ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 19: ׳וכל העם ראים את הקלת׳ - ראיית הקולות והשוואה למרכבת יחזקאל › פיסקה 24 (פב ע"ב)

פירוט יחזקאל בשביל חיבת ישראל בגלות

יתרו · ׳וכל העם ראים את הקלת׳ - ראיית הקולות והשוואה למרכבת יחזקאל · מאמר 19 · פיסקה 24 · דף פב ע"ב

לשון הזוהר

וָאֵרֶא אֶת יהו"ה, אֶת דַּיְיקָא. ׳וָאֶרְאֶה מַרְאֹת אֱלהִים׳, מַרְאֹת דַּיְיקָא. וּבְדַרְגָּא חַד הָווֹ. אִי הָכִי, אֲמַאי לָא פָּרִישׁ יְשַׁעְיָה כּוּלֵי הַאי. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, דָּא כָּלִיל, דָּא פָּרִישׁ. מַאי טַעֲמָא פָּרִישׁ כּוּלֵי הַאי יְחֶזְקֵאל. אֶלָּא, כֹּלָּא אִצְטְרִיךְ בְּגִינֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּיִנְדְּעוּן חֲבִיבוּתָא דְּחָבִיב לְהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּשְׁכִינְתֵּיהּ וּרְתִיכוֹי אַתְיָין לְדַיָּירָא בֵּינַיְיהוּ בְּגָלוּתָא.

תרגום

וָאֵרֶא אֶת ה', אֶת דַּוְקָא. ׳וָאֶרְאֶה מַרְאֹת אֱלֹהִים׳, מַרְאֹת דַּוְקָא. וּבְדַרְגָּה אַחַת הָיוּ. אִם כָּךְ, אָז לָמָּה לֹא פֵרַשׁ יְשַׁעְיָה כָּל זֶה? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, זֶה כָּלַל וְזֶה פֵּרַשׁ. מָה הַטַּעַם יְחֶזְקֵאל פֵּרַשׁ אֶת כָּל זֶה? אֶלָּא הַכֹּל הִצְטָרֵךְ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, שֶׁיֵּדְעוּ אֶת הַחִבָּה שֶׁחִבֵּב אוֹתָם הקב"ה, שֶׁשְּׁכִינָתוֹ וּמַרְכְּבוֹתָיו בָּאוּ לָדוּר בֵּינֵיהֶם בַּגָּלוּת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וארא את יהו"ה, את דייקא. ׳ואראה מראת אלהים׳, מראת דייקא. ובדרגא חד הוו. אי הכי, אמאי לא פריש ישעיה כולי האי. אמר רבי יוסי, דא כליל, דא פריש. מאי טעמא פריש כולי האי יחזקאל. אלא, כלא אצטריך בגיניהון דישראל, דינדעון חביבותא דחביב להו קודשא בריך הוא, דשכינתיה ורתיכוי אתיין לדיירא בינייהו בגלותא.

התרגום: וארא את ה', את דוקא. ׳ואראה מראת אלהים׳, מראת דוקא. ובדרגה אחת היו. אם כך, אז למה לא פרש ישעיה כל זה? אמר רבי יוסי, זה כלל וזה פרש. מה הטעם יחזקאל פרש את כל זה? אלא הכל הצטרך בשביל ישראל, שידעו את החבה שחבב אותם הקב"ה, ששכינתו ומרכבותיו באו לדור ביניהם בגלות.

מן המפרשים

אור החמה: א"ר יוסי דא כלול ודרך כלל כל מה שאמר יחזקאל כלול במה שאמר ישעיה. ארבע חיוון אית הם י' פני אריה ה' פני שור ו"ה פני אדם ופני נשר ושורשם בבינה והיינו או' דאינהו לגו בגו בהיכלא קדישא דהיינו בינה והם עצמם תוכיות א' שהם אצילות ותוך…

אור יקר: אי הכי אמאי לא פריש ישעיה דא כליל, דא פריש, מ״ט פריש כולי האי יחזקאל, הון דישראל דינדעון חביבותא דחביב להו קב״ה, אתיין לדיירא ביגייהו בגלותא. א״ר חייא בארץ עיה כג) הן ארץ כשדים זה.

זוהר הרקיע: ◆ דף פ"ב ע"ב) נקראים נשמה ולז"א דכולא מיסוד דאצילות אך נר"ן של בי"ע דכולם נקראין עלמא דנוקבא כולם משתתפים ונקרא בשם רוח וז"ש ונשמה מעילא ורוח מלתתא וז"ס ( קהלת יב-ז ) והרוח תשוב אל האלהי"ם אשר נתנה שהיא הנקבה.‏ ובזה תבין מ"ש…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר