתִימִין, מַה דְּלָא אִתְגַּלְּיָיא לְדָרִין בַּתְרָאִין, דְּאָתוּ בַּתְרֵיהוֹן, וְלָא לְדָרִין דְּיֵיתוּן לְעָלְמִין, עַד זִמְנָא דְּיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא. דִּכְתִּיב, ׳כִּי עַיִן בְּעַיִן יֵרָאוּ בְּשׁוּב יהו"ה צִיּוֹן׳ (ישעיהו נב, ח). ׳וְאֶת הַלַּפִּידִים׳, בְּקַדְמִיתָא בְּרָקִים, וְהַשְׁתָּא לַפִּידִים. כֹּלָּא חַד. אֲבָל מִדְּאִתְתְּקָנוּ בְּתִקּוּנוֹי לְאִתְחֲזָאָה, אִתְקְרוּן הָכִי. ׳וְאֵת קוֹל הַשׁוֹפָר׳. תָּאנֵי רַבִּי יִצְחָק, כְּתִיב ׳אַחַת דִּבֶּר אֱלהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמַעְתִּי׳ (תהילים סב, יב), כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, אָנֹכִי, וְלא יִהְיֶה לְךָ.

תרגום

כְּמוֹ זֶה (דברים ד, כו) אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. שֶׁהֲרֵי הָאֶתִים שֶׁבַּתּוֹרָה נִתְּנוּ כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בַּתּוֹרָה (בחכמה). ׳כַּבֵּד אֶת אָבִיךְ וְאֶת אִמֶּךְ׳ (משלי ג). ׳כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךְ׳ (משלי ג, ט) וְכ - ֻלָּם לְהַכְלִיל בָּהֶם דָּבָר אַחֵר. אַף כָּאן אֶת הַקּוֹלֹת - לְרַבּוֹת אוֹתוֹ קוֹל אַחֵר לְמַטָּה, שֶׁכּוֹנֵס אוֹתָם אֵלָיו מַה שֶּׁיּוֹצֵא מֵהֶם, שֶׁבּוֹ רוֹאִים וּמִסְתַּכְּלִים בְּחָכְמָה עֶלְיוֹנָה כָּל הַגְּנָזִים הָעֶלְיוֹנִים וְכָל הַסּוֹדוֹת הַטְּמִירִים וְנִסְתָּרִים, מַה שֶּׁלֹּא הִתְגַּלָּה לְדוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים שֶׁבָּאוּ אַחֲרֵיהֶם וְלֹא לַדּוֹרוֹת שֶׁיָּבאוּ לְעוֹלָמִים עַד הַזְּמַן שֶׁיָּבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן׳ (ישעיה נב, ח) - וְאֶת הַלַּפִּידִם - בַּתְּחִלָּה בְּרָקִים, וְעַכְשָׁו לַפִּידִים. הַכֹּל אֶחָד. אֲבָל מִשֶּׁהִתְתַּקְּנוּ בְתִקּוּנָיו לְהֵרָאוֹת, נִקְרְאוּ כָּךְ. ׳וְאֶת קוֹל הַשֹּׁפָר׳ (שמות כ, טו) - שָׁנָה רַבִּי יִצְחָק, כָּתוּב ׳אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי, כְּמוֹ׳ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סב, יב) - אָנֹכִי, וְלֹא יִהְיֶה לְךְ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כגוונא דא, ׳את השמים ואת הארץ׳ (דברים ד, כו), דהא אתין דבאורייתא, לאסתכלא באורייתא (נ"א בחכמתא) אתייהיבו. ׳כבד את אביך ואת אמך׳ (שמות כ, יב) ׳כבד את יהו"ה מהונך׳ (משלי ג, ט). וכלהו לאתכללא בהו מלה אחרא. אוף הכא, את הקולת, לאסגאה ההוא קלא אחרא לתתא, דכניש לון לגביה, מה דנפיק מנייהו, דביה חמאן ומסתכלן בחכמתא עלאה כל גנזין עלאין, וכל רזין טמירין וסתימין, מה דלא אתגלייא לדרין בתראין, דאתו בתריהון, ולא לדרין דייתון לעלמין, עד זמנא דייתי מלכא משיחא. דכתיב, ׳כי עין בעין יראו בשוב יהו"ה ציון׳ (ישעיהו נב, ח). ׳ואת הלפידים׳, בקדמיתא ברקים, והשתא לפידים. כלא חד. אבל מדאתתקנו בתקונוי לאתחזאה, אתקרון הכי. ׳ואת קול השופר׳. תאני רבי יצחק, כתיב ׳אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי׳ (תהילים סב, יב), כמה דאת אמר, אנכי, ולא יהיה לך.

התרגום: כמו זה (דברים ד, כו) את השמים ואת הארץ. שהרי האתים שבתורה נתנו כדי להסתכל בתורה (בחכמה). ׳כבד את אביך ואת אמך׳ (משלי ג). ׳כבד את ה' מהונך׳ (משלי ג, ט) וכ - לם להכליל בהם דבר אחר. אף כאן את הקולת - לרבות אותו קול אחר למטה, שכונס אותם אליו מה שיוצא מהם, שבו רואים ומסתכלים בחכמה עליונה כל הגנזים העליונים וכל הסודות הטמירים ונסתרים, מה שלא התגלה לדורות אחרונים שבאו אחריהם ולא לדורות שיבאו לעולמים עד הזמן שיבא מלך המשיח, שכתוב ׳כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון׳ (ישעיה נב, ח) - ואת הלפידם - בתחלה ברקים, ועכשו לפידים. הכל אחד. אבל משהתתקנו בתקוניו להראות, נקראו כך. ׳ואת קול השפר׳ (שמות כ, טו) - שנה רבי יצחק, כתוב ׳אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי, כמו׳ שנאמר (תהלים סב, יב) - אנכי, ולא יהיה לך.

מן המפרשים

מקדש מלך: ואת קול השופר תני ר' יצחק כתיב וכו' דבריו סתומים ולא פי' מהו קול השופר ואפשר שר"ל קול ושופר שהוא זעיר ובינה ולכך הביא פסוק שתים זו שמעתי לומר שהם שתים. א"נ ר"י מפרש קול השופר היינו חו"ג. וז"ש כמ"דא אנכי ולא יהיה לך ונודע שעשה…

אור החמה: תאני ר' יצחק כתיב אחת דבר אלהים וגומר ירצה לא אמר ואת השופר אלא את קול השופר מורה שני עניינים הא' אנכי וגומר הוא שופר עצמו בינה. והשני לא יהיה לך קול משופר הנמשך והיינו מלכות קול השופר. ור' יהודה פליג ולהוכיח דעתו מקשה קול…

זוהר הרקיע: (דף פ"א ע"ב) ( שמות כ-יד ) ואת הלפידים בקדמיתא ברקים והשתא לפידים כולא חד אבל מדאתקנת בתקונוי לאתחזאה אתקרון הכי וכו'. הנה כבר ידעת כי ברק הוא יסוד דאמא ומסטרא דילה הם הברקים כנז' בתיקונים וז"ס ( זכריה ט-יד ) ויצא כברק חצו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: