׳וכל העם ראים את הקלת׳
ראיית הקולות והשוואה למרכבת יחזקאל
וכל העם רואים את הקולות - הקולות הנחקקים ונראים כגוף
וכל העם רואים את הקולות. וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת, וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת, אָמַר רַבִּי אַבָּא, בא לחלוק על דברי ר' יוסי שהזכיר קודם דס"ל שהשופר הפנימי בקע מכח הארת רחמים ג' מסכים של דינים [חושך ענן וערפל], וחלק עליו ר' אבא דאדרבה דרך אותם מסכים היו רואים ומביא ההכרח לדבריו שהרי כָּתוּב ׳וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת׳ (שמות כ, טו). ׳רֹאִים׳? שׁוֹמְעִים הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא כָּךְ שָׁנִינוּ, אוֹתָם קוֹלוֹת הָיוּ נֶחְקָקִיםג' מסכים של בְּאוֹתוֹ חֹשֶׁךְ וְעָנָן וַעֲרָפֶל, וְנִרְאִים בָּהֶםבממשות כְּמוֹ שֶׁנִּרְאֶה גוּף, ואותם ג' מסכים שהיו ביניהם משמשים כטבלא שחקוקים בה צורות ואותיות עד שראו אותם ממש בעיניהם, וְרוֹאִים מַה שֶּׁרוֹאִים, וְשׁוֹמְעִים מַה שֶּׁשּׁוֹמְעִים מִתּוֹךְ אוֹתוֹ חֹשֶׁךְ וַעֲרָפֶל וְעָנָן, וּמִתּוֹךְ אוֹתוֹ מַרְאֶהגשמי ממשי שֶׁהָיוּ רוֹאִים, הָיוּ מְאִירִים בְּאוֹר עֶלְיוֹן, וְיוֹדְעִיםומשיגים מַה שֶּׁלֹּא יָדְעוּ דּוֹרוֹת אֲחֵרִים שֶׁבָּאוּ אַחֲרֵיהֶם.
בלשון הזוהר
אָמַר ר ׳אַבָּא׳, כְּתִיב ׳וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת׳ (שמות כ, טו). רֹאִים, שֹׁמְעִים מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא הָכִי תָּנִינָן, אִינּוּן קָלִין, הֲווֹ מִתְגַּלְּפֵי בְּהַהוּא חֲשׁוֹכָא וַעֲנָנָא וְקַבָּלָא, וּמִתְחַזְיָין בְּהוּ, כְּמָה דְּאִתְחָזֵי גּוּפָא, וְחָמָאן מַה דְּחָמָאן, וְשַׁמְעִין מַה דְּשַׁמְעִין, מִגּוֹ הַהוּא חֲשׁוֹכָא וְקַבָּלָא וַעֲנָנָא, וּמִגּוֹ הַהוּא חֵיזוּ דַּהֲווֹ חָמָאן, הֲווֹ נְהִירִין בִּנְהִירוּ עִלָּאָה, וְיַדְעִין, מַה דְּלָא יָדְעוּ דָּרִין אַחֲרָנִין, דְּאָתוּ בַּתְרַיְיהוּ.
פנים בפנים דיבר ה' עמכם - ראיית הגנזים באור הקולות
וְכֻלָּם הָיוּ רוֹאִיםאת זיו השכינה ׳פָּנִים בְּפָנִים׳, ועולים מעילה לעלול עד עלותם אל סוד השגת המציאות הנקרא פנים-מצד היות המציאות משקפת את ענינה הפנימי [אור יקר] זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר יהו"ה עִמָּכֶם׳ (דברים ה, ד). וּמֶה הָיוּ רוֹאִים? שָׁנָה רַבִּי יוֹסֵי, חולק על הביאור הקודם ומפרש כי מה שהיו רואים היה זה מֵהָאוֹר שֶׁל אוֹתָם הַקּוֹלוֹת, שֶׁלֹּא הָיָה קוֹל, שֶׁלֹּא הָיָה מֵאִיר בְּאוֹר, שֶׁמִּסְתַּכְּלִים בּוֹ כָּל הַגְּנָזִים, וְכָל הַנִּסְתָּרִים, וְכָל הַדּוֹרוֹת שֶׁיָּבֹאוּ עַד מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. שהיה מאיר בהארה רבה והיה בה ונעשית להם מראה לחזות בסודות כל גנזי מרום, וגם ידעו וראו סדר העולם ודורותיו עד סופו- רמ"ק. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב ׳וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת׳, ׳רֹאִים׳ - רְאִיָּה מַמָּשׁ.
בלשון הזוהר
וְכֻלְּהוּ, הֲווֹ חָמָאן אַפִּין בְּאַפִּין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר יהו"ה עִמָּכֶם׳ (דברים ה, ד). וּמַאן הֲווֹ חָמָאן. תָּאנֵי רַבִּי יוֹסֵי, מִנְּהִירוּ דְּאִינּוּן קַלָן, דְּלָא הֲוָה קוֹל, דְּלָא הֲוָה נָהִיר בִּנְהִירוּ, דְּמִסְתַּכְלֵי בֵּיהּ כָּל גְּנִיזִין, וְכָל טְמִירִין, וְכָל דָּרִין דְּיֵיתוּן עַד מַלְכָּא מְשִׁיחָא. וּבְגִינֵי כַּךְ כְּתִיב ׳וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת׳, ׳רֹאִים׳ רְאִיָּה מַמָּשׁ.
את הקולות ולא הקולות - ראיית מה שלא ראו דורות אחרונים
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, ׳וְכָל הָעָם רֹאִים׳ (שמות כ, טו). ׳רֹאִים׳ - כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁרָאוּ מֵהָאוֹר שֶׁל אוֹתָם הַקּוֹלוֹת מַה שֶּׁלֹּא רָאוּ דוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים אֲחֵרִים. ׳אֶת הַקּוֹלֹת׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וָאֵרֶא אֶת יהו"ה׳ (ישעיה ו, א). ׳וָאֵרֶא יהו"ה׳ לֹא כָתוּב, אֶלָּא ׳אֶת יהו"ה׳ - זו השכינה שנקראת א"ת להורות שלא היתה הראייה בקול בעצמו אלא בנטפל אל הקול, כי הקול הוא במדרגת הת"ת, והיה נמשך אל המלכות. . אַף כָּאן, ׳וְכָל הָעָם רֹאִים הַקּוֹלֹת׳ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ׳אֶת הַקּוֹלֹת׳ להורות שראייתם היתה בהארת המלכות ולא בהארת הת"ת עצמה הנקראת 'קול'. .
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, ׳וְכָל הָעָם רֹאִים׳ (שמות כ, טו). ׳רֹאִים׳ - כְּמָה דַּאֲמֵינָא, דְּחָמוּ מִנְּהִירוּ דְּאִינּוּן קַלָן, מַה דְּלָא חָמוּ דָּרִין בַּתְרָאִין אַחֲרָנִין. ׳אֶת הַקּוֹלֹת׳ - כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וָאֵרֶא אֶת יהו"ה׳ (ישעיה ו, א). ׳וָאֵרֶא יהו"ה׳ לָא כְּתִיב, אֶלָּא ׳אֶת יהו"ה׳. אוּף הָכָא, ׳וְכָל הָעָם רֹאִים הַקּוֹלֹת׳ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ׳אֶת הַקּוֹלֹת׳.
את הקולות לרבות - קול נוסף למטה כמו שאר האתים בתורה
וענין דרשת הא"ת לרבות היא כְּמוֹ זֶה ׳אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ׳ (דברים ד, כו), שֶׁהֲרֵי הָאֶתִים שֶׁבַּתּוֹרָה נִתְּנוּ כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בַּתּוֹרָהשבע"פ וכן (נ"א: בַּחָכְמָה). ׳כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ׳ (שמות כ, יב), ׳כַּבֵּד אֶת יהו"ה מֵהוֹנֶךָ׳וְכפי שב בכל המקומות הללו ענין דרשת הריבוי הוא . וְכֻלָּם לְהַכְלִיל בָּהֶם דָּבָר אַחֵר. אַף כָּאן ׳אֶת הַקּוֹלֹת׳ - לְרַבּוֹת אוֹתוֹ קוֹל אַחֵר לְמַטָּה, שהוא המלכות שֶׁכּוֹנֵס אוֹתָםאת כל הקולות מהו"ק אֵלָיוו מַה שֶּׁיּוֹצֵא מֵהֶם, שֶׁבּוֹע"י התבוננות בקול המלכות [הכוללת את כולם] רוֹאִים וּמִסְתַּכְּלִים בְּחָכְמָה עֶלְיוֹנָה כָּל הַגְּנָזִים הָעֶלְיוֹנִים וְכָל הַסּוֹדוֹת הַטְּמִירִים וְנִסְתָּרִים, מַה שֶּׁלֹּא הִתְגַּלָּה לְדוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים שֶׁבָּאוּ אַחֲרֵיהֶם וְלֹא לַדּוֹרוֹת שֶׁיָּבֹאוּ לְעוֹלָמִים, עַד הַזְּמַן שֶׁיָּבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.על אותו הזמן שֶׁכָּתוּב ׳כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יהו"ה צִיּוֹן׳ והיינו הארת פנים בפנים היתה גבוהה כ"כ עד שראו את אותם מראות שלעת"ל שהם יהיו בקומת עין בעין'. (ישעיה נב, ח). ׳וְאֶת הַלַּפִּידִם׳מקשה ש - בַּתְּחִלָּהקודם עשרת הדיברות נקראו בְּרָקִים, וְעַכְשָׁואחר עשרת הדיברות נקראו לַפִּידִים. ומשיב הַכֹּל אֶחָד. ב' הופעות אלו שייכים מצד הארת הגבורה, אלא שהברקים הם בהופעה היותר דקה כאור שאינו נאחז כלל בכלי אֲבָל מִשֶּׁהִתְתַּקְּנוּהכלים הגשמיים בערכיהם בְתִקּוּנָיו לְהֵרָאוֹת, אז נאחזה השלהבת בכלי באופן שתהיה מושגת מצד המשכיות המראה למטה ורק אחר תיקון והעמדת הכלים הללו להיראות נִקְרְאוּ כָּךְ. לפידים ׳וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר׳ (שמות כ, טו). וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד. יש לשאול מדוע אמר קול השופר ולא את השופר- ומשיב כי בא לרמוז ב' ענינים א. קול השופר ב. השופר עצמו, שָׁנָה רַבִּי יִצְחָק, כָּתוּב ׳אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי׳ (תהלים סב, יב), כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר - ׳אָנֹכִי׳, ׳וְלֹא יִהְיֶה לָּךְ׳ היינו, כשם שדיבור העליון כלל ב' בחינות, כך בקול השופר ניתן היה לשמוע את הקול בחוש השמיעה ולהשיג את קיום השופר מצד הדעת, והיינו כי 'אנכי' הוא השופר עצמו בהנהגת בינה, ו'לא יהיה לך' הוא קול השופר הנמשך [מלכות הנמשכת מן הבינה] [ב. ואת שתי המעלות הללו השיגו עם ישראל גם את הקול [בסוד ז"א היוצא מן הבינה] וגם את השופר [היא הבינה] .
בלשון הזוהר
כְּגַוְונָא דָּא, ׳אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ׳ (דברים ד, כו), דְּהָא אָתִין דִּבְאוֹרַיְיתָא, לְאִסְתַּכְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא (נ"א: בְּחָכְמְתָא) אִתְיְיהִיבוּ. ׳כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ׳ (שמות כ, יב), ׳כַּבֵּד אֶת יהו"ה מֵהוֹנֶךָ׳ (משלי ג, ט). וְכֻלְּהוּ לְאִתְכְּלָלָא בְּהוּ מִלָּה אַחֲרָא. אוּף הָכָא, ׳אֶת הַקּוֹלֹת׳ - לְאַסְגָּאָה הַהוּא קָלָא אַחֲרָא לְתַתָּא, דְּכָנִישׁ לוֹן לְגַבֵּיהּ, מַה דְּנָפִיק מִנַּיְיהוּ, דְּבֵיהּ חָמָאן וּמִסְתַּכְּלָן בְּחָכְמְתָא עִלָּאָה כָּל גִּנְזִין עִלָּאִין, וְכָל רָזִין טְמִירִין וּסְתִימִין, מַה דְּלָא אִתְגַּלְּיָיא לְדָרִין בַּתְרָאִין, דְּאָתוּ בַּתְרֵיהוֹן, וְלָא לְדָרִין דְּיֵיתוּן לְעָלְמִין, עַד זִמְנָא דְּיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא. דִּכְתִּיב, ׳כִּי עַיִן בְּעַיִן יֵרָאוּ בְּשׁוּב יהו"ה צִיּוֹן׳ (ישעיהו נב, ח). ׳וְאֶת הַלַּפִּידִים׳ - בְּקַדְמִיתָא בְּרָקִים, וְהַשְׁתָּא לַפִּידִים. כֹּלָּא חַד. אֲבָל מִדְּאִתְתְּקָנוּ בְּתִקּוּנוֹי לְאִתְחֲזָאָה, אִתְקְרוּן הָכִי. ׳וְאֵת קוֹל הַשׁוֹפָר׳ (שמות כ, טו). תָּאנֵי רַבִּי יִצְחָק, כְּתִיב ׳אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמַעְתִּי׳ (תהילים סב, יב), כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳אָנֹכִי׳, ׳וְלֹא יִהְיֶה לְךָ׳.
קול השופר - זיהוי הקול עם שופר יום הכיפורים
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה,אם עיקר ההשגה הוא מצד קול היוצא מן השופר א"כ ׳קוֹל בַּשּׁוֹפָר׳ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! לָמָּהאמר הכתוב שראו קול ׳הַשֹּׁפָר׳ [דהיינו אם השיגו את הבינה- היא השופר, הרי הז"א כלול בתוכה ומדוע נדרש בהשגה נבדלת כקול ת"ת, היוצא מן השופר בינה]? אֶלָּאהוא אוֹתוֹ קוֹל שֶׁנִּקְרָא שׁוֹפָר, הוא הז"א שנקרא שופר שֶׁכָּתוּב ׳וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה[ולא קול שופר] בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים׳ (ויקרא כה, ט) - בָּזֶה נִבְרָא (נִקְרָא) שׁוֹפָר. ובזה בא לחלוק על דברי רבי יוסי כי אין כאן ב' הבחנות אלא קול זה הוא עצמו נקרא קול השופר [זעיר], ובזה נקרא שופר ע"י הקול שהוא הת"ת היוצא מן הבינה, עי"ז נקרא הבינה שופר, א"כ קרא דואת קול השופר הוא קול אחד שעל ידו
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, ׳קֹל בַּשֹׁפָר׳ מִבָּעֵי לֵיהּ. ׳הַשֹׁפָר׳ לָמָּה. אֶלָּא, הַהוּא קוֹל דְּאִקְרֵי שׁוֹפָר. דִּכְתִּיב, ׳וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפָר תְרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים׳ (ויקרא כה, ט), בְּדָא אִתְבְּרֵי (אִתְקְרֵי) שׁוֹפָר.
שופר מוציא אש רוח ומים - הכללת כל הקולות בזה
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי,כדברי רי"צ לעיל כי אלו הם ב' הבחנות מַה שּׁוֹפָרשבעוה"ז מוֹצִיא קוֹל,הכלול מ אֵשׁ רוּחַ וּמַיִם בסוד חג"ת (דִּין חֶסֶד וְרַחֲמִים), אַף כָּאןבסוד הבינה הַכֹּל נִכְלָל בָּזֶה, וּמִזֶּה יוֹצְאִים הַקּוֹלוֹת הָאֲחֵרִים.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, מַה שׁוֹפָר, אַפִּיק קָלָא, אֶשָּׁא וְרוּחָא וּמַיָּא, אוּף הָכָא, כֹּלָּא אִתְכְּלִיל בְּהַאי, וּמִדָּא נָפְקִין קָלִין אַחֲרָנִין.
קול השופר - שופר אחד קבוע שהקול יוצא ממנו
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר,לחלוק על דברי רבי יוסי ורבי יהודה דס"ל שקול ושופר הם ב' הבחנות קוֹל שֶׁיּוֹצֵא מִשּׁוֹפָר, שֶׁמַּשְׁמָע שֶׁשּׁוֹפָר אֶחָד, בסוד בינה וְקוֹל יוֹצֵא מִמֶּנּוּ,בסוד ז"א וְשׁוֹפָר בְּקִיּוּמוֹ מָצוּי, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב ׳קוֹל הַשֹּׁפָר׳ ולא קול בשופר. (שמות יט, יט).
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, קוֹל דְּנָפִיק מִשּׁוֹפָר, דְּמַשְׁמַע דְּשׁוֹפָר חַד, וְקוֹל נָפִיק מִנֵּיהּ, וְשּׁוֹפָר בְּקִיוּמֵיהּ שְׁכִיחַ, וּבְגִינֵי כָּךְ כְּתִיב, ׳קוֹל הַשֹׁפָר׳.
קול השופר כתוב חסר - ראיה מלשון שפר בדניאל
רַבִּי יְהוּדָההולך בשיטתו דלעיל שהוא ענין אחד ו אָמַר כָּךְ, ׳קוֹל הַשֹּׁפָר׳ - ׳הַשֹּׁפָר׳ כָּתוּב חָסֵר,להראות ענינו שהוא מקום התפארת והיופי [על ז"א בסוד ת"ת, ולא שירמוז לבינה] כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אצל דריוש ׳שְׁפַר קֳדָם דָּרְיָוֶשׁ׳ וזהו ענין שופר לשון פאר הרומז לתפארת, וכן מדוקדק מן הכתוב מלכות המתהדרת בתפארת שעליה. וכן (ולדברי ר"י הנ"ל לא השיגו ישראל מעלת קול דז"א ולא שופר דבינה). (דניאל ו, ב). ׳מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ׳ (שם ד, כד). ׳שְׁפַר קָדָמַי לְהַחֲוָיָה׳ (שם ג, לב).
בלשון הזוהר
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר הָכִי, ׳קוֹל הַשֹׁפָר׳, ׳הַשֹׁפָר׳ כְּתִיב חָסֵר, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳שְׁפַר קֹדֶם דָּרְיָוֶשׁ׳ (דניאל ו, ב). ׳מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ׳ (דניאל ד, כד). ׳שְׁפַר קֳדָמַי לְהַחֲוָיָא׳ (דניאל ג, לב).
מוצא פי ה' קול השופר החזק והגדול מכל הקולות
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר,לפרש ענין זה של ׳קוֹל הַשֹּׁפָר׳ - מָקוֹם שֶׁקּוֹל יוֹצֵא מִמֶּנּוּ נִקְרָא שׁוֹפָר היינו מקור השפע וההמשכה. (ובזה רשב"י חלק וס"ל כדברי ר"י שלא השיגו ישראל בבינה הנעלמת עצמה, אלא רק 'הקול' כענין 'היוצא ממנה'). עוֹד אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בֹּא וּרְאֵה, ׳קוֹל הַשֹּׁפָר׳ - מָקוֹם שֶׁל קוֹל, הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יהו"ה יִחְיֶה הָאָדָם׳וכפי שמוצא פי ה' אינו הפה עצמו כך גם קול השופר, שהבינה נקראת פה, והקול שהוא הת"ת יוצא ממנה ונקרא מוצא, ועליו יחיה האדם שהוא עץ החיים אילנא דכולא ביה. (דברים ח, ג). מַה זֶּה ׳מוֹצָא פִּי יהו"ה׳? - זֶה קוֹל (ס"א: שֶׁיּוֹצֵא מִשּׁוֹפָר וְזֶה קוֹל) הַשּׁוֹפָר, הוּא גָּדוֹל מִכָּל שְׁאָר הַקּוֹלוֹת הַתַּחְתּוֹנִים וְחָזָק מִכֻּלָּם, שֶׁכָּתוּב ׳וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד׳ (שמות יט, טז). וְעַל כָּל שְׁאָר הַקּוֹלוֹת לֹא נֶאֱמַר חָזָק מְאֹד. (נ"א: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן) בְּקוֹל הַשּׁוֹפָר הַזֶּה הַכֹּל תָּלוּי, וְזֶהוּ שֶׁנִּקְרָא ׳קוֹל גָּדוֹל׳, שֶׁכָּתוּב ׳קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף׳ (דברים ה, יט). וְנִקְרָא ׳קוֹל דְּמָמָה דַקָּה׳ (מלכים א יט, יב), אוֹר הַמְּנוֹרוֹת, שֶׁהוּא זַךְ וְדַק וּמְזֻכָּךְ וּמֵאִיר לַכֹּל. כי בבינה חמשה חסדים מצד חמש אורות, וחמש גבורות מצד הנרות ואור החכמה דק מכולם ומאיר לבינה וזהו קול דממה דקה.
בלשון הזוהר
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, ׳קוֹל הַשֹׁפָר׳, אַתְרָא דְּקָלָא נָפִיק מִנֵּיהּ, אִקְרֵי שׁוֹפָר. תּוּ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, תָּא חֲזֵי, ׳קוֹל הַשׁוֹפָר׳: אַתְרָא דְּקָלָא, הַיְינוּ דִּכְתִּיב, ׳כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִּי יהו"ה יִחְיֶה הָאָדָם׳ (דברים ח, ג). מַאי ׳מוֹצָא פִּי יהו"ה׳ - דָּא קוֹל (ס"א: דְּנָפִיק מִשּׁוֹפָר וְהַאי קוֹל) הַשׁוֹפָר, הוּא רַב מִכָּל שְׁאַר קַלֵי תַּתָּאֵי, וְתַקִּיפָא מִכֻּלְּהוּ, דִּכְתִּיב ׳וְקוֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד׳. וְעַל כָּל שְׁאַר קָלִין לָא אִתְּמַר חָזָק מְאֹד. (נ"א: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן) בְּהַאי קוֹל הַשׁוֹפָר תַּלְיָא כֹּלָּא, וְדָא הוּא דְּאִקְרֵי ׳קוֹל גָּדוֹל׳, דִּכְתִּיב ׳קוֹל גָּדוֹל וְלא יָסָף׳. וְאִקְרֵי ׳קוֹל דְּמָמָה דַקָּה׳ (מלכים א יט, יב), נְהִירוּ דְּבוּצִינֵי, דְּהוּא זַךְ וְדָקִיק, וְזָכִיךְ וְנָהִיר לְכֹלָּא.
קול דממה - שתיקת האדם וניעת העם מרחוק
׳דְּמָמָה׳, מַה זֶּה ׳דְּמָמָה׳? אחר שביאר שהבינה נקראת 'קול גדול' איך תקרא גם 'דממה' וע"ז משיב אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לִשְׁתֹּק מִמֶּנּוּ וְלַחְסֹם אֶת פִּיו, מלדרוש בבינה ומכח אותה שתיקה נקראת דממה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְרָכַי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִיע"י ש אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם׳ (תהלים לט, ב). ׳דְּמָמָה׳ הִיא שְׁתִיקָה שֶׁלֹּא נִשְׁמַעַת לא רק מצד שאין בה השגה אלא גם מצד שאף לא יראו את הסתר והעלמת הדברים הַחוּצָה. כעת יפרש כי מה שנעו העם, לא היה מצד האור שהוא זך ונעים, אלא מצד הקול הקורא, ׳וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק׳ - שֶׁרָאוּ מַה שֶּׁרָאוּ. ׳וַיָּנֻעוּ׳, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא׳שלא נעו מחמת הפחד אלא מחמת הקול הקורא. (ישעיה ו, ד).
בלשון הזוהר
׳דְּמָמָה׳, מַהוּ ׳דְּמָמָה׳. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְמִשְׁתּוֹקָא מִנֵּיהּ, וּלְמֶחֱסָם פּוּמֵיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְּרָכַי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם׳ (תהילים לט, ב). ׳דְּמָמָה׳ אִיהִי שְׁתּוּקָא דְּלָא אִשְׁתְּמַע לְבַר. ׳וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק׳ - דְּחָמוּ מַה דְּחָמוּ. ׳וַיָּנוּעוּ׳ כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וַיָּנוּעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא׳ (ישעיהו ו, ד).
רוח סערה מן הצפון - שבירת ארבע המלכויות
שָׁנִינוּ, מַה כָּתוּב בִּיחֶזְקֵאל כְּשֶׁרָאָה גְבוּרוֹת הַנְהָגוֹת הקב"ה, שֶׁכָּתוּב (יחזקאל א ד) ׳וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה׳ וְגוֹ׳. לָמָּה ׳רוּחַ סְעָרָה׳? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כְּדֵי לִשְׁבֹּר אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, שָׁנִינוּ, רוּחַ גְּדוֹלָה שֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת בְּהַנְהָגוֹת הַגְּבוּרָה שֶׁלְּמַעְלָה ׳בָּאָה מִן הַצָּפוֹן׳. לֹא כָתוּב ׳מִצָּפוֹן׳ אֶלָּא ׳מִן הַצָּפוֹן׳, אוֹתוֹ שֶׁנּוֹדָע לְמַעְלָה, אוֹתוֹ שֶׁטָּמִיר וְגָנוּז לְמַעְלָה.
בלשון הזוהר
תָּאנָא, מַה כְּתִיב בֵּיהּ בִּיחֶזְקֵאל, כַּד חָמָא גְּבוּרָן נִימוּסֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב (יחזקאל א ד) ׳וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה׳ וְגוֹ׳. ׳רוּחַ סְעָרָה׳ אֲמַאי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, לְתַבְרָא אַרְבַּע מַלְכְּוַון. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, תַּנִּינָא, רוּחָא רַבָּה דְּאִתְּעַר בְּנִימוּסֵי גְּבוּרָה דִּלְעֵילָּא ׳בָּאָה מִן הַצָּפוֹן׳. ׳מִצָּפוֹן׳ לָא כְּתִיב אֶלָּא ׳מִן הַצָּפוֹן׳, הַהוּא דְּאִשְׁתְּמוֹדָע לְעֵילָּא, הַהוּא דְּטָמִיר וְגָנִיז לְעֵילָּא.
אש מתלקחת - יניקת הדין הקשה שלוש פעמים ביום
׳עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת׳ (יחזקאל א, ד) - שֶׁהָיָה אָחוּז בּוֹ (ס"א: וְלֹא אָחוּז, אָחוּז בצדדיו), וְלֹא הָיָה אָחוּז בִּצְדָדָיו לְעוֹרֵר הַדִּין. שֶׁשָּׁנִינוּ, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם יוֹנֵק אוֹתוֹ דִין הַקָּשֶׁה בַּמְמֻנִּים חֲקוּקִים מִצַּד הַגְּבוּרָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת׳, כְּדֵי לְעוֹרֵר בָּעוֹלָם. וּמַה מְבַסֵּם אוֹתוֹ? אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב׳ (יחזקאל א, ד). שֶׁאוֹתוֹ זֹהַר שֶׁמַּקִּיף אוֹתוֹ מִכָּל צְדָדָיו מְבַסֵּם אוֹתוֹ וּמְתַקֵּן אוֹתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה דִין קָשֶׁה וְיוּכְלוּ בְנֵי אָדָם לִסְבֹּל אוֹתוֹ. ׳וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל׳ (יחזקאל א, ד). שָׁנִינוּ, ׳וּמִתּוֹכָהּ׳ - וּמִתּוֹכָהּ. ׳כְּעֵין הַחַשְׁמַל׳ - מַה זֶּה ׳חַשְׁמַל׳? אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, חַיּוֹת אֵשׁ מְדַבְּרוֹת.
בלשון הזוהר
(יחזקאל א ד) ׳עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת׳ - דְּהֲוָה אָחִיד בֵּיהּ (ס"א: ולא אחיד, אחיד בסטרוי וכו׳), וְלָא הָוָה אָחִיד בְּסִטְרוֹי לְאִתְּעָרָא דִּינָא. דְּתָנֵינָן, תְּלַת זִמְנִין בְּיוֹמָא יַנְקָא הַהוּא דִּינָא קַשְׁיָא, בְּקַרְדִיטֵי גְּלִיפִין מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת׳, בְּגִין לְאִתְּעָרָא בְּעָלְמָא. וּמַה מְבַסֵּם לֵיהּ, הַהוּא דִּכְתִּיב בֵּיהּ ׳וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב׳ (יחזקאל א, ד). דְּהַהוּא זִיהֲרָא דְּאַסְחַר לֵיהּ מִכָּל סִטְרוֹי, מְבַסֵּם לֵיהּ, וּמַתְקִין לֵיהּ, בְּגִין דְּלָא לֶהוֵי דִּינָא קַשְׁיָא, וְיֵיכְלוּן בְּנֵי נָשָׁא לְמִסְבְּלֵיהּ. ׳וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל׳ (יחזקאל א, ד). תָּאנָא, ׳וּמִתּוֹכָהּ׳ - וּמִגַּוָּוהּ. ׳כְּעֵין הַחַשְׁמַל׳, מַאי ׳חַשְׁמַל׳. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, חַיּוֹת אֶשָּׂא מְמַלְּלָא.
חשמל כלב האש - הדרגה החמישית אחר ארבע דרגות
שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, ׳חַשְׁמַל׳ - מַה שֶּׁהָיָה לֵב לָאֵשׁ, שֶׁכָּתוּב ׳מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כְּעֵין הַחַשְׁמַל׳ (יחזקאל א, ד). וְלֹא ׳הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ׳ - מִתּוֹךְ אֵשׁ שֶׁהִיא בְּתוֹךְ אֵשׁ. וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד.׳כְּעֵין הַחַשְׁמַל׳, שֶׁהִיא אַחַר אַרְבַּע דְּרָגוֹת, שֶׁכָּתוּב ׳רוּחַ סְעָרָה, עָנָן גָּדוֹל, וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב׳. ׳וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ׳ - אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת׳.
בלשון הזוהר
תָּאנָא, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, ׳חַשְׁמַל׳: מַה דְּהֲוָה לִבָּא לְאֶשָּׁא, דִּכְתִּיב ׳מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כְּעֵין הַחַשְׁמַל׳. וְלֹא ׳הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ׳, מִגּוֹ אֶשָּׁא דְּאִיהִי לְגוֹ בְּאֶשָּׁא. ׳כְּעֵין הַחַשְׁמַל׳ דְּאִיהִי בָּתַר אַרְבַּע דַּרְגִּין, דִּכְתִּיב, ׳רוּחַ סְעָרָה, עָנָן גָּדוֹל, וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב׳. ׳וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ׳, הַהוּא דִּכְתִּיב בֵּיהּ ׳וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת׳.
חמש דרגות קולות בהר סיני - מעלת ישראל על יחזקאל
שָׁנִינוּ, רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה אָמַר,באותה שעה רָאוּ יִשְׂרָאֵל כָּאן מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי, וְכֻלָּם נִדְבְּקוּ בְחָכְמָה עֶלְיוֹנָה נִכְבָּדָה. [בעולם האצילות בלי התלבשות בבי"ע עולמות] חָמֵשׁ דְּרָגוֹת שֶׁל קוֹלוֹתזו למעלה מזו [הקולו"ת -ה' קולות] רָאוּ יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי. א, ב. קולות וברקים ג. וקול שופר, ד. ויהי קול השופר, ה. והאלהי"ם יעננו בקול. [ברכות ו:] [א. כנגד בינה וחגת"מ-מ"מ. ב. את הקולות-חו"ג, 'ואת הלפידים'- נצח והוד. 'ואת קול השופר' -תפארת. -רא"ג] וּבַחֲמֵשׁ הַדְּרָגוֹת הַלָּלוּ נִתְּנָה תוֹרָה. כנגד חמשה חומשי תורה וה דַּרְגָּהה חֲמִישִׁית הִיא, שֶׁכָּתוּב ׳קוֹל הַשֹּׁפָר׳ דרגת בינה למעלה מכולם [ובזה הלך בשיטתו של רשב"י] (שמות יט, יט). כְּנֶגְדָּם רָאָה יְחֶזְקֵאלבעולם היצירה חָמֵשׁ דְּרָגוֹת שֶׁהֵן חוּץ לְאֵלֶּה, שבאצילות, (מצד שראייתו היתה בעולם הנפרדים שהן חוץ לאלו שֶׁהֵם ׳רוּחַ סְעָרָה, ת"ת עָנָן גָּדוֹל,חסד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת,גבורה וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב׳מלכות (יחזקאל א, ד), כְּעֵין הַחַשְׁמַל. הבינה הכוללת ארבעתם
בלשון הזוהר
תַּנְיָא רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, חָמוּ יִשְׂרָאֵל הָכָא, מַה דְּלָא חָמָא יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי, וְכֻלְּהוּ אִתְדְּבָקוּ בֶּחָכְמְתָא עִלָּאָה יַקִּירָא. חֲמִשָּׁה דַּרְגִּין דְּקַלִין, חָמוּ יִשְׂרָאֵל בְּטוּרָא דְּסִינַי. וּבַחֲמִשָּׁה דַּרְגִּין אִלֵּין אִתְיְיהִיבַת אוֹרַיְיתָא. דַּרְגָּא חֲמִישָׁאָה הוּא, דִּכְתִּיב ׳קוֹל הַשֹׁפָר׳. יְחֶזְקֵאל לָקֳבְלֵיהוֹן חָמָא חֲמִשָּׁה דַּרְגִּין דְּאִינּוּן לְבַר מֵאִלֵּין, דְּאִינּוּן ׳רוּחַ סְעָרָה, עָנָן גָּדוֹל, וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב׳, וְעֵין הַחַשְׁמַל.
פנים בפנים לישראל - מול כעין ודמות ליחזקאל
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בְּיִשְׂרָאֵל כָּתוּב, ׳פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר יהו"ה וְגוֹ'׳ (דברים ה, ד). בִּיחֶזְקֵאל כָּתוּב, ׳כְּעֵין׳, ׳וּדְמוּת׳שראיית יחזקאל הייתה , כְּמִי שֶׁרוֹאֶה אַחַר כְּתָלִים רַבִּים, (אצילות נתלבשה בבריאה ובריאה ביצירה או כְּמִי שֶׁרוֹאֶה אָדָם אַחַר כֹּתֶל. ואף שרואה את האדם אך אינו רואהו בבירור אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַה שֶּׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל - לֹא רָאָה נָבִיא אַחֵר, אפי' יחזקאל בן בוזי, כָּל שֶׁכֵּן מַה שֶּׁרָאָה מֹשֶׁה שֶׁלֹּא רָאָה נָבִיא אַחֵר (ס"א: כָּל שֶׁכֵּן אָדָם אַחֵר). אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳וַיְהִי שָׁם עִם יהו"ה׳ שהשיג במראה שם הוי"ה (שמות לד, כח) - וְלֹא בְמַרְאֶה אַחֵר, בלבוש שם אדנות כַּכָּתוּב ׳וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידוֹת׳ לא כשאר הנביאים שראו בחידות (במדבר יב, ח).
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בְּיִשְׂרָאֵל כְּתִיב, ׳פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר יהו"ה וְגוֹ'׳ (דברים ה, ד). בִּיחֶזְקֵאל כְּתִיב, ׳כְּעֵין׳, ׳וּדְמוּת׳, כְּמַאן דְּחָמֵי בָּתַר כּוֹתָלִין סַגִּיאִין, כְּמַאן דְּחָמֵי בַּר נָשׁ בָּתַר כּוֹתָלָא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַה דְּחָמוּ יִשְׂרָאֵל, לָא חָמָא נְבִיאָה אַחֲרָא, כָּל שֶׁכֵּן מַה דְּחָמָא מֹשֶׁה, דְּלָא חָמָא נְבִיאָה אַחֲרָא (ס"א: כָּל שֶׁכֵּן בַּר נָשׁ אַחֲרָא). זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, דִּכְתִּיב בֵּיהּ, ׳וַיְהִי שָׁם עִם יהו"ה׳ (שמות לד, כח) - וְלֹא בְּחֵיזוּ אַחֲרָא, כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳וּמַרְאֶה וְלא בְחִידוֹת׳ (במדבר יב, ח).
היה היה דבר ה' הבטחת נוכחות הקב"ה בגלות
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בֹּא וּרְאֵה, כָּתוּב ׳הָיֹה הָיָה דְבַר יהו"ה׳ (יחזקאל א, ג) - נְבוּאָה לִשְׁעָתָהּ הָיְתָה מדייק תיבות "היה היה" לשון עבר, שאף שאין נבואה בחוץ לארץ, הוכשרה השעה להראותם כי אינו נמנע מלהשרות שכינתו עליהם. רַבִּי יְהוּדָהחולק על דברי רבי יוסי ו אוֹמֵר, לְקִיּוּם הוּא בָּא, ללמדנו שאין השכינה זזה מישראל, שֶׁהִצְטָרֵךְ לִהְיוֹת בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, לְהוֹדִיעַ שֶׁהֲרֵי לֹא עָזַב אוֹתָם הקב"ה, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְפַּזְּרִים בַּגָּלוּת, הוּא שָׁרוּי עִמָּהֶם.ומה שאמר לשון הכתוב 'היה' בלשון עבר - הוא מצד שאז ירדה השכינה להיות עם ישראל באורח קבע בכל ארצות פזוריהם.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, תָּא חֲזֵי, כְּתִיב, ׳הָיֹה הָיָה דְּבַר יהו"ה׳ (יחזקאל א, ג), נְבוּאָה לְשַׁעֲתָא הָיְתָה. ר' יְהוּדָה אוֹמֵר, לְקִיּוּמָא הוּא דְּאָתָא, דְּאִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי בְּגִינֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְּהָא לָא שָׁבִיק לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבְכָל אֲתָר דְּמִתְפָּזְרִין יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, עִמְהוֹן הוּא שַׁרְיָא.
כעין החשמל ולא חשמל - כל אחד ראה כראוי לו בסיני
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר,לפרש לשון ׳הָיֹה הָיָה׳ - שֶׁרָאָה וְלֹא רָאָה, שֶׁעוֹמֵד בְּאוֹתָם דְּבָרִים וְלֹא עוֹמֵד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וָאֵרֶא כְּעֵין הַחַשְׁמַל׳ - וְלֹא חַשְׁמַל. אֲבָל יִשְׂרָאֵל, מַה כָּתוּב בָּהֶם? ׳וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת׳לשון הווה, ללמד ש (שמות כ, טו) - כָּל אֶחָד וְאֶחָד רָאָה כָּרָאוּי לוֹ. וכן דרשו חז"ל על קול ה' בכח - ראו כל אחד מישראל כפי כוח שתישאר בו חיותו.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, ׳הָיֹה הָיָה׳: דְּחָמָא וְלָא חָמָא, דְּקָאִים בְּאִינּוּן מִלִּין, וְלָא קָאִים. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל׳ - וְלָא חַשְׁמַל. אֲבָל יִשְׂרָאֵל, מַה כְּתִיב בְּהוּ. ׳וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת׳ - כָּל חַד וְחַד חָמָא, כַּדְקָא חֲזֵי לֵיהּ.
עמידת ישראל בשורות ותחומים - חמש דרגות ימין ושמאל
שֶׁשָּׁנִינוּ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיוּ עוֹמְדִים שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, מצד שיעור השגתם, ואף שורות אלו היו מחולקים תְּחוּמִים תְּחוּמִים, וּכְמוֹ שֶׁרָאוּי לָהֶם מצד שיעור כוחם רָאוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, רָאשֵׁי הָעָם לְבַדָּם, בתחום נפרד ובתוך אותו התחום גם שורות שורות כפי השגתם וכן רָאשֵׁי הַשְּׁבָטִים לְבַדָּם.וכן הַנְּקֵבוֹת לְבַדָּן. חָמֵשׁ דְּרָגוֹת לְיָמִין, וְחָמֵשׁ דְּרָגוֹת לִשְׂמֹאל. כנגד י' ספירות ה' לימין וה' לשמאל, וכנגד ה' דברות ראשונות וה' דברות אחרונות, וכנגד ה' ראשונה בשם הוי"ה וכנגד ה' אחרונה שבשם- רמ"ק זֶהוּ שֶׁכָּתוּבחמשת הדרגות המפורשים בפסוק בפרשת ניצבים מצד ה' חסדים ׳אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יהו"ה אֱלֹהֵיכֶםא. רָאשֵׁיכֶםדעת ב. שִׁבְטֵיכֶםחכמה ג. זִקְנֵיכֶםחסד ד. וְשֹׁטְרֵיכֶםנצח ה. כֹּל אִישׁישראל יסוד וְגוֹ'׳ (דברים כט, ט) - הֲרֵי חָמֵשׁ דְּרָגוֹת לְיָמִין. וְחָמֵשׁ דְּרָגוֹת לִשְׂמֹאלמצד ה' גבורות מַה הֵן? בשיעורין מלמטה למעלה הַיְנוּ שֶׁכָּתוּבא. ׳טַפְּכֶם, הוד, ב. נְשֵׁיכֶם, מלכות ג. וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ,גבורה ד. מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, בינה ה. עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ׳ חצי גבורות דדעת- דמשק אליעזר (דברים כט, י) - הֲרֵי חָמֵשׁ דְּרָגוֹת לִשְׂמֹאל. כָּל הַדְּרָגוֹת הִתְתַּקְּנוּ כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. בחמשה חסדים מימין וה' גבורות משמאל כְּנֶגְדָּם יָרְשׁוּ יִשְׂרָאֵל יְרֻשַּׁת עוֹלָמִים, עֶשֶׂר אֲמִירוֹת, שֶׁבָּהֶן תְּלוּיוֹת כָּל הַמִּצְווֹת וְכָל הַזְּכֻיּוֹת וְכָל יְרֻשַּׁת נַחֲלָה, שֶׁהֵם הַחֵלֶק הַטּוֹב שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
בלשון הזוהר
דְּתַנְיָא, כָּל חַד וְחַד הֲווֹ קַיְימִין שׁוּרִין שׁוּרִין, תְּחוּמִין תְּחוּמִין, וְכַדְקָא אִתְחָזֵי לְהוּ, חָמוּ כָּל חַד וְחַד. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, רֵישֵׁי דְּעַמָּא בִּלְחוֹדַיְיהוּ, רֵישֵׁי דִּשְׁבָטִין בִּלְחוֹדַיְיהוּ. נוּקְבֵי בִּלְחוֹדַיְיהוּ. ה' דַּרְגִּין לִימִינָא, וְה' דַּרְגִּין לִשְׂמָאלָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְכֶם לִפְנֵי יהו"ה אֱלהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשׁוֹטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ וְגוֹ'׳ (דברים כט, ט) - הָא ה' דַּרְגִּין לִימִינָא. וְה' דַּרְגִּין לִשְׂמָאלָא מַאן אִינּוּן. הַיְינוּ דִּכְתִּיב, ׳טַפְּכֶם, נְשֵׁיכֶם, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנְיךָ, מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ׳ (דברים כט, י) - הָא ה' דַּרְגִּין לִשְׂמָאלָא. כֻּלְּהוּ דַּרְגִּין אִתְתָּקָנוּ כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. לָקֳבְלֵיהוֹן יַרְתּוּ יִשְׂרָאֵל אַחֲסָנַת עָלְמִין, עֶשֶׂר אֲמִירָן, דִּבְהוּ תַּלְיָין כָּל פִּקּוּדִין, וְכָל זַכְוָון, וְכָל יְרוּתַת אַחֲסָנָא, דְּאִינּוּן חוּלָקָא טָבָא דְּיִשְׂרָאֵל.
אור בעששית - ראיית כל אחד את מה שלא ראה יחזקאל
והיינו שם הוי"ה בהתלבשות בשם אדנ"י [השגת הארת הת"ת דרך המלכות] שזכו לאותה השגה עליונה מהארת המלכות שָׁנִינוּ, בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה שֶׁהִתְגַּלָּה הקב"ה בְּהַר סִינַי, הָיוּ רוֹאִים כָּל יִשְׂרָאֵל כְּמִי שֶׁרוֹאֶה אוֹר בַּעֲשָׁשִׁית, וּמֵאוֹתוֹ אוֹר הָיָה רוֹאֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָם קוֹלוֹת עֶלְיוֹנִים הִתְגַּלּוּ (נ"א: נֶחְקְקוּ) בְאֶחָד, כְּמוֹ בקול אחד בכתיב חסר להורות שהשיגו כל הקולות של הו"ק דז"א דרך קול אחד שהוא המלכות. אלו אותם לבושים שהזכיר קודם המסתירים את זוהר האור -- היינו, רוח סערה ואש מתלקחת וכו'. [ובזה מנה ב' חילוקים א. ישראל ראו השכינה ממש ויחזקאל רק מרכבותיה, ב. ישראל ראו את הקולות ממש ויחזקאל רק דרך מסכים אחר כתלים רבים] למעלה מהשגת כל ישראל באותה שעה, שזכה אותו הדור שנאמר בו לעיני כל העם. שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁכָּתוּב ׳וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת׳ (שמות כ, טו). אֲבָל בִּיחֶזְקֵאל, הַשְּׁכִינָה נִגְלְתָה בְּמַרְכְּבוֹתֶיהָ וְלֹא יוֹתֵר, וְהָיָה רוֹאֶה כְּמִי שֶׁרוֹאֶה אַחַר כְּתָלִים רַבִּים.
בלשון הזוהר
תָּאנָא, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְגְּלֵי בְּטוּרָא דְּסִינַי, הֲווֹ חָמָאן כָּל יִשְׂרָאֵל, כְּמַאן דְּחָמֵי נְהוֹרָא בַּעֲשִׁישָׁתָא, וּמֵהַהוּא נְהוֹרָא הֲוָה חָמֵי כָּל חַד וְחַד, מַה דְּלָא חָמָא יְחֶזְקֵאל נְבִיאָה. מַאי טַעְמָא. מִשּׁוּם דְּאִינּוּן קַלִין עִלָּאִין, אִתְגְּלִיאוּ (נ"א: אִתְגְּלִיפוּ) בְּחַד, כְּמָה דַּאֲמֵינָא, דִּכְתִּיב, ׳וְכָל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת׳ (שמות כ, טו). אֲבָל בִּיחֶזְקֵאל, שְׁכִינְתָּא אִתְגְּלֵי בִּרְתִּיכוֹי, וְלָא יַתִּיר, וַהֲוָה חָמֵי, כְּמַאן דְּחָמֵי בָּתַר כּוֹתָלִין סַגִּיאִין.
וירד ה' לעיני כל העם - אשרי משה ואשרי דורו
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳וַיֵּרֶד יהו"ה עַל הַר סִינַי׳ (שמות יט, כ) ׳וַיִּקְרָא יהו"ה לְמֹשֶׁה׳. אַשְׁרֵי הַדּוֹר, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳יֵרֵד יהו"ה לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי׳ (שמות יט, יא).
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, זַכָּאָה חוּלָקָא דְּמֹשֶׁה, דִּכְתִּיב בֵּיהּ, ׳וַיֵּרֶד יהו"ה עַל הַר סִינַי׳ (שמות יט, כ) ׳וַיִּקְרָא יהו"ה לְמֹשֶׁה׳. זַכָּאָה דָּרָא, דִּכְתִּיב בֵּיהּ, ׳יֵרֵד יהו"ה לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינַי׳ (שמות יט, יא).
ראש וגוף בסיני מול יד בלבד ביחזקאל
בֹּא וּרְאֵה, כָּתוּב ׳מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׳ (דברים לג, ב), שֶׁהֲרֵי מִיָּמִין הִתְגַּלָּה מַה שֶּׁהִתְגַּלָּה. מַה בֵּין זֶה לָזֶה? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּאן בְּסִינַי - רֹאשׁ וְגוּף הַמֶּלֶךְ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד׳ (שמואל ב כב, י) - וּבְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ רֹאשׁ יֵשׁ גּוּף. אֲבָל בִּיחֶזְקֵאל כָּתוּב ׳וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד יהו"ה׳ (יחזקאל א, ג), שֶׁהִתְגַּלְּתָה הַיָּד וְלֹא הַגּוּף. וְשָׁנִינוּ, אֲפִלּוּ בַּיָּד, יַד יהו"ה עֶלְיוֹנָה, יַד יהו"ה תַּחְתּוֹנָה.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב ׳מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׳ (דברים לג, ב), דְּהָא מִימִינָא אִתְגְּלֵי מַה דְּאִתְגְלֵי. מַה בֵּין הַאי לְהַאי. אָמַר ר' יוֹסֵי, הָכָא בְּסִינַי, רֵישָׁא וְגוּפָא דְּמַלְכָּא, דִּכְתִּיב, ׳וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד׳ (שמואל ב כב, י), וּבַאֲתַר דְּאִית רֵישָׁא, אִית גּוּפָא. אֲבָל בִּיחֶזְקֵאל כְּתִיב ׳וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד יהו"ה׳ (יחזקאל א, ג), דְּאִתְגְלֵי יְדָא, וְלָא גּוּפָא. וְתָנֵינָן, אֲפִילּוּ בִּידָא, יַד יהו"ה עִלָּאָה, יַד יהו"ה תַּתָּאָה.
מראות אלהים חסר - הבדל ראש המלך לרגליו
בֹּא וּרְאֵה, כָּתוּב ׳נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאֹת אֱלֹהִים׳ (יחזקאל א, א). ׳מַרְאֹת׳ כָּתוּב חָסֵר, לְהַרְאוֹת שֶׁבִּשְׁבִיל הַשְּׁכִינָה זֶה נֶאֱמַר, שֶׁהֲרֵי ׳וָאֶרְאֶה מַרְאֹת׳ חָסֵר, מַרְאֶה אֶחָד. אָמַר רַבִּי יֵיסָא, וְכִי שְׁכִינָה לֹא הַכֹּל? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, לֹא דוֹמֶה רֹאשׁ הַמֶּלֶךְ לְרַגְלֵי הַמֶּלֶךְ, אַף עַל גַּב שֶׁהַכֹּל נִמְצָא בְּגוּף הַמֶּלֶךְ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב ׳נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאֹת אֱלֹהִים׳ (יחזקאל א, א). ׳מַרְאֹת׳ כְּתִיב חָסֵר, לְאִתְחֲזָאָה דִּבְגִין שְׁכִינְתָּא קָאָמַר, דְּהָא ׳וָאֶרְאֶה מַרְאֹת׳ חָסֵר, מַרְאֶה חַד. אָמַר ר' יֵיסָא, וְכִי שְׁכִינְתָּא לָאו כֹּלָּא. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, לָא דָּמֵי רֵישָׁא דְּמַלְכָּא, לְרַגְלוֹי דְּמַלְכָּא, אַף עַל גַּב דְּכֹלָּא הֲוֵי בְּגוּפָא דְּמַלְכָּא.
וארא את ה' מול ואראה מראות - מעלת משה על הנביאים
בֹּא וּרְאֵה, בִּישַׁעְיָהוּ כָּתוּב ׳וָאֵרֶא אֶת יהו"ה׳ (ישעיה ו, א). בִּיחֶזְקֵאל כָּתוּב ׳וָאֶרְאֶה מַרְאֹת אֱלֹהִים׳. כָּאן ׳אֶת׳, שָׁם ׳מַרְאֹת׳. מַה שֶּׁרָאָה זֶה - רָאָה זֶה. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁלֹּא הָיָה נָבִיא נֶאֱמָן שָׁלֵם כְּמוֹתוֹ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בִּישַׁעְיָהוּ כְּתִיב, ׳וָאֵרֶא אֶת יהו"ה׳ (ישעיה ו, א). בִּיחֶזְקֵאל כְּתִיב, ׳וָאֶרְאֶה מַרְאֹת אֱלהִים׳. הָכָא ׳אֶת׳, הָתָם ׳מַרְאֹת׳. מַה דְּחָמָא דָּא, חָמָא דָּא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּמֹשֶׁה, דְּלָא הֲוָה נְבִיאָה מְהֵימָנָא שְׁלֵימָא כְּוָותֵיהּ.
פירוט יחזקאל בשביל חיבת ישראל בגלות
׳וָאֵרֶא אֶת יהו"ה׳, ׳אֶת׳ דַּוְקָא. ׳וָאֶרְאֶה מַרְאֹת אֱלֹהִים׳, ׳מַרְאֹת׳ דַּוְקָא. וּבְדַרְגָּה אַחַת הָיוּ. אִם כָּךְ, אָז לָמָּה לֹא פֵרַשׁ יְשַׁעְיָה כָּל זֶה? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, זֶה כָּלַל וְזֶה פֵּרַשׁ. מָה הַטַּעַם יְחֶזְקֵאל פֵּרַשׁ אֶת כָּל זֶה? אֶלָּא הַכֹּל הִצְטָרֵךְ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, שֶׁיֵּדְעוּ אֶת הַחִבָּה שֶׁחִבֵּב אוֹתָם הקב"ה, שֶׁשְּׁכִינָתוֹ וּמַרְכְּבוֹתָיו בָּאוּ לָדוּר בֵּינֵיהֶם בַּגָּלוּת.
בלשון הזוהר
׳וָאֵרֶא אֶת יהו"ה׳, ׳אֶת׳ דַּיְיקָא. ׳וָאֶרְאֶה מַרְאֹת אֱלהִים׳, ׳מַרְאֹת׳ דַּיְיקָא. וּבְדַרְגָּא חַד הָווֹ. אִי הָכִי, אֲמַאי לָא פָּרִישׁ יְשַׁעְיָה כּוּלֵי הַאי. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, דָּא כָּלִיל, דָּא פָּרִישׁ. מַאי טַעֲמָא פָּרִישׁ כּוּלֵי הַאי יְחֶזְקֵאל. אֶלָּא, כֹּלָּא אִצְטְרִיךְ בְּגִינֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּיִנְדְּעוּן חֲבִיבוּתָא דְּחָבִיב לְהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּשְׁכִינְתֵּיהּ וּרְתִיכוֹי אַתְיָין לְדַיָּירָא בֵּינַיְיהוּ בְּגָלוּתָא.
גילוי השכינה בארץ כשדים - הודעת נוכחותה בגלות
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, ׳בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים׳? וַהֲרֵי כָּתוּב ׳הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים זֶה הָעָם לֹא הָיָה׳ (ישעיה כג, יג) - לָמָּה הִתְגַּלְּתָה שָׁם שְׁכִינָה? אִם תֹּאמַר בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל - הָיָה טוֹב שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְתוֹכָם וְלֹא תִתְגַּלֶּה. אֶלָּא כָּךְ שָׁנִינוּ, אִם לֹא הָיְתָה נִגְלֵית, לֹא הָיוּ יוֹדְעִים.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי חִיָּיא, ׳בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים׳, וְהָא כְּתִיב ׳הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים זֶה הָעָם לֹא הָיָה׳ (ישעיהו כג, יג), אֲמַאי אִתְגְּלֵי שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. אִי תֵּימָא בְּגִינֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, הֲוָה טָב דְּתִשְׁרֵי שְׁכִינְתָּא בְּגַוַּויְיהוּ, וְלָא יִתְגַּלְיָיא. אֶלָּא, הָכִי תָּאנָא, אִי לָאו דְּאִתְגַּלְיָיא לָא הֲווֹ יַדְעִין.
על נהר כבר - אחד מארבעה נהרות עדן ויד ה' שם
וְזֶה שֶׁהִתְגַּלְּתָה, מַה כָּתוּב? ׳עַל נְהַר כְּבָר׳ (יחזקאל א, א) - עַל הַמַּיִם. בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא נִטְמָא וְלֹא שׁוֹרָה טֻמְאָה. וְאוֹתוֹ נָהָר הָיָה אֶחָד מֵאַרְבָּעָה נְהָרוֹת שֶׁיּוֹצְאִים מִגַּן עֵדֶן, שֶׁכָּתוּב ׳עַל נְהַר כְּבָר׳. מַה זֶּה ׳כְּבָר׳? - שֶׁכְּבָר הָיָה מִמָּקוֹם שֶׁשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עָלָיו. וְכָתוּב ׳וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד יהו"ה׳, שָׁם וְלֹא בְמָקוֹם אַחֵר.
בלשון הזוהר
וְהָא דְּאִתְגַּלְיָיא, מַה כְּתִיב, ׳עַל נְהַר כְּבָר׳ (יחזקאל א, א), עַל מַיָּא, בְּאֲתָר דְּלָא יִסְתְּאַב, וְלָא שַׁרְיָא מְסָאֳבוּתָא. וְהַהוּא נַהֲרָא, הֲוָה חַד מֵאַרְבַּע נָהֲרִין, דְּנָפְקִין מִגִּנְתָּא דְּעֵדֶן, דִּכְתִּיב ׳עַל נְהַר כְּבָר׳. מַאי ׳כְּבָר׳ - דִּכְבָר הֲוָה מֵאֲתָר דִּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא עֲלוֹי. וּכְתִיב ׳וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד יהו"ה׳, שָׁם, וְלָא בְּאֲתָר אַחֲרָא.
ארבע חיות עתיקות - ראיית יחזקאל ממקום פחות מאיר
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, כָּתוּב ׳וּמִתּוֹכָהּ דְּמוּת אַרְבַּע חַיּוֹת וְזֶה מַרְאֵיהֶן דְּמוּת אָדָם לָהֵנָּה׳ (יחזקאל א, ה). שָׁנִינוּ, בְּסוֹד עֶלְיוֹן ׳אַרְבַּע חַיּוֹת׳ יֵשׁ שֶׁהֵן לִפְנַי וְלִפְנִים הַהֵיכָל הַקָּדוֹשׁ, וְהֵן רִאשׁוֹנוֹת, הָעַתִּיקִים מֵעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, כְּלַל הַשֵּׁם הָעֶלְיוֹן. וִיחֶזְקֵאל רָאָה דְמוּת הַמֶּרְכָּבוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, שֶׁהֲרֵי הוּא רָאָה מִמָּקוֹם שֶׁלֹּא הָיָה מֵאִיר כָּל כָּךְ. שָׁנִינוּ, כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה יֵשׁ לְמַטָּה מֵהֶם, וְכֵן בְּכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם אֲחוּזִים זֶה בָּזֶה וְזֶה בָּזֶה.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, כְּתִיב ׳וּמִתּוֹכָהּ דְּמוּת אַרְבַּע חַיּוֹת וְזֶה מַרְאֵיהֶן דְּמוּת אָדָם לָהֵנָּה׳ (יחזקאל א, ה). תָּאנָא בְּרָזָא עִלָּאָה, אַרְבַּע חִיוָון אִית, דְּאִינְהוּ לְגוֹ בְּגוֹ הֵיכָלָא קַדִּישָׁא, וְאִינּוּן קַדְמָאֵי, עַתִּיקִין דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, כְּלָלָא דִּשְׁמָא עִלָּאָה. וִיחֶזְקֵאל חָמָא, דְּמוּת דִּרְתִּיכִין עִלָּאִין, דְּהָא הוּא חָמָא, מֵאֲתָר דְּלָא הֲוָה נָהִיר כָּל כַּךְ. תָּאנָא, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, אִית לְתַתָּא מִינַיְיהוּ, וְכֵן בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין, כּוּלְּהוּ אֲחִידָן דָּא בְּדָא, וְדָא בְּדָא.
אספקלריה המאירה למשה - פה אל פה אדבר בו
וְאִם תֹּאמַר שֶׁהוּא רָאָה יוֹתֵר לְמַעְלָה. שָׁנִינוּ, מֹשֶׁה רָאָה בְּאַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁמְּאִירָה, וְכָל הַנְּבִיאִים לֹא רָאוּ אֶלָּא מִתּוֹךְ אַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה, שֶׁכָּתוּב ׳וָאֶרְאֶה מַרְאֹת אֱלֹהִים׳. וְכָתוּב ׳אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם יהו"ה בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע וְגוֹ'׳ (במדבר יב, ו) ׳לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה וְגוֹ'׳ (במדבר יב, ז). וְכָתוּב ׳פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ׳ (במדבר יב, ח).
בלשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא לְעֵילָּא יַתִּיר דְּחָמָא. תָּנִינָן, מֹשֶׁה חָמָא בְּאַסְפָּקָלַרְיָא דְּנָהֲרָא, וְכֻלְּהוּ נְבִיאֵי לָא חָמוּ אֶלָּא מִגּוֹ אַסְפָּקָלַרְיָא דְּלָא נָהֲרָא, דִּכְתִּיב ׳וָאֶרְאֶה מַרְאֹת אֱלהִים׳. וּכְתִיב ׳אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם יהו"ה בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע וְגוֹ'׳ (במדבר יב, ו) ׳לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה וְגוֹ'׳ (במדבר יב, ז). וּכְתִיב ׳פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ׳.
׳וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר׳
סוד הדיבור והיובל במתן תורה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.